המסגד הלבן

המסגד הלבן (الجامع الابيض) ברמלה – שרידי מבנה מפואר בעל מתאר מרובע, ולצדו מינרט[1] מרשים. המסגד נקרא גם 'מסגד ארבעים הלוחמים' (جامع اربعين المغازي), ע"ש ארבעים הלוחמים שליוו את הנביא מֻחמד בכיבושיו – ושלפי המסורת קבורים בחצר המסגד.

למבנה ארבעה שלבי בנייה עיקריים, המייצגים כל אחד תקופת שלטון שונה:

בתחילת המאה השמינית החליט מושל נפת פלסטין, סֻלִימַאן אִבְּן עַבְּד אל-מַלְכּ לבית אֻמַיה,[2] לייסד את רמלה וקבע בה את בירתו. כחלק ממפעלי הבנייה בעיר, הקים את המסגד – שבנייתו נשלמה לאחר מותו, בידי אחיו הִשַּׁאם; במחצית השנייה של המאה השמינית הוסיפו העַבָּאסים[3] בריכות אגירה תת-קרקעיות מתחת לחצר המסגד;[4] שלב הבנייה השלישי – שכלל שיפוץ מאסיבי של המסגד לאחר רעידות אדמה קשות במאה ה-12 – בוצע ביוזמת צַלָאח א-דִין, מייסד השושלת האָיוּבִּית, והושלם ב-1190; השלב האחרון במבנה הושלם ב-1318, תחת הסולטאן הממלוכּי נאצר מֻחמד אִבְּן-קָלַאוּן, ובמהלכו הוקמה גולת הכותרת – המינארט המרובע הלבן, המתנשא מעל סביבתו. גובהו של המגדל כ-30 מ', והוא מחולק לשש קומות שפתחיהן ועיטוריהן שונים. מסדרונות שתי-וערב חוצים את מבנהו של המגדל, ומעל  הכניסה אליו מתנוססת כתובת הקדשה המפארת את הסולטאן הממלוכּי.

על יופיו של המסגד מעיד הגיאוגרף הערבי אל-מַקְדִסִי, בשנת 985 לספירה: "בכל האסלאם לא נמצא מִחְרַאבּ[5] יפה מזה הנמצא פה, והבמה הניצבת בו נהדרת ביותר… המסגד מכוסה אבנים מרוצפות באמנות רבה. דלתות הבניין העיקרי עשויות עצי ברוׂשים וארזים והן חטובות מבפנים ומרהיבי עין".

בקרבת המסגד הלבן נמצא קבר נבּי צַאלֶח, 'המבשר' המוסלמי. לפי המסורת, חי הנביא צַאלֶח ערב הופעת מֻחמד, והטיף נגד עבודת אלילים ובעד אמונה באל אחד (תַוְּחִיד). קברו קדוש למוסלמים, ובעבר נערכה כאן מדי שנה באביב זִיַארַת א-נבּי צַאלֶח, חגיגה ועלייה לרגל אל הקבר.[6]

המסגד הלבן, רמלה. תמונה: מאת אילן גד –  https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=5672498

_______

[1] הצריח לקריאה לתפילה, חלק ממבנה המסגד. נקרא בערבית מנארה או מָאְדָ'נה.

[2] שושלת הח'ליפים הראשונה בעולם המוסלמי לאחר שלטון ארבעת הח'ליפים הראשונים (הח'ליפים 'ישרי הדרך'). בית אמיה שלט בשנים 749-661, וקבע את מושבו בדמשק.

[3] בית עבאס הביס ב-749 את בית אמיה ועלה לשלטון באימפריה המוסלמית. העבאסים, שקבעו את מרכזם בבגדד, שלטו, בצורה זו או אחרת, עד ל-1258.

[4] שלב זה הוא הקשה ביותר לתארוך, וישנה מחלוקת במחקר מתי נבנה.

[5] גומחה באחד מקירות המסגד, המצביעה על הקבלה, כיוון הכעבה, אליו המתפללים צריכים לפנות.

[6] לצורך הגדרת מונח זה, נעשה שימוש במקורות הבאים:

מרים רוזן-איילון, 'לתולדות המסגד הלבן', קדמוניות, 135 (ירושלים: החברה לחקר ארץ-ישראל ועתיקותיה ורשות העתיקות, 2008), עמ' 55-51; קטיה ציטרין-סילברמן, 'מינרט המסגד הלבן – התבוננות מחודשת', קדמוניות, 135 (ירושלים: החברה לחקר ארץ-ישראל ועתיקותיה ורשות העתיקות, 2008), עמ' 64-56; 'רמלה', בתוך: יואב רגב [עורך], מדריך ישראל החדש: מישור החוף הדרומי, פלשת, כרך 9 (ירושלים: כתר, 2001), עמ' 183-174.

