מסגד בלאל (קבר רחל)

מסג'ד בלאל בן-רבאח, או קבר רחל (مسجد بلال بن رباح , قبة راحيل)- מבנה כיפתי מצפון לבית-לחם, על אם הדרך מירושלים. זיהוי האתר כמקום קבורתה של רחל אשת-יעקב נסמך על תיאור כללי של מותה בספר בראשית,[1] אולם רק מקורות מאוחרים יותר – כברית החדשה במאה הראשונה לספירה; ואוסביוס, הבישוף של קיסריה וחוקר הגיאוגרפיה של ארץ-ישראל, במאה הרביעית – מזהים את הקבר במקומו המקובל כיום.[2]

בתקופת השלטון העות'מאני שופץ מבנה הקבר – הקדוש גם לנצרות ולאסלאם – מספר פעמים, ולצדו אף 'נוסד' בית קברות של אנשי שבט התעאמרה, שתפוצתם ממזרח לבית לחם (בתי-קברות רבים ממוקמים בצדי מבני-קבר קדושים, על-מנת שיושפעו מקדושתם). תבניתו הנוכחית של הקבר עוצבה בימיו של מחמד באשה, המושל העות'מאני של ירושלים, ב-1622. החל מתקופה זו נעשה קבר רחל אחד מאתרי הביקורים המקובלים ביותר של עולי רגל יהודים, מכיוון שהיה פתוח כמעט ללא הגבלה (בשונה מאתרי עליה לרגל אחרים בחברון או בירושלים).

במחצית המאה ה-19 נערכו בקבר מס' שיפוצים נוספים, הפעם במימון יהודי. משה מונטיפיורי, שמימן את רוב פעולות הבנייה, הקים במקום גם חדר תפילה למוסלמים, מתוך כוונה להבטיח יחסי שכנות טובים בין המתפללים היהודים לערבים.

המאה העשרים, על שינוייה הפוליטיים התכופים, השפיעה על מתחם הקבר וסדרי התפילה בו: עם פרוץ מלחמת 48' וכיבוש ירדן את הגדה המערבית, פסקה העלייה היהודית לקבר. הירדנים כיסו את מצבת הקבר בפרוכת ירוקה, עטורת פסוקי קוראן, ואפשרו לווקף להרחיב את בית הקברות המוסלמי שהקיף את הקבר משלושת עבריו; לאחר מלחמת ששת-הימים והשתלטות ישראל על האזור, שופץ מתחם הקבר והוא נפתח מחדש לעולי רגל יהודים; החל ממחצית שנות התשעים, עם הסכמי אוסלו, ועד ימינו עבר הקבר שינויים רבים. כיום, הקבר מוקף חומה גבוהה ועמדות שמירה מבוטנות, כך שהמתחם הוא מעין מובלעת ישראלית בתוך שטח הרשות הפלסטינית. האחרונה, מצדה, מתייחסת למקום גם כמסגד בִּלַאל (مسجد بلال), ע"ש המואזין הראשון באסלאם, בלאל אבן-רבאח, שעל-פי המסורת  נולד במקום.[3]

מכל מקום, בתודעת המאמינים בני שלוש הדתות המונותאיסטיות נקשרה דמותה של רחל אמנו בדמות האם הגדולה, שבמותה תוך כדי לידה נטלה על עצמה את ייסוריהן של כל הנשים הכורעות ללדת. על כן, נשים רבות נוהגות לבקר את מקום קבורתה ולבקש בו סיוע והקלה.[4]

 

מבנה הקבר בסוף המאה ה-19. קרדיט: Lane-Poole, Stanley,  via Wikimedia Commons

_______

[1] "וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם: וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל עַד-הַיּוֹם", בראשית, ל"ה, פס' 20-19.

[2] עם זאת, המיקום שנוי במחלוקת במחקר. רבים מזהים את מקום קבורתה עם קבר בני-ישראל (قبر بني إسرائيل), שנמצא באזור חיזמה של ימינו; ויש הגורסים כי מקום קבורתה באזור שכונת שעפאת. הללו נסמכים על פס' אחרים במקרא: "בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם-קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח" (שמואל א', י', פס' 2); כ"ֹּה אָמַר יְהוָה, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים–רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ" (ירמיהו, ל"א, פס' 14. רמה = אזור מצפון לירושלים).

[3] מחקר זה לא הצליח למצוא את מקור המסורת. הדבר מוזכר בפרסומים רשמיים של הרש"פ ובאתרי אינטרנט שונים, כזה של אל-ג'זירה: ללא מחבר, 'קבת ראחיל', אל-ג'זירה.נט, . נדגם מהאינטרנט בתאריך 01/06/2018.

[4] לצורך הגדרת מונח זה, נעשה שימוש במקורות הבאים:

נדב שרגאי, על אם הדרך: סיפורו של קבר רחל (ירושלים: הוצאת שערים, 2005); 'בית לחם', בתוך: ספי בן-יוסף [עורך], מדריך ישראל החדש: הרי יהודה, כרך 11 (ירושלים: כתר, 2001), עמ' 92-76; ח'ליל שוכה, תאריח' בית לחם פי אלעהד אלעת'מאני 1918-1517 (בית לחם: דראסת ותאא'קיה תאריח'יה, 2000).

