מסג'ד בלאל בן-רבאח, או קבר רחל (مسجد بلال بن رباح , قبة راحيل)- מבנה כיפתי מצפון לבית-לחם, על אם הדרך מירושלים. זיהוי האתר כמקום קבורתה של רחל אשת-יעקב נסמך על תיאור כללי של מותה בספר בראשית,[1] אולם רק מקורות מאוחרים יותר – כברית החדשה במאה הראשונה לספירה; ואוסביוס, הבישוף של קיסריה וחוקר הגיאוגרפיה של ארץ-ישראל, במאה הרביעית – מזהים את הקבר במקומו המקובל כיום.[2]
בתקופת השלטון העות'מאני שופץ מבנה הקבר – הקדוש גם לנצרות ולאסלאם – מספר פעמים, ולצדו אף 'נוסד' בית קברות של אנשי שבט התעאמרה, שתפוצתם ממזרח לבית לחם (בתי-קברות רבים ממוקמים בצדי מבני-קבר קדושים, על-מנת שיושפעו מקדושתם). תבניתו הנוכחית של הקבר עוצבה בימיו של מחמד באשה, המושל העות'מאני של ירושלים, ב-1622. החל מתקופה זו נעשה קבר רחל אחד מאתרי הביקורים המקובלים ביותר של עולי רגל יהודים, מכיוון שהיה פתוח כמעט ללא הגבלה (בשונה מאתרי עליה לרגל אחרים בחברון או בירושלים).
במחצית המאה ה-19 נערכו בקבר מס' שיפוצים נוספים, הפעם במימון יהודי. משה מונטיפיורי, שמימן את רוב פעולות הבנייה, הקים במקום גם חדר תפילה למוסלמים, מתוך כוונה להבטיח יחסי שכנות טובים בין המתפללים היהודים לערבים.
המאה העשרים, על שינוייה הפוליטיים התכופים, השפיעה על מתחם הקבר וסדרי התפילה בו: עם פרוץ מלחמת 48' וכיבוש ירדן את הגדה המערבית, פסקה העלייה היהודית לקבר. הירדנים כיסו את מצבת הקבר בפרוכת ירוקה, עטורת פסוקי קוראן, ואפשרו לווקף להרחיב את בית הקברות המוסלמי שהקיף את הקבר משלושת עבריו; לאחר מלחמת ששת-הימים והשתלטות ישראל על האזור, שופץ מתחם הקבר והוא נפתח מחדש לעולי רגל יהודים; החל ממחצית שנות התשעים, עם הסכמי אוסלו, ועד ימינו עבר הקבר שינויים רבים. כיום, הקבר מוקף חומה גבוהה ועמדות שמירה מבוטנות, כך שהמתחם הוא מעין מובלעת ישראלית בתוך שטח הרשות הפלסטינית. האחרונה, מצדה, מתייחסת למקום גם כמסגד בִּלַאל (مسجد بلال), ע"ש המואזין הראשון באסלאם, בלאל אבן-רבאח, שעל-פי המסורת נולד במקום.[3]
מכל מקום, בתודעת המאמינים בני שלוש הדתות המונותאיסטיות נקשרה דמותה של רחל אמנו בדמות האם הגדולה, שבמותה תוך כדי לידה נטלה על עצמה את ייסוריהן של כל הנשים הכורעות ללדת. על כן, נשים רבות נוהגות לבקר את מקום קבורתה ולבקש בו סיוע והקלה.[4]
מבנה הקבר בסוף המאה ה-19. קרדיט: Lane-Poole, Stanley, via Wikimedia Commons
_______
[1] "וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם: וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל עַד-הַיּוֹם", בראשית, ל"ה, פס' 20-19.
[2] עם זאת, המיקום שנוי במחלוקת במחקר. רבים מזהים את מקום קבורתה עם קבר בני-ישראל (قبر بني إسرائيل), שנמצא באזור חיזמה של ימינו; ויש הגורסים כי מקום קבורתה באזור שכונת שעפאת. הללו נסמכים על פס' אחרים במקרא: "בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם-קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח" (שמואל א', י', פס' 2); כ"ֹּה אָמַר יְהוָה, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים–רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ" (ירמיהו, ל"א, פס' 14. רמה = אזור מצפון לירושלים).
[3] מחקר זה לא הצליח למצוא את מקור המסורת. הדבר מוזכר בפרסומים רשמיים של הרש"פ ובאתרי אינטרנט שונים, כזה של אל-ג'זירה: ללא מחבר, 'קבת ראחיל', אל-ג'זירה.נט, . נדגם מהאינטרנט בתאריך 01/06/2018.
[4] לצורך הגדרת מונח זה, נעשה שימוש במקורות הבאים:
נדב שרגאי, על אם הדרך: סיפורו של קבר רחל (ירושלים: הוצאת שערים, 2005); 'בית לחם', בתוך: ספי בן-יוסף [עורך], מדריך ישראל החדש: הרי יהודה, כרך 11 (ירושלים: כתר, 2001), עמ' 92-76; ח'ליל שוכה, תאריח' בית לחם פי אלעהד אלעת'מאני 1918-1517 (בית לחם: דראסת ותאא'קיה תאריח'יה, 2000).
- Sourdel-Thomine, 'Bayt Lahm', in: H.A.R Gibb [editor], Encyclopedia of Islam – New Edition, Vol. I (Leiden: E.J. Brill, 1986), pp. 1141; W. Arafat, 'Bilal B. Rabah', ibid, 1215.
