אסלאם

חרם אל-שריף (الحرم الشربف, תעתיק מדויק: אל-חרם א-שריף, תרגום: המתחם הקדוש והנאצל) – המתחם המקודש לאסלאם בארץ, והשלישי בחשיבותו בעולם המוסלמי (אחרי מסגד אלחראם במכה ומסגד הנביא במדינה). מקור קדושת הר הבית לאסלאם נובעת משניים: כיוון התפילה וליל אלאסראא' ואלמעראג' (الاسراء والمعراج, מסעו הלילי של מחמד ועלייתו השמימה). בימיו המוקדמים של האסלאם, כיוון התפילה היה לירושלים (ולכן עד היום היא נקראת בערבית أولى القبلتين, כלומר הראשונה מבין שתי הקִבְּלות, כיווני התפילה). אולם, על-מנת להיבדל מן היהודים, הועברה כיוון התפילה לכּעבּה שבמכה. באשר למסעו הלילי של הנביא ועלייתו השמימה (ליל אל-אסראא' ואל-מעראג') מקובל לזהות את 'המסגד הקיצון' שמופיע בקוראן עם מסגד …

קבר דוד (مكام النبي داؤود) – מתחם עתיק ומכלול של מבנים השוכן בהר ציון, בסמוך לעיר העתיקה בירושלים. מבנה הקבר מזוהה במסורת הנוצרית, היהודית והמוסלמית כקבר דוד המלך. זיהוי המקום הוא על-פי מסורות הנזכרות לראשונה במאה העשירית, שמביא ההיסטוריון והגיאוגרף הערבי אל-מקדסי, בשנת 985.[1] במקורות יהודיים, נזכרת מסורת זו בכתבי בנימין מטודלה מ-1165.[2] באשר לנצרות, בתקופה הביזאנטית המסורת המקובלת הייתה כי דוד נקבר בבית-לחם. אולם, ייסודה של כנסיית Hagia Sion מעל מתחם הקבר, וחגיגות 'חג דוד' שנערכו בה – הביאו ל'נדידת' זיהוי הקבר להר-ציון. יתרה מזאת, התגבשות מסורת נוספת הגורסת כי אחד מחדרי הכנסייה הוא חדר 'הסעודה האחרונה' – הביאו …

מערת המכפלה (الحرم الابراهيمي, الحرم الخليل תעתיק מדויק: אלחרם אלאבראהימי, אלחרם אלח'ליל, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) – מן המקומות המקודשים ביותר בארץ. על-פי ספר בראשית, שלושה דורות של אבות האומה נקברו במערה – אברהם ושרה, יצחק ורבקה, ויעקב ולאה.[1] במשך הדורות המסורת האגדית הוסיפה לשורת הנקברים במערה דמויות אחרות, ובכך האדירה את קדושתה. על-פי מקורות שונים בתלמוד, קבורים בה אדם הראשון וחוה אשתו;[2] הספרים החיצוניים מציינים כי נקברו בה גם עצמות בני-יעקב שהועלו ממצרים;[3] ספרות האגדה מוסיפה לקהילת הנקברים גם את משה וצפורה אשתו;[4] ואילו ספר הזוהר – שקובע את מקומה של המערה סמוך לגן-העדן – רואה בה את …

מסג'ד בלאל בן-רבאח, או קבר רחל (مسجد بلال بن رباح , قبة راحيل)- מבנה כיפתי מצפון לבית-לחם, על אם הדרך מירושלים. זיהוי האתר כמקום קבורתה של רחל אשת-יעקב נסמך על תיאור כללי של מותה בספר בראשית,[1] אולם רק מקורות מאוחרים יותר – כברית החדשה במאה הראשונה לספירה; ואוסביוס, הבישוף של קיסריה וחוקר הגיאוגרפיה של ארץ-ישראל, במאה הרביעית – מזהים את הקבר במקומו המקובל כיום.[2] בתקופת השלטון העות'מאני שופץ מבנה הקבר – הקדוש גם לנצרות ולאסלאם – מספר פעמים, ולצדו אף 'נוסד' בית קברות של אנשי שבט התעאמרה, שתפוצתם ממזרח לבית לחם (בתי-קברות רבים ממוקמים בצדי מבני-קבר קדושים, על-מנת שיושפעו מקדושתם). תבניתו הנוכחית של …

נבי מוסא (نبي موسى) – מבנה רב כיפות הנמצא כשבעה ק"מ מדרום-מערב ליריחו, על אם הדרך המובילה לירושלים. המסורת המוסלמית מזהה כאן – לצד מקומות אחרים, רובם ממזרח לירדן – את מקום קבורתו של משה.[1] המתחם כולל את ציון הקבר עצמו, שני מסגדים המחוברים ביניהם, וח'אן לעולי הרגל המגיעים למקום. סביב האתר, המוקף חומה גבוהה, פזורים קברים רבים בהם נטמנו לאורך השנים עולי הרגל שמתו במהלך ציון החג, ואף נכבדים מיריחו ומשבט עׅדְוַאן. סמוך לאתר, אך במרחק מה ממנו, ישנם שני ציוני קבר מקודשים, אף הם מוקד עלייה לרגל ולנדרים: סׅתְנַא עַאאׅ'שָה – ציון קבר עַאאׅ'שָה, אשתו השלישית של מחמד, …

המסגד הלבן (الجامع الابيض) ברמלה – שרידי מבנה מפואר בעל מתאר מרובע, ולצדו מינרט[1] מרשים. המסגד נקרא גם 'מסגד ארבעים הלוחמים' (جامع اربعين المغازي), ע"ש ארבעים הלוחמים שליוו את הנביא מֻחמד בכיבושיו – ושלפי המסורת קבורים בחצר המסגד. למבנה ארבעה שלבי בנייה עיקריים, המייצגים כל אחד תקופת שלטון שונה: בתחילת המאה השמינית החליט מושל נפת פלסטין, סֻלִימַאן אִבְּן עַבְּד אל-מַלְכּ לבית אֻמַיה,[2] לייסד את רמלה וקבע בה את בירתו. כחלק ממפעלי הבנייה בעיר, הקים את המסגד – שבנייתו נשלמה לאחר מותו, בידי אחיו הִשַּׁאם; במחצית השנייה של המאה השמינית הוסיפו העַבָּאסים[3] בריכות אגירה תת-קרקעיות מתחת לחצר המסגד;[4] שלב הבנייה השלישי …

מסגד אלג'זאר (جامع الجزار) בעכו – המסגד המרכזי של עכו, שנבנה ב-1781 בידי אחמד אל-ג'זאר פאשה,[1] מושל צפון ארץ-ישראל מטעם האימפריה העות'מאנית. נקרא גם 'מסגד האורות' (جامع الانوار) או 'מסגד הפאשה' (جامع الباشا). המסגד, שנבנה בסגנון המסגדים רחבי-הידיים באיסטנבול על-פי הארכיטקטורה התורכית במאה ה-18, הינו המסגד השני בגודלו ובתפארתו בארץ לאחר מסגד אל-אקצא. חצר המסגד המרווחת מוקפת משלוש עבריה במרפסת מקורה על עמודים (ארקדה), שבגגותיה הוקמו כיפות קטנות בצבע לבן. בארקדה קבועים פתחים המובילים אל שלוש שורות ובהן 50 חדרים קטנים ששימשו את עובדי המסג, עולי הרגל ותלמידי המדרסה (בית-מדרש) ללימודי האסלאם והלכותיו. מדרסה זו נקראה 'מדרסה אל-אחמדיה', על שמו …