  1. Sourdel-Thomine, 'Bayt Lahm', in: H.A.R Gibb [editor], Encyclopedia of Islam – New Edition, Vol. I (Leiden: E.J. Brill, 1986), pp. 1141; W. Arafat, 'Bilal B. Rabah', ibid, 1215.

 

 

Rossing Center logo

עוד על האסלאם

Rossing Center logo
סוגים שונים של כיסויי ראש

על פי השריעה (الشريعة), ההלכה המוסלמית, על אישה מאמינה ללבוש כיסויי ראש מהגיעה לגיל בגרות, בנוכחות גברים מבוגרים שאינם מבני משפחתה, זאת, בשונה מהמסורות היהודית …

קרא עוד
ראיון עם ג'נה חטיב: פמניזם וכיסויי ראש

אקטיביסטית פוליטית, מוסלמית עוטה חיג'ב, סטודנטית לתואר שני בבר אילן, ואישה פמניסטית כל אלו זהויות הנמצאות בתוך ג'נה חטיב. ג'נה, בת 24 מג'לג'וליה, בוגרת תואר …

קרא עוד
מולד אל-נבי

מַוְלִד א-נבי (مولد النبي, תעתיק מדויק: מַוְלִד אל-נַבִּי) – חג לידת הנביא, המצוין ביום ה-12 בחודש רַאבִּע אל-אָוַל ('האביב הראשון'), החודש השלישי בלוח השנה המוסלמי.[1] …

קרא עוד
עיד אל-פטר

עיד אל-פׅטְר (عيد الفطر) – חג שבירת הצום, מכונה גם 'החג הקטן'. חג מוסלמי הנחגג ביום הראשון בחודש שָׁוַּאל (החודש העשירי בלוח השנה המוסלמי), ונמשך …

קרא עוד
Eid Al Adha
עיד אל-אדחא

עיד אל-אדחא (عيد الاضحى, תעתיק מדויק: עיד אל-אַצְ'חא) – חג הקורבן, מכונה גם 'החג הגדול'. חג מוסלמי הנחגג ביום העשירי בחודש ד'ו אל-חג'ה (החודש השנים-עשר בלוח השנה המוסלמי), ונמשך ארבעה ימים. חג זה מציין את סיום מצוות החג', העלייה לרגל למֵכּה, ובו המאמינים מקריבים קורבן לאללה. אלו החוגגים את החג בביתם מקיימים טקס דומה הנהוג באותו היום במכה, שסִדרו: תַסְמִיָה (אמירת המשפט "בשם אללה הרחמן והרחום"), תפילה על הנביא (צלאת עלא אל-נבי), פנייה לעבר הקׅבְּלָה (כיוון התפילה, הפונה אל עבר הכעבה, האבן הקדושה במכה), אמירת תַכְּבּׅיר ("אללה הוא הגדול ביותר"), ולבסוף זבח הקורבן.

קרא עוד
הנביא מחמד

הנביא מֻחמד (النبي محمد, שם מלא: מֻחמד אִבְּן עבְּדאללה אִבְּן-עַבְּד אל-מֻטַּלִבּ אִבְּן-הַאשִם) – מייסד דת האסלאם. במסורת המוסלמית, נחשב לאחרון הנביאים עלי אדמות, ולחשוב שבהם. …

קרא עוד
סונה ושיעה

סֻנָה ושִׁיעָה – שני הזרמים העיקריים באסלאם, שנפרדו במאות הראשונות לקיומה של הדת, והתפתחו על יסוד המאבק ביניהן.   הסֻנָה הזרם המרכזי באסלאם, עליו נמנים …

קרא עוד
לידה

בואו של תינוק לעולם מסמל בדת האסלאם פוריות והמשכיות. המאורע משולב בטקסים וריטואלים דתיים. מיד לאחר לידת התינוק אומר אביו באוזנו הימנית את האַדַ'אן (أذان), …

קרא עוד
מילה

מילה (ختان, תעתיק מילולי: חׅ'תַאן) – האסלאם מחייב למול את הבנים הנולדים עד הגיעם לגיל 13,[1] אך בדרך כלל טקס זה מתבצע עוד בגיל ינקות. ככל …

קרא עוד
נישואין

נישואין – לפי תפישת האסלאם, הנישואין הם חסד מאלוהים, וניתן למצוא בקוראן פסוקים המעודדים את בני האדם להתחתן ולהקים משפחה: "אחד מאותותיו הוא שצר לכם …

קרא עוד
אל-חג'

העלייה לרגל (الحجّ, תעתיק מדויק: אל-חג') – עלייה לרגל למקומות הקדושים במכה. אחת מחמש מצוות היסוד באסלאם, המחייבת כל מוסלמי מאמין (בתנאי שהוא בריא וידו …

