אל-חרם אל-אבראהימי (מערת המכפלה)

מערת המכפלה (الحرم الابراهيمي, الحرم الخليل תעתיק מדויק: אלחרם אלאבראהימי, אלחרם אלח'ליל, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) – מן המקומות המקודשים ביותר בארץ. על-פי ספר בראשית, שלושה דורות של אבות האומה נקברו במערה – אברהם ושרה, יצחק ורבקה, ויעקב ולאה.[1] במשך הדורות המסורת האגדית הוסיפה לשורת הנקברים במערה דמויות אחרות, ובכך האדירה את קדושתה. על-פי מקורות שונים בתלמוד, קבורים בה אדם הראשון וחוה אשתו;[2] הספרים החיצוניים מציינים כי נקברו בה גם עצמות בני-יעקב שהועלו ממצרים;[3] ספרות האגדה מוסיפה לקהילת הנקברים גם את משה וצפורה אשתו;[4] ואילו ספר הזוהר – שקובע את מקומה של המערה סמוך לגן-העדן – רואה בה את הפתח בו תיכנסנה אליו נשמות הצדיקים.[5]

 

קברם של אברהם ושרה. תמונה מאת  Ericstoltz at English Wikipedia – Transferred from en.wikipedia to Commons by Xcx using Commons Helper., CC BY-SA 2.5,

הקשר המוסלמי למערת המכפלה נשען על דמותו של איבראהים, המכונה באסלאם 'ח'ליל אללה' (ידיד האל). לאברהם מקום של כבוד במסורת המוסלמית, והוא נחשב לראשון המאמינים בייחוד האל (ה'חניף', המונותאיסט הראשון) – כך למשל, הקוראן מספר על התנגדותו העזה לעבודת-האלילים של סביבתו, וניתוץ פסליהם וצלמיהם.[6] עוד מוסיף הקוראן כי אברהם ובנו אסמאעיל (ישמעאל) הם שהקימו את הכעבה (מקום הפולחן הקדוש ביותר למוסלמים).[7] לכן, עם הופעת האסלאם, טענו שליחיו כל העת כי הם באו לחדש את דת אברהם האמתית.

תולדותיה ההיסטוריים של מערת המכפלה הינם, בזעיר-אנפין, תולדותיה של ארץ הקודש. רבים היו כובשיה, כשכל דת השאירה את חותמה במתחם:

בימי בית שני, בנה הורדוס את המבנה המונומנטאלי מעל מתחם הקברים; בתקופה הביזאנטית נבנה פנים המתחם בפעם הראשונה והוקמה בו כנסייה; במאה ה-7, עם הכיבוש הערבי, הפכה הכנסייה למסגד, והמוסלמים עשו כמיטב יכולתם לפאר את המבנה בשיפוץ המצבות והוספת עיטורים; מאוחר יותר, עם הכיבוש הצלבני במאות ה-11 וה-12, שופץ המתחם שוב, ע"פ מאפייני הבנייה הצלבנית (ריבוי קמרונות וקשתות); במאה ה-13, שליטה החדש של הארץ, הסולטאן הממלוכי ביבארס, פרסם צו האוסר כניסת לא-מוסלמים למתחם – דבר שנמשך עד למלחמת 1967 (להוציא מקרים ייחודיים).

מערת המכפלה/אל-חרם אל-אבראהימי בשנות ה-20. צילום מאת PALÄSTINA und dad OSTOJORDANLAND (Julius Hoffmann, Stuttgart, 1925)

 

שנתיים לאחר כיבוש הגדה המערבית על-ידי ישראל, נפתחו שערי המקום גם ליהודים, בהגבלות מסוימות (שנעלמו בהדרגה). בעקבות טבח מערת המכפלה ב-1994, בו נרצחו 29 מתפללים מוסלמים בידי היהודי ברוך גולדשטיין, הוחלט כי המתחם יחולק לשני חלקים נפרדים – יהודי ומוסלמי. עוד הוחלט כי יהיו 10 ימים בשנה בהם תותר כניסת מתפללים יהודים בלבד, ו-10 ימים אחרים בהם תותר כניסת מוסלמים לבדם – בהתאם לציוני החגים (כך למשל, המתחם מוקדש למוסלמים בימי השישי של הרמצ'אן, בחג ה'מַוְלׅד', בליל אלאסראא ואלמעראג', ועוד).[8]

מערת המכפלה, 2010. תמונה מאת  Ooman – Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=11558569

________________

[1] בראשית, פרק כ"ג, פס' ח'-י"ט; פרק מ"ט, פס' כ"ט-ל"א; פרק נ', פס' ה'-י"ג.

