מסגד אלג'זאר (جامع الجزار) בעכו – המסגד המרכזי של עכו, שנבנה ב-1781 בידי אחמד אל-ג'זאר פאשה,[1] מושל צפון ארץ-ישראל מטעם האימפריה העות'מאנית. נקרא גם 'מסגד האורות' (جامع الانوار) או 'מסגד הפאשה' (جامع الباشا).
המסגד, שנבנה בסגנון המסגדים רחבי-הידיים באיסטנבול על-פי הארכיטקטורה התורכית במאה ה-18, הינו המסגד השני בגודלו ובתפארתו בארץ לאחר מסגד אל-אקצא. חצר המסגד המרווחת מוקפת משלוש עבריה במרפסת מקורה על עמודים (ארקדה), שבגגותיה הוקמו כיפות קטנות בצבע לבן. בארקדה קבועים פתחים המובילים אל שלוש שורות ובהן 50 חדרים קטנים ששימשו את עובדי המסג, עולי הרגל ותלמידי המדרסה (בית-מדרש) ללימודי האסלאם והלכותיו. מדרסה זו נקראה 'מדרסה אל-אחמדיה', על שמו של הפאשה. בדרום הארקדה שכנה בעבר הספרייה, אותה הקים אל-ג'זאר בעצמו, והתפרסמה כספרייה הטובה ביותר לספרות דת האסלאם בכל רחבי המזרח.
במרכז החצר המסגד – בריכת הטהרה, עם שרפרפי שיש לישיבה למטהרים. במערב החצר – אוהל קבורה דו-כיפתי, שבו קבורים אחמד אל-ג'זאר ויורשו סולימאן אל-ג'זאר, עם בני משפחותיהם. כיפת בית התפילה והמינרט, הצבועים כיום בירוק, נראים היטב מרחבי העיר וחולשים על קו הרקיע שלה.
אחד הדברים המרתקים ביותר במסגד, הוא הימצאותו של פריט בשם 'שַּׁעַר א-נַבִּי'. אלו הן כמה קצוות שיער המיוחסות לנביא מֻחמד, השמורות היטב בתוך תיבה אטומה לאוויר. אחת לשנה, בעיד אל-פטר, התיבה מוצאת ממשכּנה ומובלת בתהלוכות ברחבי העיר.[2]
מסגד אל-ג'זאר, עכו. קרדיט תמונה: Amos [CC BY 2.0 (https://creativecommons.org/licenses/by/2.0)]
____________
[1] תואר כבוד באימפריה העות'מאנית, הניתן לרוב לאנשי צבא בכירים או למושלי מחוזות.
[2] לצורך הגדרת מונח זה, נעשה שימוש במקורות הבאים:
יהושע לוריא, עכו, עיר החומות: יהודים בין ערבים, ערבים בין יהודים (תל אביב: הוצאת ירון גולן, 2000), עמ' 49-28; 'עכו', בתוך: מושון גבאי [עורך], מדריך ישראל החדש: הגליל העליון וחופו, כרך 3 (ירושלים: כתר, 2001), עמ' 251-231; צאלח עלי אלשורה, אחמד באשה אלג'זאר: מן אלרק אלא סדה אלחכם (עמאן: דאר כנור אלמערפה אלעמליה ללנשר ואלתוזיע, 2014), עמ' 185-166.
