צום הרמדאן (رمضان, תעתיק מדויק: רמצ'אן) – הצום העיקרי באסלאם, אחת מחמש מצוות היסוד של האסלאם. על-פי המסורת, בחודש הרמדאן קיבל הנביא את ההתגלות הראשונה מידי המלאך גבריאל – ועל כן, על המאמינים לצום.
בקוראן נקבע, שצום זה יימשך לאורך כל שעות האור של החודש, ואילו האכילה תותר בשעות החשיכה. מלבד הצום, אסורים במשך שעות היום גם עישון וחיי אישות. כל מוסלמי ומוסלמית חייבים להתחיל בקיום המצווה באופן הדרגתי מגיל שבע.
תפילות ימי השישי של הרמדאן נחשבות לתפילות הגדולות ביותר בשנה. ביום ה-27 של הרמדאן נחגג 'לילת אל-קדר' (لیلة القدر, 'ליל הגורל'), בו מציינים המאמינים את היום המדויק בו קיבל הנביא את ההתגלות הראשונה. לילה זה נחשב לזמן שבו שערי שמים נפתחים, האל שועה למאמיניו ומשפיע עליהם מטובו. [1]
הארוחה המפסקת, לפני עלות השחר, נקראת 'סוחור', ואילו ארוחת שבירת הצום, עם רדת החשיכה, נקראת 'אִפְטאר'. נהוג לשלב בארוחה זו מתוקים רבים, על מנת להקל על התחושה בסוף הצום (הקטאיף, כיסון הבצק המתוק, נחשב לכוכב ארוחות ה'אפטאר').
נוסף למשמעותו הדתית, לרמדאן אופי משפחתי-מסורתי, דבר המביא לכך שגם מוסלמים שאינם מקפידים בדרך שגרה על אורח חיים דתי, משתתפים בצום, בסעודות המשפחתיות, בתפילות ובאירועים הקהילתיים. הרמדאן מתאפיין גם בביקורים אצל קרובי משפחה, ובגל קניות של ביגוד ומתנות. הברכות המקובלות בחודש זה הם 'רמדאן כָּרִים' או 'רמדאן מֻבָּרַאכּ' (רמדאן מבורך), ו'כֻּל עָאם וָאִנתֻם בּחִ'יר' (שבכל שנה תימצאו בטוב).[2]
תפילת יום השישי הראשון של הרמדאן, יוני 2015. צילום: (AHMAD GHARABLI (AFP/Archives
[1] לא לחינם כינה הקוראן את לילת אל-קדר כ"לילה טוב מאלף חודשים". קוראן, סורת אל-קדר (פרשה 97, 'ליל אל-קדר'), פס' 2.
[2] לצורך הגדרת מונח זה, נעשה שימוש במקורות הבאים:
חוה לצרוס-יפה, 'הקוראן ומצוות היסוד באסלאם', בתוך: חוה לצרוס-יפה [עורכת], פרקים בתולדות הערבים והאסלאם (בן-שמן: הוצאת מודן, 1967), עמ' 101-82; יצחק גולדציהר, הרצאות על האסלאם (ירושלים: מוסד ביאליק, 1951); דבורה אמיר, דפנה מוסקוביץ', צאלח עלי סואעד ויעקב סכונפלד, לחיות בארץ הקודש, להכיר ולכבד: מעגלי הזמן בשלוש הדתות (תל אביב: מט"ח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2006), עמ' 85-84.
Plessner, 'Ramadan', in: Encyclopedia of Islam – Online Version. Link:
נדגם מהאינטרנט בתאריך 27/03/2018.
