על פי השריעה (الشريعة), ההלכה המוסלמית, על אישה מאמינה ללבוש כיסויי ראש מהגיעה לגיל בגרות, בנוכחות גברים מבוגרים שאינם מבני משפחתה, זאת, בשונה מהמסורות היהודית והנוצרית אשר בוחרות נקודות זמן שונות. לכן, על האישה המוסלמית, בעת יציאה מהבית, לעטות כיסוי ראש.
בעשורים האחרונים ניתן לראות צמיחה בכמות הנשים השואפות לכסות את ראשן בעולם, כמו גם בישראל, ומעניין לשים לב כי אותן נשים, לרוב, הן דווקא נשים צעירות. בניגוד לאמהות ולסבתות שלהן, אותן נשים צעירות מחפשות אופנה וסטייל בתוך העולם של ביגוד צנוע וקושרות יותר ויותר בין שני התחומים, שבמבט ראשון לא נראים לנו קשורים כלל. כאן נכנס האינטרנט לתמונה, שגם הוא צבר תאוצה בעשורים האחרונים והרחיב את האופקים לתחומי שיווק שלא היו קיימים טרם התפשטותו. בשל הנגישות והדיסקרטיות ברחבי האינטרנט, השיח בעולם הביגוד הצנוע, יחד עם הקניה, עברו כולם ליקום הדיגיטלי, וכך התפתח תחום אופנת הביגוד הצנוע באינטרנט. תוספת מעניינת היא שדווקא מוסלמים ומוסלמיות מעולם העיצוב והיזמות הן שזיהו את צרכי השוק והתחילו לפתח את המותגים והאופנות השונות. במצב כזה הפך האינטרנט כמעצב האופנות ממש ולא רק כמשווק שלהן. כיום, נראה שחנויות ביגוד עולמיות, דוגמת H&M, נייקי, דולצ'ה גבאנה ועוד הפנימו גם הן את יתרונות פלח השוק המוסלמי והחלו בשיווק כיסויי ראש וביגוד צנוע.
בישראל קיימת בורות רבה סביב כיסויי הראש בעולם המוסלמי, ולעיתים יש מי שמכלילים וקוראים לכל כיסויי הראש המוסלמיים רעלה וזו כמובן טעות, בטח ביחס לשימוש במילה רעלה ורעול פנים המקבל קונוטציות שליליות בשפה העברית. כפי שנראה, לכל כיסוי ראש בעולם האסלאם יש שם משלו והמונח 'רעלה', שהשתרש בשפה העברית, אינו מציין אף אחד מהם.
ברחבי העולם המוסלמי ישנם כיסויי ראש מגוונים, אשר מסמלים השתייכות חברתית ומסורתית ואף יכולים להוות סמל לאדיקות דתית. כמספר הזרמים והאמונות כך מגוון כיסויי הראש. אילו כיסויי ראש נהוגים באיזו מדינה? ומה מקורם?
בורקה – נהוגה בייחוד באפגניסטן ומכסה את כל הגוף. בבורקה לרוב גם העיניים יהיו מכוסות ברשת שקופה המאפשרת לראות. את הבורקה לובשות נשים מעל הבגדים כשהן יוצאות למקום ציבורי, היות ובבית, כפי שנאמר, הן לא נוהגות לכסות את עצמן.
