אקטיביסטית פוליטית, מוסלמית עוטה חיג'ב, סטודנטית לתואר שני בבר אילן, ואישה פמניסטית כל אלו זהויות הנמצאות בתוך ג'נה חטיב.
ג'נה, בת 24 מג'לג'וליה, בוגרת תואר ראשון בתקשורת ומדעי המדינה וכעת סטודנטית לתואר שני במגדר באוניברסיטת בר אילן. היא מהמייסדות וחברות הסגל המנהל בארגון האקדמיים בכפר ג'לג'וליה, עוסקת בהנחיית קבוצות, והיא אף פעילה פוליטית וחברתית.
בנוסף לכל אלה, ג'נה מגדירה עצמה כפמיניסטית, וכמוסלמית מאמינה העוטה חג'אב. בתור אישה פמיניסטית ואקטיביסטית פוליטית הבוחרת לעטות חג'אב, האם הדברים מתנגשים? ואיך מגיב הרחוב הישראלי למראה אישה העוטה חיג'ב?
מתי חבשת לראשונה את החג'אב ולמה בחרת לעשות זאת?
בגיל 13 כשהייתי בכיתה ז'. זה היה חלק ממשהו תרבותי-חברתי כמו שכולן עושות, הדגש לא היה דתי. בשנים הראשונות לא הבנתי עד הסוף למה לבשתי אותו ומאוחר יותר התחלתי לחפש ולהבין מה זה אומר עבורי, והיום אני שלמה עם החג'אב שלי. רוב הנשים במשפחה, בכפר ובבית הספר שלי הסתובבו עם חג'אב ולכן בחרתי גם אני לשים את הכיסויי ראש.
מה החג'אב מסמל עבורך?
קודם כל, הוא מסמל את הזהות שלי כמוסלמית, מזכיר לי שאני שייכת למקום הזה, לדת שלי. אני מגדירה את עצמי כמאמינה ולא כדתיה, כי יש הסתייגויות מהמושג דתיה. בתוך המקום הזה של ה'מאמינה', החג'אב נותן לי יותר מרחב להיות אני ומקנה לי בטחון אישי, אף אחד לא יגע בי או יזלזל בגופי. הגברים היהודים, כמו גם המוסלמים והנוצרים יתייחסו אלי בצורה יותר מכבדת כי אני מסתובבת עם חג'אב. לדוגמא, פעם אחת כשהתראיינתי בטלוויזיה, הביאו לי את המיקרופון לשים בעצמי. אמרתי להם שמבחינתי זה בסדר שהם ישימו לי אותו, והם שאלו שוב לוודא. אני חושבת שהכבוד שקבלתי לגוף שלי הוא כתוצאה מהחג'אב שלבשתי. ברור שלכל אישה מגיע הכבוד על גופה, אך החג'אב עוזר לי להשיג את אותו היחס. חשוב לי להדגיש, להיות עם חג'אב לא אומר להיות מדוכאת, אני מגשימה את כל החלומות שלי, אני עושה מה שבא לי, אני אומנם שמה חג'אב, אך גם מאמינה בערכים ליברליים ומאוד חשוב לי להעביר את המסר שאפשר גם וגם. החג'אב לא עומד בדרך שלי להצלחה. אני לא בעד שמישהי שלא רוצה תלבש חג'אב, אך זאת בחירה אישית, אם מישהי בחרה בזה, זאת בחירה שלה וזה אחלה . חופשיות בעיני היא לא רק נקודת המבט המערבית, היא לא רק ההיבט שהמערב מייצג המתבטא בלבוש קצר, חופשיות היא דבקות בערכים שאת מאמינה בהם ושהחלטת שהם חשובים לך, ולגבי המראה חיצוני, לכל בן אדם מגיע להתלבש כמו שהוא רוצה ואיך שנוח לו.
איך את מרגישה כשאת מסתובבת ברחבי תל אביב עם חג'אב?
