ראיון עם ג'נה חטיב: פמניזם וכיסויי ראש

אקטיביסטית פוליטית, מוסלמית עוטה חיג'ב, סטודנטית לתואר שני בבר אילן, ואישה פמניסטית כל אלו זהויות הנמצאות בתוך ג'נה חטיב.
ג'נה, בת 24 מג'לג'וליה, בוגרת תואר ראשון בתקשורת ומדעי המדינה וכעת סטודנטית לתואר שני במגדר באוניברסיטת בר אילן. היא מהמייסדות וחברות הסגל המנהל בארגון האקדמיים בכפר ג'לג'וליה, עוסקת בהנחיית קבוצות, והיא אף פעילה פוליטית וחברתית. 

בנוסף לכל אלה, ג'נה מגדירה עצמה כפמיניסטית, וכמוסלמית מאמינה העוטה חג'אב. בתור אישה פמיניסטית ואקטיביסטית פוליטית הבוחרת לעטות חג'אב, האם הדברים מתנגשים? ואיך מגיב הרחוב הישראלי למראה אישה העוטה חיג'ב? 

מתי חבשת לראשונה את החג'אב ולמה בחרת לעשות זאת?

בגיל 13 כשהייתי בכיתה ז'. זה היה חלק ממשהו תרבותי-חברתי כמו שכולן עושות, הדגש לא היה דתי. בשנים הראשונות לא הבנתי עד הסוף למה לבשתי אותו ומאוחר יותר התחלתי לחפש ולהבין מה זה אומר עבורי, והיום אני שלמה עם החג'אב שלי. רוב הנשים במשפחה, בכפר ובבית הספר שלי הסתובבו עם חג'אב ולכן בחרתי גם אני לשים את הכיסויי ראש. 


מה החג'אב מסמל עבורך?

קודם כל, הוא מסמל את הזהות שלי כמוסלמית, מזכיר לי שאני שייכת למקום הזה, לדת שלי. אני מגדירה את עצמי כמאמינה ולא כדתיה, כי יש הסתייגויות מהמושג דתיה. בתוך המקום הזה של ה'מאמינה', החג'אב נותן לי יותר מרחב להיות אני ומקנה לי בטחון אישי, אף אחד לא יגע בי או יזלזל בגופי. הגברים היהודים, כמו גם המוסלמים והנוצרים יתייחסו אלי בצורה יותר מכבדת כי אני מסתובבת עם חג'אב. לדוגמא, פעם אחת כשהתראיינתי בטלוויזיה, הביאו לי את המיקרופון לשים בעצמי. אמרתי להם שמבחינתי זה בסדר שהם ישימו לי אותו, והם שאלו שוב לוודא. אני חושבת שהכבוד שקבלתי לגוף שלי הוא כתוצאה מהחג'אב שלבשתי. ברור שלכל אישה מגיע הכבוד על גופה, אך החג'אב עוזר לי להשיג את אותו היחס. חשוב לי להדגיש, להיות עם חג'אב לא אומר להיות מדוכאת, אני מגשימה את כל החלומות שלי, אני עושה מה שבא לי, אני אומנם שמה חג'אב, אך גם מאמינה בערכים ליברליים ומאוד חשוב לי להעביר את המסר שאפשר גם וגם. החג'אב לא עומד בדרך שלי להצלחה. אני לא בעד שמישהי שלא רוצה תלבש חג'אב, אך זאת בחירה אישית, אם מישהי בחרה בזה, זאת בחירה שלה וזה אחלה . חופשיות בעיני היא לא רק נקודת המבט המערבית, היא לא רק ההיבט שהמערב מייצג המתבטא בלבוש קצר, חופשיות היא דבקות בערכים שאת מאמינה בהם ושהחלטת שהם חשובים לך, ולגבי המראה חיצוני, לכל בן אדם מגיע להתלבש כמו שהוא רוצה ואיך שנוח לו. 

איך את מרגישה כשאת מסתובבת ברחבי תל אביב עם חג'אב?

