נבי מוסא

נבי מוסא (نبي موسى) – מבנה רב כיפות הנמצא כשבעה ק"מ מדרום-מערב ליריחו, על אם הדרך המובילה לירושלים. המסורת המוסלמית מזהה כאן – לצד מקומות אחרים, רובם ממזרח לירדן – את מקום קבורתו של משה.[1] המתחם כולל את ציון הקבר עצמו, שני מסגדים המחוברים ביניהם, וח'אן לעולי הרגל המגיעים למקום. סביב האתר, המוקף חומה גבוהה, פזורים קברים רבים בהם נטמנו לאורך השנים עולי הרגל שמתו במהלך ציון החג, ואף נכבדים מיריחו ומשבט עׅדְוַאן. סמוך לאתר, אך במרחק מה ממנו, ישנם שני ציוני קבר מקודשים, אף הם מוקד עלייה לרגל ולנדרים: סׅתְנַא עַאאׅ'שָה – ציון קבר עַאאׅ'שָה, אשתו השלישית של מחמד, שע"פ המסורת נחשבה ל'אם המאמינים' (ام المؤمنين), כמו גם לאשה האהובה על הנביא; ומַקַאם חַסַן אַ-רַאעׅי, מקום קברו של חסן, רועהו של יתרו, שמילא את מקומו של משה ברעיית הצאן, כאשר האחרון ירד למצרים.

את השלב הראשון במבנה המרכזי הקים הסולטן הממלוכי ביברס בשנת 1268, ככל הנראה באתר שכבר היה מוכר לפני כן כמקום קבורתו של משה. עם התפתחות תופעת העלייה לרגל המוסלמית לירושלים, עלתה חשיבותו של אתר נבי-מוסא כמקום מנוחה מוגן לפני הטיפוס המפרך והמסוכן מערבה. במרוצת השנים הפך אתר הקבר בעצמו למקום עלייה לרגל, ואף הוקדש לו חג-זוטא (מַוְסׅם=ציון מאורע), שנחגג באביב, במקביל לשבוע הפסחא היווני-אורתודוקסי. מקורותיו של החג, שנמשך שבוע ימים, אינם ברורים לחלוטין. אחת הסברות טוענת כי מועד זה נבחר כדי לקבץ בירושלים וסביבתה מוסלמים רבים ככל האפשר, משקל נגד לעליות הרגל של הנוצרים שחלו בעונה זו. ניתן למצוא חיזוק לסברה זו, בשל העובדה כי זהו החג היחיד המצוין ע"פ לוח השנה הנוצרי (המבוסס על מחזור השמש, ולא הירח כמוסלמי).

כך או אחרת, אלפי מוסלמים הגיעו כל שנה לירושלים משכם ועד חברון לקחת חלק בחגיגות אלה. היום הראשון של החג חל ביום שישי ונקרא גֻ'מְעַת א-נַזְלֶה (יום השישי של הירידה). לאחר תפילות צהרי יום השישי הייתה מתארגנת שיירה ארוכה ויוצאת דרך שער האריות לעבר נבי מוסא. מעתה, בכל אחד מימות השבוע העוקב היו מתארגנות שיירות נוספות בירושלים ועושות דרכן לאתר. במהלך ימי החג היה המקום הומה אדם, והתקיימו בו טקסי חתונה ומילה. החזרה הרשמית לירושלים הייתה ביום חמישי. ביום השישי למחרת היו מתאספים המונים רבים לתהלוכת הדגלים המסורתית (זֻפְת אל-עַלאמאת). דגלי כיפת הסלע והנביא מחמד היו נישאים מאל-אקצא אל כיפת הסלע. לאחר התהלוכה היו אוספים את הדגלים ומחזירים אותם למקומם מתחת לסלע. ביום זה וביום שלאחריו היו קבוצות המבקרים עוזבות את ירושלים על דגליהן ותזמורותיהן בתהלוכות פרידה רשמיות. השיירות היו עוצרות בדרכן הביתה ליד קברי קדושים וקוראות תפילות מיוחדות לכבודם. אנשי הכפרים השכנים היו יוצאים לקבל את פני השיירה. היה זה יום חג לאותם כפרים, והחגיגות שנסתיימו בירושלים היו נמשכות עוד כמה ימים בכפרי הסביבה.

