חרם אל-שריף

חרם אל-שריף (الحرم الشربف, תעתיק מדויק: אל-חרם א-שריף, תרגום: המתחם הקדוש והנאצל) – המתחם המקודש לאסלאם בארץ, והשלישי בחשיבותו בעולם המוסלמי (אחרי מסגד אלחראם במכה ומסגד הנביא במדינה). מקור קדושת הר הבית לאסלאם נובעת משניים: כיוון התפילה וליל אלאסראא' ואלמעראג' (الاسراء والمعراج, מסעו הלילי של מחמד ועלייתו השמימה).

בימיו המוקדמים של האסלאם, כיוון התפילה היה לירושלים (ולכן עד היום היא נקראת בערבית أولى القبلتين, כלומר הראשונה מבין שתי הקִבְּלות, כיווני התפילה). אולם, על-מנת להיבדל מן היהודים, הועברה כיוון התפילה לכּעבּה שבמכה. באשר למסעו הלילי של הנביא ועלייתו השמימה (ליל אל-אסראא' ואל-מעראג') מקובל לזהות את 'המסגד הקיצון' שמופיע בקוראן עם מסגד אל-אקצא על הר הבית.

מבחינה היסטורית, מאז חורבן בית המקדש השני (70 לספירה) ועד לכיבוש הערבי ב-638 – עמד הר הבית שומם וחרב. בשנים הראשונות לשלטון המוסלמי בירושלים, הוקם על ההר מסגד עץ, ככל הנראה במצוות הח'ליף כובש ירושלים, עמר אבן אל-ח'טאב. בשנת 691, הקים הח'ליף האומיי עבד אל-מלכ אבן-מרואן את כיפת הסלע ((قبة الصخرة, תעתיק מדויק: קֻבַּת א-צַחְ'רַה).

כיפת הסלע אשר בשנת 691 על-ידי הח'ליף עבד אל-מלכ. צילום: Andrew Shiva / Wikipedia / CC BY-SA 4.0

המבנה, הנחשב עד היום לפאר האדריכלות המוסלמית, ניצב במקום שבו עמד כנראה בית המקדש, ונועד להגן על ה'סלע' המקודש שבמרכזו – אבן השתייה, שע"פ המסורת היהודית והמוסלמית הייתה אבן התשתית לייסוד העולם כולו. על פני הסלע נראים סדקים וחריצים שונים, שאחד מהם נחשב לסימן כף רגלו של מחמד. האחרים נחשבים כאלה של אדריס (בן דמותו של חנוך המקראי) ושל המלאך גבריאל.[1]

בנו ויורשו של עבד אל-מלכ, הח'ליף אל-וליד, בנה בשנת 705 את מסגד אל-אקצא בדרום הר הבית. מסגד מפואר זה מזוהה עם 'המסגד הקיצוני ביותר' הנזכר בפרשת אלמעראג', הוא מסע הלילה של מחמד, כמקום שעד אליו הגיע הנביא מחמד במסעו. זהו המסגד החשוב ביותר בארץ הר הבית ואחד המקודשים ביותר למוסלמים. המבנה נחרב ושופץ פעמים רבות לאורך השנים (בעיקר בשל רעידות אדמה).

מסגד אל-אקצא אשר נבנה על-ידי הח'ליף אל-וליד בשנת 705. צילום: Andrew Shiva / Wikipedia / CC BY-SA 4.0

הר הבית עבר טלטלה עם הכיבוש הצלבני ב-1099: המתחם, שהיה אתר הקרב האחרון בירושלים, נפגע בקרבות. יתרה מזאת, הצלבנים הפכו את כיפת הסלע לכנסייה, שאותה כינו 'מקדש האדון' (Tempelum Domini) , והחליפו את הסהר שבראש הכיפה לצלב. למסגד אל-אקצא היה גורל דומה – הוא הפך למפקדת מסדר האבירים ונקרא 'היכל שלמה' (Tempelum Salomonis), ואבירי המסדר נקראו על-שמו, הטמפלרים. עם כיבוש ירושלים בידי צלאח א-דין, בשנת 1187, חזרו מבני הר הבית לשימוש מוסלמי והעיטורים הצלבניים הוסרו.