מרגישה קצת מוזר להסתובב בתל אביב עם חג'אב, חוץ מהחברים הטובים שלי שמכירים אותי, אני תמיד מרגישה שקיימת סטיגמה שאת, בתור אישה עם חג'אב, מדוכאת, אין לך שליטה על החיים שלך, באת מחברה פרימיטיבית וכאלה דברים. בתקופה של הדקירות, (אינתיפאדת הסכינים), פחדתי להסתובב לבד בתל אביב בתור בחורה עם חג'אב, ישר מזהים אותי כמוסלמית וזה מסמן ומבדיל אותי יותר. בלי חג'אב, יותר קל להסתיר את הזהות שלך ואת מי שאת. גם בתקופות יותר רגועות אני מרגישה שאין לי את המרחב להסביר לאנשים מי אני, ושאני לא רק כיסוי ראש. במקום זה, לרוב, אנשים ישר מפילים עלי המון סטיגמות. 

ספרי על חוויה מצחיקה שהייתה לך בהתנגשות בין התרבות הישראלית לבין החג'אב.

כל היהודים חושבים תמיד שאני נשואה, לא משנה אם הם דתיים או חילונים, זאת המחשבה הראשונה שהם מסיקים כשהם רואים את החג'אב.  זה מראה על הרבה בורות ביחס לכיסויי הראש באסלאם, הם ישר מניחים שהחוקים באסלאם ביחס לכיסויי ראש, הם בדיוק כמו החוקים ביהדות, וזה כמובן לא נכון.

את מרגישה שיש הבדל בין נשים מוסלמיות שחובשות חג'אב לבין נשים מוסלמיות שאינן עוטות דבר?

מבחינה ויזואלית כמובן שאנחנו נראות אחרת. אולם, בחברה הפנימית בה גדלתי אין הבדל משמעותי, משום שיש הבנה שהחג'אב הוא לא בהכרח סמל דתי, (הוא יכול להיות סממן חברתי-תרבותי כמו שכבר אמרתי), לא כל מי שעוטה חג'אב היא בהכרח יותר דתייה. המסע אל האמונה הוא מאוד ארוך, הוא דורש המון מחשבה, ולא כולן שותפות לאותן הערכים בדיוק. מצד החברה היהודית ההסתכלות היא שונה, הם חושבים שמי שלא לובשת חג'אב יש לה יותר חירות, למרות שאני מכירה הרבה נשים שלא מכסות את ראשן ואין להן בחירה בחייהן כמעט בכלל. בנוסף, לרוב, בחברה היהודית, יקשרו בין חג'אב לדת, בחברה הערבית מבינים שזה לא מחייב ושהדרך אל האמונה היא יותר מורכבת מעטיית כיסויי ראש, לא עושים קשר ישיר בין חג'אב לדת. 

מה הכי חשוב לך לספר על אישה שחובשת חג'אב לציבור הרחב בישראל?

קודם כל, צריך לתת לכל אישה את המרחב לגבש את הערכים שלה ולבחור מהן האמונות שלה, ובטח שלא להפיל עליה סטיגמות. תמיד שואלים אותי, 'איך את פמיניסטית ואת עם חג'אב?', בשבילי הפמיניסטיות היא הזכות שלי לבחור מה ללבוש על גופי, והחג'אב היא בחירה בפני עצמה, כחלק מגיבוש האמונות שלי. 

מה חשבת על חברת הכנסת מטעם הרשימה המשותפת, מספר 15, אימאן חטיב, שעתידה להיות חברת הכנסת הראשונה עם חג'אב?

שכנעתי הרבה אנשים לצאת להצביע במיוחד בשביל שהיא תכנס לכנסת. חשוב לי שיהיו ברשימה שמייצגת אותי נשים ערביות מוסלמיות פמיניסטיות שיכולות ליצור שינוי, ובטח אם יש אחת שלובשת חג'אב ורצה לכנסת, חשוב לי שהיא תכנס. בבחירות הקודמות הצבעתי רק כדי שהיא תכנס, ועכשיו אני מאוד מתרגשת שהיא אכן צפויה להיכנס. 