בתחילת המאה העשרים, עם צמיחת התנועות הלאומיות בארץ-ישראל, החל החג לקבל גוון פוליטי: כך למשל, ב-4 באפריל 1920, לאחר תפילות יום השישי החותמות את החג, התפתחו עימותים בין המוסלמים ליהודים ברובע היהודי בירושלים – במה שנודע בנרטיב ההיסטורי הציוני כ-"מאורעות תר"פ" (בערבית – انتفاضة موسم النبي موسى, אנתפאצ'את מוסם אל-נבי מוסא); ב-1937, בעת שיאו של 'המרד הערבי הגדול', אסרו השלטונות הבריטיים את ציון החג מחשש שיצית מהומות; ושיירת העלייה לרגל ב-1948, בעצם ימי המלחמה, הפכה לתהלוכת אבל בעקבות נפילתו של עבד אל-קאדר חסייני בקסטל. מאז לא חודשו החגיגות במלואן.[2]

 

תמונה מאת Dr. Avishai Teicher Pikiwiki Israel, CC BY 2.5, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=23191410

________

[1] ריבוי קברים לאישיות נערצת היא תופעה נפוצה בעולם המוסלמי.

[2] לצורך הגדרת מושג זה, נעשה שימוש במקורות הבאים: עאדל מנאע, 'התפתחות זהותה התרבותית של החברה הערבית בארץ-ישראל', בתוך: יהושע בן-אריה וישראל ברטל [עורכים], ההיסטוריה של ארץ ישראל: שלהי התקופה העות'מאנית (1917-1799), כרך שמיני (ירושלים: כתר, 1983), עמ' 184-177; 'נבי מוסא', בתוך: ספי בן-יוסף [עורך], מדריך ישראל החדש: מדבר יהודה ובקעת ים המלח, כרך 13 (ירושלים: כתר, 2001), עמ' 152-151.

Amnon Cohen, 'Al-Nabi Musa – an Ottoman festival (mawsim) resurrected?', in: David Wasserstein and Ami Ayalon [eds.], Mamluks and Ottomans: Studies in honour of Michael Winter (London*New-York: Routledge, 2006), pp. 34-44; Arent J. Wensinck and Clifford E. Bosworth, 'Mawsim', in: H.A.R Gibb [editor], Encyclopedia of Islam – New Edition, Vol. VI (Leiden: E.J. Brill, 1991), p. 903.

 

Rossing Center logo

עוד על האסלאם

Rossing Center logo
סוגים שונים של כיסויי ראש

על פי השריעה (الشريعة), ההלכה המוסלמית, על אישה מאמינה ללבוש כיסויי ראש מהגיעה לגיל בגרות, בנוכחות גברים מבוגרים שאינם מבני משפחתה, זאת, בשונה מהמסורות היהודית …

קרא עוד
ראיון עם ג'נה חטיב: פמניזם וכיסויי ראש

אקטיביסטית פוליטית, מוסלמית עוטה חיג'ב, סטודנטית לתואר שני בבר אילן, ואישה פמניסטית כל אלו זהויות הנמצאות בתוך ג'נה חטיב. ג'נה, בת 24 מג'לג'וליה, בוגרת תואר …

קרא עוד
מולד אל-נבי

מַוְלִד א-נבי (مولد النبي, תעתיק מדויק: מַוְלִד אל-נַבִּי) – חג לידת הנביא, המצוין ביום ה-12 בחודש רַאבִּע אל-אָוַל ('האביב הראשון'), החודש השלישי בלוח השנה המוסלמי.[1] …

קרא עוד
עיד אל-פטר

עיד אל-פׅטְר (عيد الفطر) – חג שבירת הצום, מכונה גם 'החג הקטן'. חג מוסלמי הנחגג ביום הראשון בחודש שָׁוַּאל (החודש העשירי בלוח השנה המוסלמי), ונמשך …