התקופה הממלוכית הצטיינה בפעילות בנייה רבה בשטח הר הבית ובסביבותיו. מבנים רבים הוקמו במהלכה, וכן נעשו פעולות בנייה ושיפוץ בכיפת הסלע. בתקופה העות'מאנית הוחלף הציפוי החיצוני של כפת הסלע באריחי קרמיקה ונוספו מבנים בהר הבית. השנים האחרונות עמדו אף הן בסימן התחדשות מאסיבית בהר – בשנות ה-90' תרם המלך הירדני, חוסיין, לוחות דקים העשויים זהב טהור, לשם הציפוי החיצוני של הכיפה; ובעשור הראשון של שנות ה-2000, ביצע הווקף המוסלמי עבודות הרחבה ושיפוץ של מסגד אל-אקצא וסביבתו.[2]

 

אל-חרם אל-שריף ממעוף הציפור. מסגד אל-אקצא מדרום, כיפת הסלע מצפון. צילום: Andrew Shiva / Wikipedia / CC BY-SA 4.0

 

_____________________

[1] טעות נפוצה היא לקרוא לכיפת הסלע 'מסגד עמר', אך הדבר בטעות יסודו. המבנה כלל אינו מסגד או בית תפילה מסוג כלשהו.

[2] לצורך הגדרת מונח זה, נעשה שימוש במקורות הבאים:

'הר הבית', בתוך: אלונה ורדי [עורכת], מדריך ישראל החדש: ירושלים, כרך 12 (ירושלים: כתר, 2001), עמ' 163-136;

גונן, 'על קברים עתיקים ומקומות קדושים', קתדרה, גיליון 34 (ינואר 1984), עמ' 14-3.

Oleg Grabar, 'Kubbat al-Sakhra' and 'al-Masjid al-Aqsa', in: Encyclopedia of Islam – Online Version. Links:

http://referenceworks.brillonline.com/entries/encyclopaedia-of-islam-2/kubbat-al-sakhra-COM_0533?s.num=0&s.rows=20&s.mode=DEFAULT&s.f.s2_parent=encyclopaedia-of-islam-2&s.start=0&s.q=q%28kubbat+al+sakhra%29; http://referenceworks.brillonline.com/entries/encyclopaedia-of-islam-2/al-masdjid-al-aksa-SIM_4998?s.num=0&s.f.s2_parent=s.f.book.encyclopaedia-of-islam-2&s.q=al+aqsa.

נדגם מהאינטרנט בתאריך 27/03/2018.

 

Rossing Center logo

עוד על האסלאם

Rossing Center logo
סוגים שונים של כיסויי ראש

על פי השריעה (الشريعة), ההלכה המוסלמית, על אישה מאמינה ללבוש כיסויי ראש מהגיעה לגיל בגרות, בנוכחות גברים מבוגרים שאינם מבני משפחתה, זאת, בשונה מהמסורות היהודית …

קרא עוד
ראיון עם ג'נה חטיב: פמניזם וכיסויי ראש

אקטיביסטית פוליטית, מוסלמית עוטה חיג'ב, סטודנטית לתואר שני בבר אילן, ואישה פמניסטית כל אלו זהויות הנמצאות בתוך ג'נה חטיב. ג'נה, בת 24 מג'לג'וליה, בוגרת תואר …

קרא עוד
מולד אל-נבי

מַוְלִד א-נבי (مولد النبي, תעתיק מדויק: מַוְלִד אל-נַבִּי) – חג לידת הנביא, המצוין ביום ה-12 בחודש רַאבִּע אל-אָוַל ('האביב הראשון'), החודש השלישי בלוח השנה המוסלמי.[1] …

קרא עוד
עיד אל-פטר

עיד אל-פׅטְר (عيد الفطر) – חג שבירת הצום, מכונה גם 'החג הקטן'. חג מוסלמי הנחגג ביום הראשון בחודש שָׁוַּאל (החודש העשירי בלוח השנה המוסלמי), ונמשך …

