סוגים שונים של כיסויי ראש

על פי השריעה (الشريعة), ההלכה המוסלמית, על אישה מאמינה ללבוש כיסויי ראש מהגיעה לגיל בגרות, בנוכחות גברים מבוגרים שאינם מבני משפחתה, זאת, בשונה מהמסורות היהודית והנוצרית אשר בוחרות נקודות זמן שונות. לכן, על האישה המוסלמית, בעת יציאה מהבית, לעטות כיסוי ראש.

בעשורים האחרונים ניתן לראות צמיחה בכמות הנשים השואפות לכסות את ראשן בעולם, כמו גם בישראל, ומעניין לשים לב כי אותן נשים, לרוב, הן דווקא נשים צעירות. בניגוד לאמהות ולסבתות שלהן, אותן נשים צעירות מחפשות אופנה וסטייל בתוך העולם של ביגוד צנוע וקושרות יותר ויותר בין שני התחומים, שבמבט ראשון לא נראים לנו קשורים כלל. כאן נכנס האינטרנט לתמונה, שגם הוא צבר תאוצה בעשורים האחרונים והרחיב את האופקים לתחומי שיווק שלא היו קיימים טרם התפשטותו. בשל הנגישות והדיסקרטיות ברחבי האינטרנט, השיח בעולם הביגוד הצנוע, יחד עם הקניה, עברו כולם ליקום הדיגיטלי, וכך התפתח תחום אופנת הביגוד הצנוע באינטרנט. תוספת מעניינת היא שדווקא מוסלמים ומוסלמיות מעולם העיצוב והיזמות הן שזיהו את צרכי השוק והתחילו לפתח את המותגים והאופנות השונות. במצב כזה הפך האינטרנט כמעצב האופנות ממש ולא רק כמשווק שלהן. כיום, נראה שחנויות ביגוד עולמיות, דוגמת H&M, נייקי, דולצ'ה גבאנה ועוד הפנימו גם הן את יתרונות פלח השוק המוסלמי והחלו בשיווק כיסויי ראש וביגוד צנוע. 

בישראל קיימת בורות רבה סביב כיסויי הראש בעולם המוסלמי, ולעיתים יש מי שמכלילים וקוראים לכל כיסויי הראש המוסלמיים רעלה וזו כמובן טעות, בטח ביחס לשימוש במילה רעלה ורעול פנים המקבל קונוטציות שליליות בשפה העברית. כפי שנראה, לכל כיסוי ראש בעולם האסלאם יש שם משלו והמונח 'רעלה', שהשתרש בשפה העברית, אינו מציין אף אחד מהם.


ברחבי העולם המוסלמי ישנם כיסויי ראש מגוונים, אשר מסמלים השתייכות חברתית ומסורתית ואף יכולים להוות סמל לאדיקות דתית. כמספר הזרמים והאמונות כך מגוון כיסויי הראש. אילו כיסויי ראש נהוגים באיזו מדינה? ומה מקורם?

 

בורקה – נהוגה בייחוד באפגניסטן ומכסה את כל הגוף. בבורקה לרוב גם העיניים יהיו מכוסות ברשת שקופה המאפשרת לראות. את הבורקה לובשות נשים מעל הבגדים כשהן יוצאות למקום ציבורי, היות ובבית, כפי שנאמר, הן לא נוהגות לכסות את עצמן. 

By AlfredoGMx – Own work, CC

 BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=84409400

 