קרא עוד
Eid Al Adha
עיד אל-אדחא

עיד אל-אדחא (عيد الاضحى, תעתיק מדויק: עיד אל-אַצְ'חא) – חג הקורבן, מכונה גם 'החג הגדול'. חג מוסלמי הנחגג ביום העשירי בחודש ד'ו אל-חג'ה (החודש השנים-עשר בלוח השנה המוסלמי), ונמשך ארבעה ימים. חג זה מציין את סיום מצוות החג', העלייה לרגל למֵכּה, ובו המאמינים מקריבים קורבן לאללה. אלו החוגגים את החג בביתם מקיימים טקס דומה הנהוג באותו היום במכה, שסִדרו: תַסְמִיָה (אמירת המשפט "בשם אללה הרחמן והרחום"), תפילה על הנביא (צלאת עלא אל-נבי), פנייה לעבר הקׅבְּלָה (כיוון התפילה, הפונה אל עבר הכעבה, האבן הקדושה במכה), אמירת תַכְּבּׅיר ("אללה הוא הגדול ביותר"), ולבסוף זבח הקורבן.

קרא עוד
הנביא מחמד

הנביא מֻחמד (النبي محمد, שם מלא: מֻחמד אִבְּן עבְּדאללה אִבְּן-עַבְּד אל-מֻטַּלִבּ אִבְּן-הַאשִם) – מייסד דת האסלאם. במסורת המוסלמית, נחשב לאחרון הנביאים עלי אדמות, ולחשוב שבהם. …

קרא עוד
סונה ושיעה

סֻנָה ושִׁיעָה – שני הזרמים העיקריים באסלאם, שנפרדו במאות הראשונות לקיומה של הדת, והתפתחו על יסוד המאבק ביניהן.   הסֻנָה הזרם המרכזי באסלאם, עליו נמנים …

קרא עוד
לידה

בואו של תינוק לעולם מסמל בדת האסלאם פוריות והמשכיות. המאורע משולב בטקסים וריטואלים דתיים. מיד לאחר לידת התינוק אומר אביו באוזנו הימנית את האַדַ'אן (أذان), …

קרא עוד
מילה

מילה (ختان, תעתיק מילולי: חׅ'תַאן) – האסלאם מחייב למול את הבנים הנולדים עד הגיעם לגיל 13,[1] אך בדרך כלל טקס זה מתבצע עוד בגיל ינקות. ככל …

קרא עוד
נישואין

נישואין – לפי תפישת האסלאם, הנישואין הם חסד מאלוהים, וניתן למצוא בקוראן פסוקים המעודדים את בני האדם להתחתן ולהקים משפחה: "אחד מאותותיו הוא שצר לכם …

קרא עוד
אל-חג'

העלייה לרגל (الحجّ, תעתיק מדויק: אל-חג') – עלייה לרגל למקומות הקדושים במכה. אחת מחמש מצוות היסוד באסלאם, המחייבת כל מוסלמי מאמין (בתנאי שהוא בריא וידו …

קרא עוד
קבורה ואבל

עם מותו של אדם, מחויבים בני משפחתו לקבור אותו במהירות האפשרית. כך למשל, אם הנפטר הלך לעולמו בעת מצוות החג' (העלייה לרגל למכה) – הוא …

קרא עוד
רמדאן

צום הרמדאן (رمضان, תעתיק מדויק: רמצ'אן) – הצום העיקרי באסלאם, אחת מחמש מצוות היסוד של האסלאם. על-פי המסורת, בחודש הרמדאן קיבל הנביא את ההתגלות הראשונה …

קרא עוד
אחמדים

אַחְמַדׅיָה (احمدية) – כיתה באסלאם שנוסדה בסוף המאה ה-19, בחבל פנג'אב בהודו, ונקראת על שם מייסדה, מירזא ע'ולאם אחמד אל-קדיאני. ב-1875, בהיותו כבן 40, הכריז …