By AlfredoGMx – Own work, CC
BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=84409400
חג'אב – המילה מצויה כבר בקוראן ומשמעותה היא כיסוי. הדבר מופנה בעיקר לכיסוי האישה מטעמי צניעות. היום המילה בשימוש בהקשר כיסוי ראש נשי. החג'אב מטרתו לשמור על צניעותה של האישה, והשיער, שנתפס כחלק ממיניותה, צריך להיות מוסתר כולו. כיום ישנן נשים הרואות בחג'אב עצמו סמן למיניותן ויוצקות לו משמעויות הפוכות מהמקורות. החג'אב הוא כיסוי הראש הנפוץ ביותר בישראל, והיום אנו רואות שהוא אינו מבטל סגנונות אופנתיים אלא משלים אותם. כיום קיימת אופנה חדשה של חג'אב מעוצב ואנו רואות יותר ויותר נשים המתאימות אותו לפרטי לבוש נוספים כגון תכשיטים, איפור וכו'. כתוצאה מהמודעות הגוברת ל'אופנה צנועה' בחברה המוסלמית, נפתחים אתרי אינטרנט נוספים דוגמת האתר הישראלי בוקרה – https://bokra.net, וישנם מגזינים ותוכניות טלוויזיה בעולם הערבי וגם המערבי המביאות אופנות דתיות חדשות לישראל. ישנן נשים המעידות שהן עוקבות אחרי מעצבים מערביים כגוצ'י ודולצ'ה גבאנה, ולמרות שישנם דברים חושפניים שהן אינן מעוניינות ללבוש, אותם מעצבים נותנים להן רעיונות חדשים ליצירת אופנות צנועות או דתיות. החג'אב עשוי בעיקר ממשי, מפני שנשים מעידות שהוא הנוח ביותר בקיץ הישראלי. משנת אלפיים טורקיה השתלטה על השוק המקומי ורוב הביגוד הצנוע, וגם החג'אב בתוכו, מגיע משם. דוגמאות לאופנות השונות נתן למצוא בסרטון https://www.kan.org.il/item/?itemid=28609
עבאיה – היא שילוב של שמלה וחג'אב המחולקת לשני חלקים. העבאיה משלבת שמלה ארוכה המכסה את הגוף וכיסוי ראש המכסה את השיער. נהוגה בעיקר בערב הסעודית. העבאיה המסורתית והנפוצה ביותר היא שחורה אך כיום ניתן למצוא אותה גם בצבעים נוספים.
ג'ילבאב – הוא השם בו משתמשים בישראל עבור כיסוי ראש מסוג זה, מחוץ לישראל נקרא פריט הלבוש בשם ג'לביאה (לא לבלבל אותו עם הלבוש הבדואי המסורתי). הג'ילבאב הוא מעין חלוק בד ארוך המכסה את הידיים והרגליים. ג'ילבאב הוא כיסוי לגוף, אליו הנשים מוסיפות כיסוי גם לראש.
נקאב – הוא רעלה מסורתית באסלאם, המכסה את כל חלקי הגוף והוא כולל חיג'אב (כיסוי ראש) ומטפחת המונחת מעל כיסוי הראש. החג'אב מכסה את כל פני האישה מלבד העיניים ובדרך כלל מצוי בצבע שחור. המטפחת יושבת מעליו ומכסה גם את העיניים אך מאפשרת לאישה לראות. הנקאב נלבש במדינות איסלאמיות ופחות מצוי במדינות מערביות אם כי גם שם ניתן יהיה לראות נשים שלובשות אותו. 
צ'אדור – משמעותו בפרסית "אוהל", מכסה את כלל הגוף מהראש עד הרגליים ואינו מכסה את הפנים. הצ'אדור נהוג בעיקר באיראן.
חימאר – כיסוי ראש המכסה את הצוואר והכתפיים ואינו מסתיר את הפנים, הוא נופל עד גובה המותניים.
אלאמירה – כיסוי אשר עשוי משני חלקים: כיפה צמודה מעל המצח ומטפחת ראש. האלאמירה נפוצה מאוד ברוב המדינות המוסלמיות. בעיקר בתוניסיה, מצרים, תורכיה ועיראק.
שיילה – אריג ארוך ומלבני מבד דק אשר מסובב סביב הראש ומונח על הכתפיים. נלבשת בערב הסעודית ובארצות המפרץ הפרסי (כווית, עומאן, בחרין, איחוד האמירויות, קטאר ועיראק).
Al Amira – Shayla – BBC New