[2] בבלי, עירובין, נ"ג: ע"א; סוטה, י"ג: ע"א.

[3] ספר היובלים, פרק מ"ו, פס' ט'; צוואת השבטים: צוואת ראובן, פרק ז', פס' ב'; צוואת לוי, פרק י"ט, פס' ה'; צוואת יהודה, פרק כ"ו, פס' ד'.

 [4]ילקוט ראובני, פרשת 'וזו הברכה'.

[5] זהר, בראשית חיא-חיב; לך לך, צ"ה.

 [6]הקוראן, סורת אל-אנביאא' (פרשה 21, 'הנביאים'), פס' 69-52. יש כאן יותר מהדהוד של מסורות ספרות המדרש והאגדה. השווה למשל עם בראשית רבה, פרשה ל"ח.

 [7]הקוראן, סורת אל-בקרה (פרשה 2, 'הפּרה'), פס' 130; סורת אל-עמְראן (פרשה, 3, 'בית עמרם'), פס' 91; סורת אׅבְּראהים (פרשה 14, 'אברהם'), פס' 42-38.

 [8] לצורך הגדרת מונח זה, נעשה שימוש במקורות הבאים:

'חברון', בתוך: ספי בן-יוסף [עורך], מדריך ישראל החדש: הרי יהודה, כרך 11 (ירושלים: כתר, 2001), עמ' 144-127; רבקה גונן, 'על קברים עתיקים ומקומות קדושים', קתדרה, גיליון 34 (ינואר 1984), עמ' 14-3; אברהם כהנא, הספרים החיצוניים לתורה, נביאים וכתובים, כרכים א'+ב' (תל אביב: מסדה, 1956); אורי רובין [תרגם והעיר], הקוראן (תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 2005), עמ' 65-2, 209-205, 269-261.

Rudi Paret, 'Ibrahim', in:Encyclopedia of Islam – Online. Link:

http://referenceworks.brillonline.com/entries/encyclopaedia-of-islam-2/ibrahim-SIM_3430?s.num=0&s.f.s2_parent=s.f.book.encyclopaedia-of-islam-2&s.q=ibrahim

נדגם מהאינטרנט בתאריך 27/03/2018.

Rossing Center logo

עוד על האסלאם

Rossing Center logo
סוגים שונים של כיסויי ראש

על פי השריעה (الشريعة), ההלכה המוסלמית, על אישה מאמינה ללבוש כיסויי ראש מהגיעה לגיל בגרות, בנוכחות גברים מבוגרים שאינם מבני משפחתה, זאת, בשונה מהמסורות היהודית …

קרא עוד
ראיון עם ג'נה חטיב: פמניזם וכיסויי ראש

אקטיביסטית פוליטית, מוסלמית עוטה חיג'ב, סטודנטית לתואר שני בבר אילן, ואישה פמניסטית כל אלו זהויות הנמצאות בתוך ג'נה חטיב. ג'נה, בת 24 מג'לג'וליה, בוגרת תואר …

קרא עוד
מולד אל-נבי

מַוְלִד א-נבי (مولد النبي, תעתיק מדויק: מַוְלִד אל-נַבִּי) – חג לידת הנביא, המצוין ביום ה-12 בחודש רַאבִּע אל-אָוַל ('האביב הראשון'), החודש השלישי בלוח השנה המוסלמי.[1] …