חג'אב – המילה מצויה כבר בקוראן ומשמעותה היא כיסוי. הדבר מופנה בעיקר לכיסוי האישה מטעמי צניעות. היום המילה בשימוש בהקשר כיסוי ראש נשי. החג'אב מטרתו לשמור על צניעותה של האישה, והשיער, שנתפס כחלק ממיניותה, צריך להיות מוסתר כולו. כיום ישנן נשים הרואות בחג'אב עצמו סמן למיניותן ויוצקות לו משמעויות הפוכות מהמקורות. החג'אב הוא כיסוי הראש הנפוץ ביותר בישראל, והיום אנו רואות שהוא אינו מבטל סגנונות אופנתיים אלא משלים אותם. כיום קיימת אופנה חדשה של חג'אב מעוצב ואנו רואות יותר ויותר נשים המתאימות אותו לפרטי לבוש נוספים כגון תכשיטים, איפור וכו'. כתוצאה מהמודעות הגוברת ל'אופנה צנועה' בחברה המוסלמית, נפתחים אתרי אינטרנט נוספים דוגמת האתר הישראלי בוקרה – https://bokra.net, וישנם מגזינים ותוכניות טלוויזיה בעולם הערבי וגם המערבי המביאות אופנות דתיות חדשות לישראל. ישנן נשים המעידות שהן עוקבות אחרי מעצבים מערביים כגוצ'י ודולצ'ה גבאנה, ולמרות שישנם דברים חושפניים שהן אינן מעוניינות ללבוש, אותם מעצבים נותנים להן רעיונות חדשים ליצירת אופנות צנועות או דתיות. החג'אב עשוי בעיקר ממשי, מפני שנשים מעידות שהוא הנוח ביותר בקיץ הישראלי. משנת אלפיים טורקיה השתלטה על השוק המקומי ורוב הביגוד הצנוע, וגם החג'אב בתוכו, מגיע משם. דוגמאות לאופנות השונות נתן למצוא בסרטון https://www.kan.org.il/item/?itemid=28609      

                                                                                                              

עבאיה – היא שילוב של שמלה וחג'אב המחולקת לשני חלקים. העבאיה משלבת שמלה ארוכה המכסה את הגוף וכיסוי ראש המכסה את השיער. נהוגה בעיקר בערב הסעודית. העבאיה המסורתית והנפוצה ביותר היא שחורה אך כיום ניתן למצוא אותה גם בצבעים נוספים.

ג'ילבאב – הוא השם בו משתמשים בישראל עבור כיסוי ראש מסוג זה, מחוץ לישראל נקרא פריט הלבוש בשם ג'לביאה (לא לבלבל אותו עם הלבוש הבדואי המסורתי). הג'ילבאב הוא מעין חלוק בד ארוך המכסה את הידיים והרגליים. ג'ילבאב הוא כיסוי לגוף, אליו הנשים מוסיפות כיסוי גם לראש. 

נקאב –  הוא רעלה מסורתית באסלאם, המכסה את כל חלקי הגוף והוא כולל חיג'אב (כיסוי ראש) ומטפחת המונחת מעל כיסוי הראש. החג'אב מכסה את כל פני האישה מלבד העיניים ובדרך כלל מצוי בצבע שחור. המטפחת יושבת מעליו ומכסה גם את העיניים אך מאפשרת לאישה לראות. הנקאב נלבש במדינות איסלאמיות ופחות מצוי במדינות מערביות אם כי גם שם ניתן יהיה לראות נשים שלובשות אותו.

צ'אדור – משמעותו בפרסית "אוהל", מכסה את כלל הגוף מהראש עד הרגליים ואינו מכסה את הפנים. הצ'אדור נהוג בעיקר באיראן. 

חימאר – כיסוי ראש המכסה את הצוואר והכתפיים ואינו מסתיר את הפנים, הוא נופל עד גובה המותניים. 

אלאמירה – כיסוי אשר עשוי משני חלקים: כיפה צמודה מעל המצח ומטפחת ראש.  האלאמירה נפוצה מאוד ברוב המדינות המוסלמיות. בעיקר בתוניסיה, מצרים, תורכיה ועיראק.

שיילה – אריג ארוך ומלבני מבד דק אשר מסובב סביב הראש ומונח על הכתפיים. נלבשת בערב הסעודית ובארצות המפרץ הפרסי (כווית, עומאן, בחרין, איחוד האמירויות, קטאר ועיראק).

Al Amira – Shayla – BBC New

Rossing Center logo

עוד על האסלאם

Rossing Center logo
סוגים שונים של כיסויי ראש

על פי השריעה (الشريعة), ההלכה המוסלמית, על אישה מאמינה ללבוש כיסויי ראש מהגיעה לגיל בגרות, בנוכחות גברים מבוגרים שאינם מבני משפחתה, זאת, בשונה מהמסורות היהודית …

קרא עוד
ראיון עם ג'נה חטיב: פמניזם וכיסויי ראש

אקטיביסטית פוליטית, מוסלמית עוטה חיג'ב, סטודנטית לתואר שני בבר אילן, ואישה פמניסטית כל אלו זהויות הנמצאות בתוך ג'נה חטיב. ג'נה, בת 24 מג'לג'וליה, בוגרת תואר …