Myriam Rosen-Ayalon, 'The White Mosque in Ramla: Retracing its History', Israel Exploration Journal, 56 (2006), pp. 67-83.

Rossing Center logo

עוד על האסלאם

Rossing Center logo
סוגים שונים של כיסויי ראש

על פי השריעה (الشريعة), ההלכה המוסלמית, על אישה מאמינה ללבוש כיסויי ראש מהגיעה לגיל בגרות, בנוכחות גברים מבוגרים שאינם מבני משפחתה, זאת, בשונה מהמסורות היהודית …

קרא עוד
ראיון עם ג'נה חטיב: פמניזם וכיסויי ראש

אקטיביסטית פוליטית, מוסלמית עוטה חיג'ב, סטודנטית לתואר שני בבר אילן, ואישה פמניסטית כל אלו זהויות הנמצאות בתוך ג'נה חטיב. ג'נה, בת 24 מג'לג'וליה, בוגרת תואר …

קרא עוד
מולד אל-נבי

מַוְלִד א-נבי (مولد النبي, תעתיק מדויק: מַוְלִד אל-נַבִּי) – חג לידת הנביא, המצוין ביום ה-12 בחודש רַאבִּע אל-אָוַל ('האביב הראשון'), החודש השלישי בלוח השנה המוסלמי.[1] …

קרא עוד
עיד אל-פטר

עיד אל-פׅטְר (عيد الفطر) – חג שבירת הצום, מכונה גם 'החג הקטן'. חג מוסלמי הנחגג ביום הראשון בחודש שָׁוַּאל (החודש העשירי בלוח השנה המוסלמי), ונמשך …

קרא עוד
Eid Al Adha
עיד אל-אדחא

עיד אל-אדחא (عيد الاضحى, תעתיק מדויק: עיד אל-אַצְ'חא) – חג הקורבן, מכונה גם 'החג הגדול'. חג מוסלמי הנחגג ביום העשירי בחודש ד'ו אל-חג'ה (החודש השנים-עשר בלוח השנה המוסלמי), ונמשך ארבעה ימים. חג זה מציין את סיום מצוות החג', העלייה לרגל למֵכּה, ובו המאמינים מקריבים קורבן לאללה. אלו החוגגים את החג בביתם מקיימים טקס דומה הנהוג באותו היום במכה, שסִדרו: תַסְמִיָה (אמירת המשפט "בשם אללה הרחמן והרחום"), תפילה על הנביא (צלאת עלא אל-נבי), פנייה לעבר הקׅבְּלָה (כיוון התפילה, הפונה אל עבר הכעבה, האבן הקדושה במכה), אמירת תַכְּבּׅיר ("אללה הוא הגדול ביותר"), ולבסוף זבח הקורבן.

קרא עוד
הנביא מחמד

הנביא מֻחמד (النبي محمد, שם מלא: מֻחמד אִבְּן עבְּדאללה אִבְּן-עַבְּד אל-מֻטַּלִבּ אִבְּן-הַאשִם) – מייסד דת האסלאם. במסורת המוסלמית, נחשב לאחרון הנביאים עלי אדמות, ולחשוב שבהם. …

קרא עוד
סונה ושיעה

סֻנָה ושִׁיעָה – שני הזרמים העיקריים באסלאם, שנפרדו במאות הראשונות לקיומה של הדת, והתפתחו על יסוד המאבק ביניהן.   הסֻנָה הזרם המרכזי באסלאם, עליו נמנים …

קרא עוד
לידה

בואו של תינוק לעולם מסמל בדת האסלאם פוריות והמשכיות. המאורע משולב בטקסים וריטואלים דתיים. מיד לאחר לידת התינוק אומר אביו באוזנו הימנית את האַדַ'אן (أذان), …

קרא עוד
מילה

מילה (ختان, תעתיק מילולי: חׅ'תַאן) – האסלאם מחייב למול את הבנים הנולדים עד הגיעם לגיל 13,[1] אך בדרך כלל טקס זה מתבצע עוד בגיל ינקות. ככל …

קרא עוד
נישואין

נישואין – לפי תפישת האסלאם, הנישואין הם חסד מאלוהים, וניתן למצוא בקוראן פסוקים המעודדים את בני האדם להתחתן ולהקים משפחה: "אחד מאותותיו הוא שצר לכם …

קרא עוד
אל-חג'

העלייה לרגל (الحجّ, תעתיק מדויק: אל-חג') – עלייה לרגל למקומות הקדושים במכה. אחת מחמש מצוות היסוד באסלאם, המחייבת כל מוסלמי מאמין (בתנאי שהוא בריא וידו …

קרא עוד
קבורה ואבל

עם מותו של אדם, מחויבים בני משפחתו לקבור אותו במהירות האפשרית. כך למשל, אם הנפטר הלך לעולמו בעת מצוות החג' (העלייה לרגל למכה) – הוא …