מרגישה קצת מוזר להסתובב בתל אביב עם חג'אב, חוץ מהחברים הטובים שלי שמכירים אותי, אני תמיד מרגישה שקיימת סטיגמה שאת, בתור אישה עם חג'אב, מדוכאת, אין לך שליטה על החיים שלך, באת מחברה פרימיטיבית וכאלה דברים. בתקופה של הדקירות, (אינתיפאדת הסכינים), פחדתי להסתובב לבד בתל אביב בתור בחורה עם חג'אב, ישר מזהים אותי כמוסלמית וזה מסמן ומבדיל אותי יותר. בלי חג'אב, יותר קל להסתיר את הזהות שלך ואת מי שאת. גם בתקופות יותר רגועות אני מרגישה שאין לי את המרחב להסביר לאנשים מי אני, ושאני לא רק כיסוי ראש. במקום זה, לרוב, אנשים ישר מפילים עלי המון סטיגמות.
ספרי על חוויה מצחיקה שהייתה לך בהתנגשות בין התרבות הישראלית לבין החג'אב.
כל היהודים חושבים תמיד שאני נשואה, לא משנה אם הם דתיים או חילונים, זאת המחשבה הראשונה שהם מסיקים כשהם רואים את החג'אב. זה מראה על הרבה בורות ביחס לכיסויי הראש באסלאם, הם ישר מניחים שהחוקים באסלאם ביחס לכיסויי ראש, הם בדיוק כמו החוקים ביהדות, וזה כמובן לא נכון.
את מרגישה שיש הבדל בין נשים מוסלמיות שחובשות חג'אב לבין נשים מוסלמיות שאינן עוטות דבר?
מבחינה ויזואלית כמובן שאנחנו נראות אחרת. אולם, בחברה הפנימית בה גדלתי אין הבדל משמעותי, משום שיש הבנה שהחג'אב הוא לא בהכרח סמל דתי, (הוא יכול להיות סממן חברתי-תרבותי כמו שכבר אמרתי), לא כל מי שעוטה חג'אב היא בהכרח יותר דתייה. המסע אל האמונה הוא מאוד ארוך, הוא דורש המון מחשבה, ולא כולן שותפות לאותן הערכים בדיוק. מצד החברה היהודית ההסתכלות היא שונה, הם חושבים שמי שלא לובשת חג'אב יש לה יותר חירות, למרות שאני מכירה הרבה נשים שלא מכסות את ראשן ואין להן בחירה בחייהן כמעט בכלל. בנוסף, לרוב, בחברה היהודית, יקשרו בין חג'אב לדת, בחברה הערבית מבינים שזה לא מחייב ושהדרך אל האמונה היא יותר מורכבת מעטיית כיסויי ראש, לא עושים קשר ישיר בין חג'אב לדת.
מה הכי חשוב לך לספר על אישה שחובשת חג'אב לציבור הרחב בישראל?
קודם כל, צריך לתת לכל אישה את המרחב לגבש את הערכים שלה ולבחור מהן האמונות שלה, ובטח שלא להפיל עליה סטיגמות. תמיד שואלים אותי, 'איך את פמיניסטית ואת עם חג'אב?', בשבילי הפמיניסטיות היא הזכות שלי לבחור מה ללבוש על גופי, והחג'אב היא בחירה בפני עצמה, כחלק מגיבוש האמונות שלי.
מה חשבת על חברת הכנסת מטעם הרשימה המשותפת, מספר 15, אימאן חטיב, שעתידה להיות חברת הכנסת הראשונה עם חג'אב?
שכנעתי הרבה אנשים לצאת להצביע במיוחד בשביל שהיא תכנס לכנסת. חשוב לי שיהיו ברשימה שמייצגת אותי נשים ערביות מוסלמיות פמיניסטיות שיכולות ליצור שינוי, ובטח אם יש אחת שלובשת חג'אב ורצה לכנסת, חשוב לי שהיא תכנס. בבחירות הקודמות הצבעתי רק כדי שהיא תכנס, ועכשיו אני מאוד מתרגשת שהיא אכן צפויה להיכנס.