קרא עוד
עיד אל-פטר

עיד אל-פׅטְר (عيد الفطر) – חג שבירת הצום, מכונה גם 'החג הקטן'. חג מוסלמי הנחגג ביום הראשון בחודש שָׁוַּאל (החודש העשירי בלוח השנה המוסלמי), ונמשך …

קרא עוד
Eid Al Adha
עיד אל-אדחא

עיד אל-אדחא (عيد الاضحى, תעתיק מדויק: עיד אל-אַצְ'חא) – חג הקורבן, מכונה גם 'החג הגדול'. חג מוסלמי הנחגג ביום העשירי בחודש ד'ו אל-חג'ה (החודש השנים-עשר בלוח השנה המוסלמי), ונמשך ארבעה ימים. חג זה מציין את סיום מצוות החג', העלייה לרגל למֵכּה, ובו המאמינים מקריבים קורבן לאללה. אלו החוגגים את החג בביתם מקיימים טקס דומה הנהוג באותו היום במכה, שסִדרו: תַסְמִיָה (אמירת המשפט "בשם אללה הרחמן והרחום"), תפילה על הנביא (צלאת עלא אל-נבי), פנייה לעבר הקׅבְּלָה (כיוון התפילה, הפונה אל עבר הכעבה, האבן הקדושה במכה), אמירת תַכְּבּׅיר ("אללה הוא הגדול ביותר"), ולבסוף זבח הקורבן.

קרא עוד
הנביא מחמד

הנביא מֻחמד (النبي محمد, שם מלא: מֻחמד אִבְּן עבְּדאללה אִבְּן-עַבְּד אל-מֻטַּלִבּ אִבְּן-הַאשִם) – מייסד דת האסלאם. במסורת המוסלמית, נחשב לאחרון הנביאים עלי אדמות, ולחשוב שבהם. …

קרא עוד
סונה ושיעה

סֻנָה ושִׁיעָה – שני הזרמים העיקריים באסלאם, שנפרדו במאות הראשונות לקיומה של הדת, והתפתחו על יסוד המאבק ביניהן.   הסֻנָה הזרם המרכזי באסלאם, עליו נמנים …

קרא עוד
לידה

בואו של תינוק לעולם מסמל בדת האסלאם פוריות והמשכיות. המאורע משולב בטקסים וריטואלים דתיים. מיד לאחר לידת התינוק אומר אביו באוזנו הימנית את האַדַ'אן (أذان), …

קרא עוד
מילה

מילה (ختان, תעתיק מילולי: חׅ'תַאן) – האסלאם מחייב למול את הבנים הנולדים עד הגיעם לגיל 13,[1] אך בדרך כלל טקס זה מתבצע עוד בגיל ינקות. ככל …

קרא עוד
נישואין

נישואין – לפי תפישת האסלאם, הנישואין הם חסד מאלוהים, וניתן למצוא בקוראן פסוקים המעודדים את בני האדם להתחתן ולהקים משפחה: "אחד מאותותיו הוא שצר לכם …

קרא עוד
אל-חג'

העלייה לרגל (الحجّ, תעתיק מדויק: אל-חג') – עלייה לרגל למקומות הקדושים במכה. אחת מחמש מצוות היסוד באסלאם, המחייבת כל מוסלמי מאמין (בתנאי שהוא בריא וידו …

קרא עוד
קבורה ואבל

עם מותו של אדם, מחויבים בני משפחתו לקבור אותו במהירות האפשרית. כך למשל, אם הנפטר הלך לעולמו בעת מצוות החג' (העלייה לרגל למכה) – הוא …

קרא עוד
רמדאן

צום הרמדאן (رمضان, תעתיק מדויק: רמצ'אן) – הצום העיקרי באסלאם, אחת מחמש מצוות היסוד של האסלאם. על-פי המסורת, בחודש הרמדאן קיבל הנביא את ההתגלות הראשונה …

קרא עוד
אחמדים

אַחְמַדׅיָה (احمدية) – כיתה באסלאם שנוסדה בסוף המאה ה-19, בחבל פנג'אב בהודו, ונקראת על שם מייסדה, מירזא ע'ולאם אחמד אל-קדיאני. ב-1875, בהיותו כבן 40, הכריז …