קרא עוד
מולד אל-נבי

מַוְלִד א-נבי (مولد النبي, תעתיק מדויק: מַוְלִד אל-נַבִּי) – חג לידת הנביא, המצוין ביום ה-12 בחודש רַאבִּע אל-אָוַל ('האביב הראשון'), החודש השלישי בלוח השנה המוסלמי.[1] …

קרא עוד
עיד אל-פטר

עיד אל-פׅטְר (عيد الفطر) – חג שבירת הצום, מכונה גם 'החג הקטן'. חג מוסלמי הנחגג ביום הראשון בחודש שָׁוַּאל (החודש העשירי בלוח השנה המוסלמי), ונמשך …

קרא עוד
Eid Al Adha
עיד אל-אדחא

עיד אל-אדחא (عيد الاضحى, תעתיק מדויק: עיד אל-אַצְ'חא) – חג הקורבן, מכונה גם 'החג הגדול'. חג מוסלמי הנחגג ביום העשירי בחודש ד'ו אל-חג'ה (החודש השנים-עשר בלוח השנה המוסלמי), ונמשך ארבעה ימים. חג זה מציין את סיום מצוות החג', העלייה לרגל למֵכּה, ובו המאמינים מקריבים קורבן לאללה. אלו החוגגים את החג בביתם מקיימים טקס דומה הנהוג באותו היום במכה, שסִדרו: תַסְמִיָה (אמירת המשפט "בשם אללה הרחמן והרחום"), תפילה על הנביא (צלאת עלא אל-נבי), פנייה לעבר הקׅבְּלָה (כיוון התפילה, הפונה אל עבר הכעבה, האבן הקדושה במכה), אמירת תַכְּבּׅיר ("אללה הוא הגדול ביותר"), ולבסוף זבח הקורבן.

קרא עוד
הנביא מחמד

הנביא מֻחמד (النبي محمد, שם מלא: מֻחמד אִבְּן עבְּדאללה אִבְּן-עַבְּד אל-מֻטַּלִבּ אִבְּן-הַאשִם) – מייסד דת האסלאם. במסורת המוסלמית, נחשב לאחרון הנביאים עלי אדמות, ולחשוב שבהם. …

קרא עוד
סונה ושיעה

סֻנָה ושִׁיעָה – שני הזרמים העיקריים באסלאם, שנפרדו במאות הראשונות לקיומה של הדת, והתפתחו על יסוד המאבק ביניהן.   הסֻנָה הזרם המרכזי באסלאם, עליו נמנים …

קרא עוד
לידה

בואו של תינוק לעולם מסמל בדת האסלאם פוריות והמשכיות. המאורע משולב בטקסים וריטואלים דתיים. מיד לאחר לידת התינוק אומר אביו באוזנו הימנית את האַדַ'אן (أذان), …

קרא עוד
מילה

מילה (ختان, תעתיק מילולי: חׅ'תַאן) – האסלאם מחייב למול את הבנים הנולדים עד הגיעם לגיל 13,[1] אך בדרך כלל טקס זה מתבצע עוד בגיל ינקות. ככל …

קרא עוד
נישואין

נישואין – לפי תפישת האסלאם, הנישואין הם חסד מאלוהים, וניתן למצוא בקוראן פסוקים המעודדים את בני האדם להתחתן ולהקים משפחה: "אחד מאותותיו הוא שצר לכם …

קרא עוד
אל-חג'

העלייה לרגל (الحجّ, תעתיק מדויק: אל-חג') – עלייה לרגל למקומות הקדושים במכה. אחת מחמש מצוות היסוד באסלאם, המחייבת כל מוסלמי מאמין (בתנאי שהוא בריא וידו …

קרא עוד
קבורה ואבל

עם מותו של אדם, מחויבים בני משפחתו לקבור אותו במהירות האפשרית. כך למשל, אם הנפטר הלך לעולמו בעת מצוות החג' (העלייה לרגל למכה) – הוא …

קרא עוד
רמדאן

צום הרמדאן (رمضان, תעתיק מדויק: רמצ'אן) – הצום העיקרי באסלאם, אחת מחמש מצוות היסוד של האסלאם. על-פי המסורת, בחודש הרמדאן קיבל הנביא את ההתגלות הראשונה …