קרא עוד
קבורה ואבל

עם מותו של אדם, מחויבים בני משפחתו לקבור אותו במהירות האפשרית. כך למשל, אם הנפטר הלך לעולמו בעת מצוות החג' (העלייה לרגל למכה) – הוא …

קרא עוד
רמדאן

צום הרמדאן (رمضان, תעתיק מדויק: רמצ'אן) – הצום העיקרי באסלאם, אחת מחמש מצוות היסוד של האסלאם. על-פי המסורת, בחודש הרמדאן קיבל הנביא את ההתגלות הראשונה …

קרא עוד
אחמדים

אַחְמַדׅיָה (احمدية) – כיתה באסלאם שנוסדה בסוף המאה ה-19, בחבל פנג'אב בהודו, ונקראת על שם מייסדה, מירזא ע'ולאם אחמד אל-קדיאני. ב-1875, בהיותו כבן 40, הכריז …

קרא עוד
צופים

צוּפׅיוּת (تصوؔف) – תנועת החסידוּת והמיסטיקה המוסלמית, המבכּרת את יסוד אהבת האל והכוונה שבאמונה, על פני ההלכה. ראשיתה של הצופיות במאה התשיעית, עת נפגשו הכובשים …

קרא עוד
צ'רקסים

הצ'רקסים הם עם קווקזי-מוסלמי המורכב מ-12 שבטים, המתגורר בעיקר בצפון הקווקז שברוסיה, בתורכיה ובמספרים קטנים יותר בשאר חלקי המזרח-התיכון. בישראל ישנה קהילה קטנה של צ'רקסים, …

קרא עוד
בדווים

בדווים (بدو) קבוצה אתנית שבעיקרה כוללת ערבים נוודים או נוודים למחצה, המאמינים בדת האסלאם. תפוצתם בחגורת המדבריות של אזור המזרח-התיכון – ממדבר סהרה לחופי האוקיינוס …

קרא עוד
אל-אסראא' ואל-מעראג'

אל-אסראא' ואל-מעראג' (الاسراء والمعراج, תעתיק מדויק: אלאסראא' ואלמעראג') – המסע הלילי והעלייה לשמיים של מֻחמד. ע"פ המסורת המוסלמית, בלילה זה המלאך גבריאל הסיע את הנביא …

קרא עוד
ארץ הקודש תחת האסלאם

ארץ הקודש תחת האסלאם האימפריה המוסלמית שלטה בארץ הקודש כ-1,300 שנה – החל מכיבושי הערבים במאה השביעית, ועד לגירוש העות'מאנים בידי הבריטים בתום מלחמת העולם …

קרא עוד
חרם אל-שריף

חרם אל-שריף (الحرم الشربف, תעתיק מדויק: אל-חרם א-שריף, תרגום: המתחם הקדוש והנאצל) – המתחם המקודש לאסלאם בארץ, והשלישי בחשיבותו בעולם המוסלמי (אחרי מסגד אלחראם במכה …

קרא עוד
קבר דוד

קבר דוד (مكام النبي داؤود) – מתחם עתיק ומכלול של מבנים השוכן בהר ציון, בסמוך לעיר העתיקה בירושלים. מבנה הקבר מזוהה במסורת הנוצרית, היהודית והמוסלמית …

קרא עוד
אל-חרם אל-אבראהימי (מערת המכפלה)

מערת המכפלה (الحرم الابراهيمي, الحرم الخليل תעתיק מדויק: אלחרם אלאבראהימי, אלחרם אלח'ליל, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) – מן המקומות המקודשים ביותר בארץ. על-פי ספר …

קרא עוד
מסגד בלאל (קבר רחל)

מסג'ד בלאל בן-רבאח, או קבר רחל (مسجد بلال بن رباح , قبة راحيل)- מבנה כיפתי מצפון לבית-לחם, על אם הדרך מירושלים. זיהוי האתר כמקום קבורתה של רחל אשת-יעקב …

קרא עוד
נבי מוסא

נבי מוסא (نبي موسى) – מבנה רב כיפות הנמצא כשבעה ק"מ מדרום-מערב ליריחו, על אם הדרך המובילה לירושלים. המסורת המוסלמית מזהה כאן – לצד מקומות …

קרא עוד
המסגד הלבן

המסגד הלבן (الجامع الابيض) ברמלה – שרידי מבנה מפואר בעל מתאר מרובע, ולצדו מינרט[1] מרשים. המסגד נקרא גם 'מסגד ארבעים הלוחמים' (جامع اربعين المغازي), ע"ש …

קרא עוד
מסגד אל-ג'זאר

מסגד אלג'זאר (جامع الجزار) בעכו – המסגד המרכזי של עכו, שנבנה ב-1781 בידי אחמד אל-ג'זאר פאשה,[1] מושל צפון ארץ-ישראל מטעם האימפריה העות'מאנית. נקרא גם 'מסגד …

קרא עוד
גלילה למעלה