Rossing Center logo

עוד על האסלאם

Rossing Center logo
סוגים שונים של כיסויי ראש

על פי השריעה (الشريعة), ההלכה המוסלמית, על אישה מאמינה ללבוש כיסויי ראש מהגיעה לגיל בגרות, בנוכחות גברים מבוגרים שאינם מבני משפחתה, זאת, בשונה מהמסורות היהודית …

קרא עוד
ראיון עם ג'נה חטיב: פמניזם וכיסויי ראש

אקטיביסטית פוליטית, מוסלמית עוטה חיג'ב, סטודנטית לתואר שני בבר אילן, ואישה פמניסטית כל אלו זהויות הנמצאות בתוך ג'נה חטיב. ג'נה, בת 24 מג'לג'וליה, בוגרת תואר …

קרא עוד
מולד אל-נבי

מַוְלִד א-נבי (مولد النبي, תעתיק מדויק: מַוְלִד אל-נַבִּי) – חג לידת הנביא, המצוין ביום ה-12 בחודש רַאבִּע אל-אָוַל ('האביב הראשון'), החודש השלישי בלוח השנה המוסלמי.[1] …

קרא עוד
עיד אל-פטר

עיד אל-פׅטְר (عيد الفطر) – חג שבירת הצום, מכונה גם 'החג הקטן'. חג מוסלמי הנחגג ביום הראשון בחודש שָׁוַּאל (החודש העשירי בלוח השנה המוסלמי), ונמשך …

קרא עוד
Eid Al Adha
עיד אל-אדחא

עיד אל-אדחא (عيد الاضحى, תעתיק מדויק: עיד אל-אַצְ'חא) – חג הקורבן, מכונה גם 'החג הגדול'. חג מוסלמי הנחגג ביום העשירי בחודש ד'ו אל-חג'ה (החודש השנים-עשר בלוח השנה המוסלמי), ונמשך ארבעה ימים. חג זה מציין את סיום מצוות החג', העלייה לרגל למֵכּה, ובו המאמינים מקריבים קורבן לאללה. אלו החוגגים את החג בביתם מקיימים טקס דומה הנהוג באותו היום במכה, שסִדרו: תַסְמִיָה (אמירת המשפט "בשם אללה הרחמן והרחום"), תפילה על הנביא (צלאת עלא אל-נבי), פנייה לעבר הקׅבְּלָה (כיוון התפילה, הפונה אל עבר הכעבה, האבן הקדושה במכה), אמירת תַכְּבּׅיר ("אללה הוא הגדול ביותר"), ולבסוף זבח הקורבן.

קרא עוד
הנביא מחמד

הנביא מֻחמד (النبي محمد, שם מלא: מֻחמד אִבְּן עבְּדאללה אִבְּן-עַבְּד אל-מֻטַּלִבּ אִבְּן-הַאשִם) – מייסד דת האסלאם. במסורת המוסלמית, נחשב לאחרון הנביאים עלי אדמות, ולחשוב שבהם. …

קרא עוד
סונה ושיעה

סֻנָה ושִׁיעָה – שני הזרמים העיקריים באסלאם, שנפרדו במאות הראשונות לקיומה של הדת, והתפתחו על יסוד המאבק ביניהן.   הסֻנָה הזרם המרכזי באסלאם, עליו נמנים …

קרא עוד
לידה

בואו של תינוק לעולם מסמל בדת האסלאם פוריות והמשכיות. המאורע משולב בטקסים וריטואלים דתיים. מיד לאחר לידת התינוק אומר אביו באוזנו הימנית את האַדַ'אן (أذان), …

קרא עוד
מילה

מילה (ختان, תעתיק מילולי: חׅ'תַאן) – האסלאם מחייב למול את הבנים הנולדים עד הגיעם לגיל 13,[1] אך בדרך כלל טקס זה מתבצע עוד בגיל ינקות. ככל …

קרא עוד
נישואין

נישואין – לפי תפישת האסלאם, הנישואין הם חסד מאלוהים, וניתן למצוא בקוראן פסוקים המעודדים את בני האדם להתחתן ולהקים משפחה: "אחד מאותותיו הוא שצר לכם …

קרא עוד
אל-חג'

העלייה לרגל (الحجّ, תעתיק מדויק: אל-חג') – עלייה לרגל למקומות הקדושים במכה. אחת מחמש מצוות היסוד באסלאם, המחייבת כל מוסלמי מאמין (בתנאי שהוא בריא וידו …

קרא עוד
קבורה ואבל

עם מותו של אדם, מחויבים בני משפחתו לקבור אותו במהירות האפשרית. כך למשל, אם הנפטר הלך לעולמו בעת מצוות החג' (העלייה לרגל למכה) – הוא …

קרא עוד
רמדאן

צום הרמדאן (رمضان, תעתיק מדויק: רמצ'אן) – הצום העיקרי באסלאם, אחת מחמש מצוות היסוד של האסלאם. על-פי המסורת, בחודש הרמדאן קיבל הנביא את ההתגלות הראשונה …