קרא עוד
Eid Al Adha
עיד אל-אדחא

עיד אל-אדחא (عيد الاضحى, תעתיק מדויק: עיד אל-אַצְ'חא) – חג הקורבן, מכונה גם 'החג הגדול'. חג מוסלמי הנחגג ביום העשירי בחודש ד'ו אל-חג'ה (החודש השנים-עשר בלוח השנה המוסלמי), ונמשך ארבעה ימים. חג זה מציין את סיום מצוות החג', העלייה לרגל למֵכּה, ובו המאמינים מקריבים קורבן לאללה. אלו החוגגים את החג בביתם מקיימים טקס דומה הנהוג באותו היום במכה, שסִדרו: תַסְמִיָה (אמירת המשפט "בשם אללה הרחמן והרחום"), תפילה על הנביא (צלאת עלא אל-נבי), פנייה לעבר הקׅבְּלָה (כיוון התפילה, הפונה אל עבר הכעבה, האבן הקדושה במכה), אמירת תַכְּבּׅיר ("אללה הוא הגדול ביותר"), ולבסוף זבח הקורבן.

קרא עוד
הנביא מחמד

הנביא מֻחמד (النبي محمد, שם מלא: מֻחמד אִבְּן עבְּדאללה אִבְּן-עַבְּד אל-מֻטַּלִבּ אִבְּן-הַאשִם) – מייסד דת האסלאם. במסורת המוסלמית, נחשב לאחרון הנביאים עלי אדמות, ולחשוב שבהם. …

קרא עוד
סונה ושיעה

סֻנָה ושִׁיעָה – שני הזרמים העיקריים באסלאם, שנפרדו במאות הראשונות לקיומה של הדת, והתפתחו על יסוד המאבק ביניהן.   הסֻנָה הזרם המרכזי באסלאם, עליו נמנים …

קרא עוד
לידה

בואו של תינוק לעולם מסמל בדת האסלאם פוריות והמשכיות. המאורע משולב בטקסים וריטואלים דתיים. מיד לאחר לידת התינוק אומר אביו באוזנו הימנית את האַדַ'אן (أذان), …

קרא עוד
מילה

מילה (ختان, תעתיק מילולי: חׅ'תַאן) – האסלאם מחייב למול את הבנים הנולדים עד הגיעם לגיל 13,[1] אך בדרך כלל טקס זה מתבצע עוד בגיל ינקות. ככל …

קרא עוד
נישואין

נישואין – לפי תפישת האסלאם, הנישואין הם חסד מאלוהים, וניתן למצוא בקוראן פסוקים המעודדים את בני האדם להתחתן ולהקים משפחה: "אחד מאותותיו הוא שצר לכם …

קרא עוד
אל-חג'

העלייה לרגל (الحجّ, תעתיק מדויק: אל-חג') – עלייה לרגל למקומות הקדושים במכה. אחת מחמש מצוות היסוד באסלאם, המחייבת כל מוסלמי מאמין (בתנאי שהוא בריא וידו …

קרא עוד
קבורה ואבל

עם מותו של אדם, מחויבים בני משפחתו לקבור אותו במהירות האפשרית. כך למשל, אם הנפטר הלך לעולמו בעת מצוות החג' (העלייה לרגל למכה) – הוא …

קרא עוד
רמדאן

צום הרמדאן (رمضان, תעתיק מדויק: רמצ'אן) – הצום העיקרי באסלאם, אחת מחמש מצוות היסוד של האסלאם. על-פי המסורת, בחודש הרמדאן קיבל הנביא את ההתגלות הראשונה …

קרא עוד
אחמדים

אַחְמַדׅיָה (احمدية) – כיתה באסלאם שנוסדה בסוף המאה ה-19, בחבל פנג'אב בהודו, ונקראת על שם מייסדה, מירזא ע'ולאם אחמד אל-קדיאני. ב-1875, בהיותו כבן 40, הכריז …