קרא עוד
צופים

צוּפׅיוּת (تصوؔف) – תנועת החסידוּת והמיסטיקה המוסלמית, המבכּרת את יסוד אהבת האל והכוונה שבאמונה, על פני ההלכה. ראשיתה של הצופיות במאה התשיעית, עת נפגשו הכובשים …

קרא עוד
צ'רקסים

הצ'רקסים הם עם קווקזי-מוסלמי המורכב מ-12 שבטים, המתגורר בעיקר בצפון הקווקז שברוסיה, בתורכיה ובמספרים קטנים יותר בשאר חלקי המזרח-התיכון. בישראל ישנה קהילה קטנה של צ'רקסים, …

קרא עוד
בדווים

בדווים (بدو) קבוצה אתנית שבעיקרה כוללת ערבים נוודים או נוודים למחצה, המאמינים בדת האסלאם. תפוצתם בחגורת המדבריות של אזור המזרח-התיכון – ממדבר סהרה לחופי האוקיינוס …

קרא עוד
אל-אסראא' ואל-מעראג'

אל-אסראא' ואל-מעראג' (الاسراء والمعراج, תעתיק מדויק: אלאסראא' ואלמעראג') – המסע הלילי והעלייה לשמיים של מֻחמד. ע"פ המסורת המוסלמית, בלילה זה המלאך גבריאל הסיע את הנביא …

קרא עוד
ארץ הקודש תחת האסלאם

ארץ הקודש תחת האסלאם האימפריה המוסלמית שלטה בארץ הקודש כ-1,300 שנה – החל מכיבושי הערבים במאה השביעית, ועד לגירוש העות'מאנים בידי הבריטים בתום מלחמת העולם …

קרא עוד
חרם אל-שריף

חרם אל-שריף (الحرم الشربف, תעתיק מדויק: אל-חרם א-שריף, תרגום: המתחם הקדוש והנאצל) – המתחם המקודש לאסלאם בארץ, והשלישי בחשיבותו בעולם המוסלמי (אחרי מסגד אלחראם במכה …

קרא עוד
קבר דוד

קבר דוד (مكام النبي داؤود) – מתחם עתיק ומכלול של מבנים השוכן בהר ציון, בסמוך לעיר העתיקה בירושלים. מבנה הקבר מזוהה במסורת הנוצרית, היהודית והמוסלמית …

קרא עוד
אל-חרם אל-אבראהימי (מערת המכפלה)

מערת המכפלה (الحرم الابراهيمي, الحرم الخليل תעתיק מדויק: אלחרם אלאבראהימי, אלחרם אלח'ליל, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) – מן המקומות המקודשים ביותר בארץ. על-פי ספר …

קרא עוד
מסגד בלאל (קבר רחל)

מסג'ד בלאל בן-רבאח, או קבר רחל (مسجد بلال بن رباح , قبة راحيل)- מבנה כיפתי מצפון לבית-לחם, על אם הדרך מירושלים. זיהוי האתר כמקום קבורתה של רחל אשת-יעקב …

קרא עוד
נבי מוסא

נבי מוסא (نبي موسى) – מבנה רב כיפות הנמצא כשבעה ק"מ מדרום-מערב ליריחו, על אם הדרך המובילה לירושלים. המסורת המוסלמית מזהה כאן – לצד מקומות …

קרא עוד
המסגד הלבן

המסגד הלבן (الجامع الابيض) ברמלה – שרידי מבנה מפואר בעל מתאר מרובע, ולצדו מינרט[1] מרשים. המסגד נקרא גם 'מסגד ארבעים הלוחמים' (جامع اربعين المغازي), ע"ש …

קרא עוד
מסגד אל-ג'זאר

מסגד אלג'זאר (جامع الجزار) בעכו – המסגד המרכזי של עכו, שנבנה ב-1781 בידי אחמד אל-ג'זאר פאשה,[1] מושל צפון ארץ-ישראל מטעם האימפריה העות'מאנית. נקרא גם 'מסגד …

קרא עוד
גלילה למעלה