קבר דוד (مكام النبي داؤود) – מתחם עתיק ומכלול של מבנים השוכן בהר ציון, בסמוך לעיר העתיקה בירושלים. מבנה הקבר מזוהה במסורת הנוצרית, היהודית והמוסלמית כקבר דוד המלך. זיהוי המקום הוא על-פי מסורות הנזכרות לראשונה במאה העשירית, שמביא ההיסטוריון והגיאוגרף הערבי אל-מקדסי, בשנת 985.[1] במקורות יהודיים, נזכרת מסורת זו בכתבי בנימין מטודלה מ-1165.[2] באשר לנצרות, בתקופה הביזאנטית המסורת המקובלת הייתה כי דוד נקבר בבית-לחם. אולם, ייסודה של כנסיית Hagia Sion מעל מתחם הקבר, וחגיגות 'חג דוד' שנערכו בה – הביאו ל'נדידת' זיהוי הקבר להר-ציון. יתרה מזאת, התגבשות מסורת נוספת הגורסת כי אחד מחדרי הכנסייה הוא חדר 'הסעודה האחרונה' – הביאו להגברת קדושת המקום בעיני הנוצרים.[3]
במאה ה-16, בעקבות סכסוכים רבי-שנים בין היהודים לנוצרים על הבעלות במקום, החליט הסולטאן העות'מאני כי הר-ציון כולו הינו הקדש מוסלמי (וקף). מתחם הקבר הופקע, ועליו נבנה מסגד. בתקופה הזו השתרש הקשר המוסלמי למקום. בתקופת המנדט הבריטי, עם הבטחת זכויותיהם של כל בני הדתות לביקור ופולחן במקומותיהם הקדושים, חזרו היהודים והנוצרים לעלות שוב למקום.
בימינו הקבר ממשיך לעתים להוות מוקד למתחים בין-דתיים: ב-2007 נגנבו כתרי תורה נדירים שהונחו על הקבר, וב-2013 נותצו אריחי קרמיקה עות'מאנים-מוסלמים שעיטרו את הקיר מאחוריו; במקביל לכך, מעת לעת מתפרסמות בתקשורת טענות של הוותיקן והכנסיות השונות לבעלות על המקום. לצד זאת, במשך היום -יום מהווה המקום מוקד משיכה לבני ובנות כל שלוש הדתות, וקיים מעין סטטוס קוו אשר נשמר במקום. [4]
___________________
[1] מחמד בן-אחמד שמס א-דין אל-מקדסי, אחסן א-תקאסים פי מערפת אלאקאלים (ליידן: בריל, 1906).
[2] בנימין בן-יונה מטודלה, ספר מסעות של רבי בנימין מטודילה (ירושלים: האוניברסיטה העברית – החוג להיסטוריה של עם ישראל, תשכ"ז). לציין כי חוקרים רבים, ביניהם אורה לימור ואלחנן ריינר, טוענים כי קריאה פולמוסית של מטודלה וסיפורי הנוסעים היהודים במאה ה-12, מביאים למסקנה כי הללו שללו את זיהוי המקום כקבר דוד. יתרה מזאת, המסורת המקראית שוללת אף היא את זיהוי הר ציון כמקום הקבר: "וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם-אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד" (מלכים א', פרק ב', פס' 10).
[3] על-פי המסורת הנוצרית, ישוע הוא נצר לבית דוד. על כן, מיקום הקבר מתחת לחדר הסעודה האחרונה – מחזק את הקשר המיסטי בין השניים.
[4] לצורך הגדרת מונח זה, נעשה שימוש במקורות הבאים:
אורה לימור, 'קבר דוד בהר-ציון: למקורותיה של מסורת', בתוך: אורה לימור [עורכת], עלייה לרגל: יהודים, נוצרים, מוסלמים – אסופת מאמרים (רעננה, בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 2005), עמ' 267-255; אלחנן ריינר, 'השקר הגלוי והאמת הנסתרת: נוצרים, יהודים ומקומות קדושים בארץ-ישראל במאה הי"ב', בתוך: אורה לימור [עורכת], עלייה לרגל: יהודים, נוצרים, מוסלמים – אסופת מאמרים (רעננה, בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 2005), עמ' 298-268; 'קבר דוד', בתוך: אלונה ורדי [עורכת], מדריך ישראל החדש: ירושלים, כרך 12 (ירושלים: כתר, 2001), עמ' 275; קבר דוד על הר-ציון, מסמך של עמותת 'עמק שווה' – http://alt-arch.org/he/wp-content/uploads/2013/04/Davids-Tomb-Heb.pdf. נדגם מהאינטרנט בתאריך 23/03/2018.
Rudi Paret, 'Dawud', in: H.A.R Gibb [editor], Encyclopedia of Islam – New Edition, Vol. III (Leiden: E.J. Brill, 1986), pp. 1007-1008;