קרא עוד
צופים

צוּפׅיוּת (تصوؔف) – תנועת החסידוּת והמיסטיקה המוסלמית, המבכּרת את יסוד אהבת האל והכוונה שבאמונה, על פני ההלכה. ראשיתה של הצופיות במאה התשיעית, עת נפגשו הכובשים …

קרא עוד
צ'רקסים

הצ'רקסים הם עם קווקזי-מוסלמי המורכב מ-12 שבטים, המתגורר בעיקר בצפון הקווקז שברוסיה, בתורכיה ובמספרים קטנים יותר בשאר חלקי המזרח-התיכון. בישראל ישנה קהילה קטנה של צ'רקסים, …

קרא עוד
בדווים

בדווים (بدو) קבוצה אתנית שבעיקרה כוללת ערבים נוודים או נוודים למחצה, המאמינים בדת האסלאם. תפוצתם בחגורת המדבריות של אזור המזרח-התיכון – ממדבר סהרה לחופי האוקיינוס …

קרא עוד
אל-אסראא' ואל-מעראג'

אל-אסראא' ואל-מעראג' (الاسراء والمعراج, תעתיק מדויק: אלאסראא' ואלמעראג') – המסע הלילי והעלייה לשמיים של מֻחמד. ע"פ המסורת המוסלמית, בלילה זה המלאך גבריאל הסיע את הנביא …

קרא עוד
ארץ הקודש תחת האסלאם

ארץ הקודש תחת האסלאם האימפריה המוסלמית שלטה בארץ הקודש כ-1,300 שנה – החל מכיבושי הערבים במאה השביעית, ועד לגירוש העות'מאנים בידי הבריטים בתום מלחמת העולם …

קרא עוד
חרם אל-שריף

חרם אל-שריף (الحرم الشربف, תעתיק מדויק: אל-חרם א-שריף, תרגום: המתחם הקדוש והנאצל) – המתחם המקודש לאסלאם בארץ, והשלישי בחשיבותו בעולם המוסלמי (אחרי מסגד אלחראם במכה …

קרא עוד
קבר דוד

קבר דוד (مكام النبي داؤود) – מתחם עתיק ומכלול של מבנים השוכן בהר ציון, בסמוך לעיר העתיקה בירושלים. מבנה הקבר מזוהה במסורת הנוצרית, היהודית והמוסלמית …

קרא עוד
אל-חרם אל-אבראהימי (מערת המכפלה)

מערת המכפלה (الحرم الابراهيمي, الحرم الخليل תעתיק מדויק: אלחרם אלאבראהימי, אלחרם אלח'ליל, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) – מן המקומות המקודשים ביותר בארץ. על-פי ספר …

קרא עוד
מסגד בלאל (קבר רחל)

מסג'ד בלאל בן-רבאח, או קבר רחל (مسجد بلال بن رباح , قبة راحيل)- מבנה כיפתי מצפון לבית-לחם, על אם הדרך מירושלים. זיהוי האתר כמקום קבורתה של רחל אשת-יעקב …

קרא עוד
נבי מוסא

נבי מוסא (نبي موسى) – מבנה רב כיפות הנמצא כשבעה ק"מ מדרום-מערב ליריחו, על אם הדרך המובילה לירושלים. המסורת המוסלמית מזהה כאן – לצד מקומות …

קרא עוד
המסגד הלבן

המסגד הלבן (الجامع الابيض) ברמלה – שרידי מבנה מפואר בעל מתאר מרובע, ולצדו מינרט[1] מרשים. המסגד נקרא גם 'מסגד ארבעים הלוחמים' (جامع اربعين المغازي), ע"ש …

קרא עוד
מסגד אל-ג'זאר

מסגד אלג'זאר (جامع الجزار) בעכו – המסגד המרכזי של עכו, שנבנה ב-1781 בידי אחמד אל-ג'זאר פאשה,[1] מושל צפון ארץ-ישראל מטעם האימפריה העות'מאנית. נקרא גם 'מסגד …

קרא עוד
גלילה למעלה