האם ניתן להדבק בקורונה בעת קבלת לחם הקודש, בקומיוניון (הוחדה) בכנסיה? הנושא נידון בכנסייה האורתודוכסית בימים אלו, והדעות חלוקות, עבור ראשי הכנסיות אין ספק, יש להמשיך בטקס כמקובל. . מומחית במחלות מדבקות מאתונה אמרה בראיון ברדיו, שאמנם היא מודעת לחשש מהדבקה, אך אכילת לחם הקודש, בשרו של האל, לא יכולה לגרום להדבקה כיוון שמדובר באל …
שיחה על הקורונה – האם ניתן להידבק בעת אכילת לחם הקודש? Read More »
בשנת 1914 כשמגפת כולירה השתוללה ברחבי הארץ והפילה חללים רבים, הנזירות הרוסיות שחיו במנזר גורוני (מרוסית, בהרים) חששו לחייהם. בערב ב20 ליולי, חגה של איקונת הבתולה מקזאן הן החלו באמירת תפילה/פיוט מיוחד למרים, אקתיסטוס, כורעות מול האיקונה של הבתולה מקזאן. כל לילה התפללו עד שלאחר אמירת התפילה בפעם השתים עשר, נשמע קול שמיימי שהבטיח להן …
בימי החגים, השבוע הקדוש והפסחא, החדשות מהרובע הנוצרי היו בד"כ על חסימות, תלונות על אלימות כלפי צליינית מקומות קטנות וגדולות, קושי של הנוצרים לחגוג והתנהלות בעייתית. אבל זו רק חלק מתמונת המצב, כי במקביל היה גם מאוד מרגש בעיר העתיקה. אלפי מאמינים מרחבי העולם הגיעו כדי לראות ולגעת באש הקדושה, להיות חלק מטקס היסטורי שמתרחש …
ב8 באוקטובר (לפי הלוח היוליאני) חוגגת הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית של ירושלים את חגה של פלגיה. קברה של פלגיה נמצא בבעלות ווקף משפחת אל עלמי, בגלל מסורת מוסלמית מהמאה ה12 שזהו נחשב לקברה של ראבעה אל עדוויה (אז אולי עוד לא היה ברור אם זו ראבעה אל עדוויה המיסטיקנית מבצרה או אחרת, במאה ה14 מציינים טקסטים …
בשנת 1955 האפיפיור החליט שצריך לעשות סדר בלוח השנה הקתולי. יש המון חגים, קדושים רבים שצריך לזכור, סמלים שמוזכרים מדי שנה בכנסיה, ולכן כדאי לעשות כמה שינויים בין השאר להוריד חגים כפולים. אבל בירושלים, כמו בירושלים, יש סטטוס קוו, וחג שנחגג בכנסיית הקבר לא יוסר מלוח השנה בוודאי לא כשהוא קשור באופן הדוק לכנסייה. עד …
יום ראשון הראשון בתקופת הצום בכנסיות האורתודוכסיות הוא יום ראשון של האורתודוכסיה. המילה אורתודוכסיה (מיוונית- נכון,ישרὀρθός +תפיסה, אמונה δόξα) אינה רק שם של עדה דתית, אלא ביטוי לתפיסה עצמית של מי שמחזיק באמונה הנכונה, הישרה המובילה אל היעד הרוחני הנכון. אם יש תפיסה ישנה/נכונה, הרי שהיא עומדת בניגוד לתפיסות לא נכונות. ואכן בראשית הנצרות התקיימו …
40 הוא מספר טיפולוגי, אנחנו מוצאים אותו בתנך כציון לתקופה, מעט יותר מדור, כמו שנות השוטטות של עם ישראל במדבר, אך במקרים רבים יותר כציון תקופת זמן לא ארוכה מדי, אך מייצרת שינוי. העולם נמחק תחת מי המבול, משה על הר סיני, המרגלים תרים את הארץ ועוד. בברית החדשה לאחר הטבילה ישוע צם 40 יום …