קרא עוד
צופים

צוּפׅיוּת (تصوؔف) – תנועת החסידוּת והמיסטיקה המוסלמית, המבכּרת את יסוד אהבת האל והכוונה שבאמונה, על פני ההלכה. ראשיתה של הצופיות במאה התשיעית, עת נפגשו הכובשים …

קרא עוד
צ'רקסים

הצ'רקסים הם עם קווקזי-מוסלמי המורכב מ-12 שבטים, המתגורר בעיקר בצפון הקווקז שברוסיה, בתורכיה ובמספרים קטנים יותר בשאר חלקי המזרח-התיכון. בישראל ישנה קהילה קטנה של צ'רקסים, …

קרא עוד
בדווים

בדווים (بدو) קבוצה אתנית שבעיקרה כוללת ערבים נוודים או נוודים למחצה, המאמינים בדת האסלאם. תפוצתם בחגורת המדבריות של אזור המזרח-התיכון – ממדבר סהרה לחופי האוקיינוס …

קרא עוד
אל-אסראא' ואל-מעראג'

אל-אסראא' ואל-מעראג' (الاسراء والمعراج, תעתיק מדויק: אלאסראא' ואלמעראג') – המסע הלילי והעלייה לשמיים של מֻחמד. ע"פ המסורת המוסלמית, בלילה זה המלאך גבריאל הסיע את הנביא …

קרא עוד
ארץ הקודש תחת האסלאם

ארץ הקודש תחת האסלאם האימפריה המוסלמית שלטה בארץ הקודש כ-1,300 שנה – החל מכיבושי הערבים במאה השביעית, ועד לגירוש העות'מאנים בידי הבריטים בתום מלחמת העולם …

קרא עוד
חרם אל-שריף

חרם אל-שריף (الحرم الشربف, תעתיק מדויק: אל-חרם א-שריף, תרגום: המתחם הקדוש והנאצל) – המתחם המקודש לאסלאם בארץ, והשלישי בחשיבותו בעולם המוסלמי (אחרי מסגד אלחראם במכה …

קרא עוד
קבר דוד

קבר דוד (مكام النبي داؤود) – מתחם עתיק ומכלול של מבנים השוכן בהר ציון, בסמוך לעיר העתיקה בירושלים. מבנה הקבר מזוהה במסורת הנוצרית, היהודית והמוסלמית …

קרא עוד
אל-חרם אל-אבראהימי (מערת המכפלה)

מערת המכפלה (الحرم الابراهيمي, الحرم الخليل תעתיק מדויק: אלחרם אלאבראהימי, אלחרם אלח'ליל, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) – מן המקומות המקודשים ביותר בארץ. על-פי ספר …

קרא עוד
מסגד בלאל (קבר רחל)

מסג'ד בלאל בן-רבאח, או קבר רחל (مسجد بلال بن رباح , قبة راحيل)- מבנה כיפתי מצפון לבית-לחם, על אם הדרך מירושלים. זיהוי האתר כמקום קבורתה של רחל אשת-יעקב …

קרא עוד
נבי מוסא

נבי מוסא (نبي موسى) – מבנה רב כיפות הנמצא כשבעה ק"מ מדרום-מערב ליריחו, על אם הדרך המובילה לירושלים. המסורת המוסלמית מזהה כאן – לצד מקומות …

קרא עוד
המסגד הלבן

המסגד הלבן (الجامع الابيض) ברמלה – שרידי מבנה מפואר בעל מתאר מרובע, ולצדו מינרט[1] מרשים. המסגד נקרא גם 'מסגד ארבעים הלוחמים' (جامع اربعين المغازي), ע"ש …

קרא עוד
מסגד אל-ג'זאר

מסגד אלג'זאר (جامع الجزار) בעכו – המסגד המרכזי של עכו, שנבנה ב-1781 בידי אחמד אל-ג'זאר פאשה,[1] מושל צפון ארץ-ישראל מטעם האימפריה העות'מאנית. נקרא גם 'מסגד …

קרא עוד
גלילה למעלה