קרא עוד
אחמדים

אַחְמַדׅיָה (احمدية) – כיתה באסלאם שנוסדה בסוף המאה ה-19, בחבל פנג'אב בהודו, ונקראת על שם מייסדה, מירזא ע'ולאם אחמד אל-קדיאני. ב-1875, בהיותו כבן 40, הכריז …

קרא עוד
צופים

צוּפׅיוּת (تصوؔف) – תנועת החסידוּת והמיסטיקה המוסלמית, המבכּרת את יסוד אהבת האל והכוונה שבאמונה, על פני ההלכה. ראשיתה של הצופיות במאה התשיעית, עת נפגשו הכובשים …

קרא עוד
צ'רקסים

הצ'רקסים הם עם קווקזי-מוסלמי המורכב מ-12 שבטים, המתגורר בעיקר בצפון הקווקז שברוסיה, בתורכיה ובמספרים קטנים יותר בשאר חלקי המזרח-התיכון. בישראל ישנה קהילה קטנה של צ'רקסים, …

קרא עוד
בדווים

בדווים (بدو) קבוצה אתנית שבעיקרה כוללת ערבים נוודים או נוודים למחצה, המאמינים בדת האסלאם. תפוצתם בחגורת המדבריות של אזור המזרח-התיכון – ממדבר סהרה לחופי האוקיינוס …

קרא עוד
אל-אסראא' ואל-מעראג'

אל-אסראא' ואל-מעראג' (الاسراء والمعراج, תעתיק מדויק: אלאסראא' ואלמעראג') – המסע הלילי והעלייה לשמיים של מֻחמד. ע"פ המסורת המוסלמית, בלילה זה המלאך גבריאל הסיע את הנביא …

קרא עוד
ארץ הקודש תחת האסלאם

ארץ הקודש תחת האסלאם האימפריה המוסלמית שלטה בארץ הקודש כ-1,300 שנה – החל מכיבושי הערבים במאה השביעית, ועד לגירוש העות'מאנים בידי הבריטים בתום מלחמת העולם …

קרא עוד
חרם אל-שריף

חרם אל-שריף (الحرم الشربف, תעתיק מדויק: אל-חרם א-שריף, תרגום: המתחם הקדוש והנאצל) – המתחם המקודש לאסלאם בארץ, והשלישי בחשיבותו בעולם המוסלמי (אחרי מסגד אלחראם במכה …

קרא עוד
קבר דוד

קבר דוד (مكام النبي داؤود) – מתחם עתיק ומכלול של מבנים השוכן בהר ציון, בסמוך לעיר העתיקה בירושלים. מבנה הקבר מזוהה במסורת הנוצרית, היהודית והמוסלמית …

קרא עוד
אל-חרם אל-אבראהימי (מערת המכפלה)

מערת המכפלה (الحرم الابراهيمي, الحرم الخليل תעתיק מדויק: אלחרם אלאבראהימי, אלחרם אלח'ליל, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) – מן המקומות המקודשים ביותר בארץ. על-פי ספר …

קרא עוד
מסגד בלאל (קבר רחל)

מסג'ד בלאל בן-רבאח, או קבר רחל (مسجد بلال بن رباح , قبة راحيل)- מבנה כיפתי מצפון לבית-לחם, על אם הדרך מירושלים. זיהוי האתר כמקום קבורתה של רחל אשת-יעקב …

קרא עוד
נבי מוסא

נבי מוסא (نبي موسى) – מבנה רב כיפות הנמצא כשבעה ק"מ מדרום-מערב ליריחו, על אם הדרך המובילה לירושלים. המסורת המוסלמית מזהה כאן – לצד מקומות …

קרא עוד
המסגד הלבן

המסגד הלבן (الجامع الابيض) ברמלה – שרידי מבנה מפואר בעל מתאר מרובע, ולצדו מינרט[1] מרשים. המסגד נקרא גם 'מסגד ארבעים הלוחמים' (جامع اربعين المغازي), ע"ש …

קרא עוד
מסגד אל-ג'זאר

מסגד אלג'זאר (جامع الجزار) בעכו – המסגד המרכזי של עכו, שנבנה ב-1781 בידי אחמד אל-ג'זאר פאשה,[1] מושל צפון ארץ-ישראל מטעם האימפריה העות'מאנית. נקרא גם 'מסגד …

קרא עוד
גלילה למעלה