קרא עוד
רמדאן

צום הרמדאן (رمضان, תעתיק מדויק: רמצ'אן) – הצום העיקרי באסלאם, אחת מחמש מצוות היסוד של האסלאם. על-פי המסורת, בחודש הרמדאן קיבל הנביא את ההתגלות הראשונה …

קרא עוד
אחמדים

אַחְמַדׅיָה (احمدية) – כיתה באסלאם שנוסדה בסוף המאה ה-19, בחבל פנג'אב בהודו, ונקראת על שם מייסדה, מירזא ע'ולאם אחמד אל-קדיאני. ב-1875, בהיותו כבן 40, הכריז …

קרא עוד
צופים

צוּפׅיוּת (تصوؔف) – תנועת החסידוּת והמיסטיקה המוסלמית, המבכּרת את יסוד אהבת האל והכוונה שבאמונה, על פני ההלכה. ראשיתה של הצופיות במאה התשיעית, עת נפגשו הכובשים …

קרא עוד
צ'רקסים

הצ'רקסים הם עם קווקזי-מוסלמי המורכב מ-12 שבטים, המתגורר בעיקר בצפון הקווקז שברוסיה, בתורכיה ובמספרים קטנים יותר בשאר חלקי המזרח-התיכון. בישראל ישנה קהילה קטנה של צ'רקסים, …

קרא עוד
בדווים

בדווים (بدو) קבוצה אתנית שבעיקרה כוללת ערבים נוודים או נוודים למחצה, המאמינים בדת האסלאם. תפוצתם בחגורת המדבריות של אזור המזרח-התיכון – ממדבר סהרה לחופי האוקיינוס …

קרא עוד
אל-אסראא' ואל-מעראג'

אל-אסראא' ואל-מעראג' (الاسراء والمعراج, תעתיק מדויק: אלאסראא' ואלמעראג') – המסע הלילי והעלייה לשמיים של מֻחמד. ע"פ המסורת המוסלמית, בלילה זה המלאך גבריאל הסיע את הנביא …

קרא עוד
ארץ הקודש תחת האסלאם

ארץ הקודש תחת האסלאם האימפריה המוסלמית שלטה בארץ הקודש כ-1,300 שנה – החל מכיבושי הערבים במאה השביעית, ועד לגירוש העות'מאנים בידי הבריטים בתום מלחמת העולם …

קרא עוד
חרם אל-שריף

חרם אל-שריף (الحرم الشربف, תעתיק מדויק: אל-חרם א-שריף, תרגום: המתחם הקדוש והנאצל) – המתחם המקודש לאסלאם בארץ, והשלישי בחשיבותו בעולם המוסלמי (אחרי מסגד אלחראם במכה …

קרא עוד
קבר דוד

קבר דוד (مكام النبي داؤود) – מתחם עתיק ומכלול של מבנים השוכן בהר ציון, בסמוך לעיר העתיקה בירושלים. מבנה הקבר מזוהה במסורת הנוצרית, היהודית והמוסלמית …

קרא עוד
אל-חרם אל-אבראהימי (מערת המכפלה)

מערת המכפלה (الحرم الابراهيمي, الحرم الخليل תעתיק מדויק: אלחרם אלאבראהימי, אלחרם אלח'ליל, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) – מן המקומות המקודשים ביותר בארץ. על-פי ספר …

קרא עוד
מסגד בלאל (קבר רחל)

מסג'ד בלאל בן-רבאח, או קבר רחל (مسجد بلال بن رباح , قبة راحيل)- מבנה כיפתי מצפון לבית-לחם, על אם הדרך מירושלים. זיהוי האתר כמקום קבורתה של רחל אשת-יעקב …

קרא עוד
נבי מוסא

נבי מוסא (نبي موسى) – מבנה רב כיפות הנמצא כשבעה ק"מ מדרום-מערב ליריחו, על אם הדרך המובילה לירושלים. המסורת המוסלמית מזהה כאן – לצד מקומות …

קרא עוד
המסגד הלבן

המסגד הלבן (الجامع الابيض) ברמלה – שרידי מבנה מפואר בעל מתאר מרובע, ולצדו מינרט[1] מרשים. המסגד נקרא גם 'מסגד ארבעים הלוחמים' (جامع اربعين المغازي), ע"ש …

קרא עוד
מסגד אל-ג'זאר

מסגד אלג'זאר (جامع الجزار) בעכו – המסגד המרכזי של עכו, שנבנה ב-1781 בידי אחמד אל-ג'זאר פאשה,[1] מושל צפון ארץ-ישראל מטעם האימפריה העות'מאנית. נקרא גם 'מסגד …

קרא עוד
גלילה למעלה