קרא עוד
אחמדים

אַחְמַדׅיָה (احمدية) – כיתה באסלאם שנוסדה בסוף המאה ה-19, בחבל פנג'אב בהודו, ונקראת על שם מייסדה, מירזא ע'ולאם אחמד אל-קדיאני. ב-1875, בהיותו כבן 40, הכריז …

קרא עוד
צופים

צוּפׅיוּת (تصوؔف) – תנועת החסידוּת והמיסטיקה המוסלמית, המבכּרת את יסוד אהבת האל והכוונה שבאמונה, על פני ההלכה. ראשיתה של הצופיות במאה התשיעית, עת נפגשו הכובשים …

קרא עוד
צ'רקסים

הצ'רקסים הם עם קווקזי-מוסלמי המורכב מ-12 שבטים, המתגורר בעיקר בצפון הקווקז שברוסיה, בתורכיה ובמספרים קטנים יותר בשאר חלקי המזרח-התיכון. בישראל ישנה קהילה קטנה של צ'רקסים, …

קרא עוד
בדווים

בדווים (بدو) קבוצה אתנית שבעיקרה כוללת ערבים נוודים או נוודים למחצה, המאמינים בדת האסלאם. תפוצתם בחגורת המדבריות של אזור המזרח-התיכון – ממדבר סהרה לחופי האוקיינוס …

קרא עוד
אל-אסראא' ואל-מעראג'

אל-אסראא' ואל-מעראג' (الاسراء والمعراج, תעתיק מדויק: אלאסראא' ואלמעראג') – המסע הלילי והעלייה לשמיים של מֻחמד. ע"פ המסורת המוסלמית, בלילה זה המלאך גבריאל הסיע את הנביא …

קרא עוד
ארץ הקודש תחת האסלאם

ארץ הקודש תחת האסלאם האימפריה המוסלמית שלטה בארץ הקודש כ-1,300 שנה – החל מכיבושי הערבים במאה השביעית, ועד לגירוש העות'מאנים בידי הבריטים בתום מלחמת העולם …

קרא עוד
חרם אל-שריף

חרם אל-שריף (الحرم الشربف, תעתיק מדויק: אל-חרם א-שריף, תרגום: המתחם הקדוש והנאצל) – המתחם המקודש לאסלאם בארץ, והשלישי בחשיבותו בעולם המוסלמי (אחרי מסגד אלחראם במכה …

קרא עוד
קבר דוד

קבר דוד (مكام النبي داؤود) – מתחם עתיק ומכלול של מבנים השוכן בהר ציון, בסמוך לעיר העתיקה בירושלים. מבנה הקבר מזוהה במסורת הנוצרית, היהודית והמוסלמית …

קרא עוד
אל-חרם אל-אבראהימי (מערת המכפלה)

מערת המכפלה (الحرم الابراهيمي, الحرم الخليل תעתיק מדויק: אלחרם אלאבראהימי, אלחרם אלח'ליל, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) – מן המקומות המקודשים ביותר בארץ. על-פי ספר …

קרא עוד
מסגד בלאל (קבר רחל)

מסג'ד בלאל בן-רבאח, או קבר רחל (مسجد بلال بن رباح , قبة راحيل)- מבנה כיפתי מצפון לבית-לחם, על אם הדרך מירושלים. זיהוי האתר כמקום קבורתה של רחל אשת-יעקב …

קרא עוד
נבי מוסא

נבי מוסא (نبي موسى) – מבנה רב כיפות הנמצא כשבעה ק"מ מדרום-מערב ליריחו, על אם הדרך המובילה לירושלים. המסורת המוסלמית מזהה כאן – לצד מקומות …

קרא עוד
המסגד הלבן

המסגד הלבן (الجامع الابيض) ברמלה – שרידי מבנה מפואר בעל מתאר מרובע, ולצדו מינרט[1] מרשים. המסגד נקרא גם 'מסגד ארבעים הלוחמים' (جامع اربعين المغازي), ע"ש …

קרא עוד
מסגד אל-ג'זאר

מסגד אלג'זאר (جامع الجزار) בעכו – המסגד המרכזי של עכו, שנבנה ב-1781 בידי אחמד אל-ג'זאר פאשה,[1] מושל צפון ארץ-ישראל מטעם האימפריה העות'מאנית. נקרא גם 'מסגד …

קרא עוד
גלילה למעלה