יום א'

ישוע קם לתחייה מן המתים ביום הראשון בשבוע ועל כן יום זה הוא שיאו של השבוע הנוצרי.

מגמתו של יום א' שונה ממגמת יום השבת המקראי. שבת מוקדשת למנוחה בעקבות מנוחתו של האל במעשה הבריאה: "ששת ימים ייעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קודש לה'" (שמות לא, טו). עבור הנוצרים מנוחת השבת קשורה למנוחת ישוע בקברו. על פי הברית החדשה ישוע נצלב ביום ו' ובמשך השבת נשאר ונח בקברו, מבלי שאירע דבר. ביום ראשון סרו נשים לבקר את הקבר אולם מצאו אותו ריק: "ואחרי השבת, עם עלות השחר של יום ראשון, באו מרים המגדלית ומרים האחרת לראות את הקבר" (מתי 28, 1 ובמקומות אחרים). מלאך ה' נגלה אליהן ובישר להן שהאדון קם מן המתים וישוע אכן נקרה על דרכן.  תחייתו של ישוע וניצחונו על המוות חוללו תהליך חדש של השבת ההרמוניה לעולם הבריאה, כפי שמתאר נוסח קדום מסדר התפילה הסורי (VI 193B) של אנטיוכיה:

הו המשיח, כשאנו הוגים בפלאים שהתרחשו ביום זה, יום א' של תחייתך הקדושה, אנו אומרים: "יבורך יום א', כי בו החלה הבריאה […] גאולתו של העולם […] התחדשותו של המין האנושי […] ביום א' צהלו השמים והארץ והיקום כולו נמלא אור. יבורך יום א', כי בו נפתחו שערי גן העדן, כדי שאדם וכל הגולים יוכלו לבוא בהם ללא מורא.

כבר בקהילות הנוצריות הקדומות ביותר הפך יום א' ליום של התכנסות, תפילה וחגיגה, כפי שכתב יוסטינוס, המרטיר משכם, במאה השנייה לסה"נ: "כולנו נאספים ביום השמש [יום א'] כי זהו היום הראשון שבו הפריד האל את החומר מן החושך ויצר את העולם; ובאותו יום עלה ישוע המשיח, מושיענו, מן המתים" (נאום הגנה I, 67).  אבות הכנסייה הראשונים, שהחלו להדגיש את ההבדלים שבין דתם הצעירה לבין הדת היהודית שממנה צמחה, עיצבו את יום א' באופן שונה מיום השבת. על פי ניסוחו של סנט איגנטיוס מאנטיוכיה "אלה שחיו על פי סדר הדברים הישן מצאו תקווה חדשה. הם אינם שומרים עוד את השבת, אלא את יום האדון, שבו מתברכים החיים על ידיו ועל ידי מותו" (אל המגנזים 9, 1).

ספר הקתכיזם, העוסק בהדרכה והוראת עיקרי האמונה של הכנסייה הקתולית, מלמד שחגיגת יום א' ממלאת אחר הציווי המוסרי לקיים פולחן פומבי, גלוי, בולט וסדיר לאל "כאות לגמילות החסד המקיפה שלו לכול. פולחן יום א' ממלא את הציווי המוסרי של הברית הישנה ומעניק את הקצב והרוח לחגיגה השבועית של הבורא וגואל העם" (סנט תומס אקווינס, מס' 2176).

לאחר שקיבלה עליה האימפריה הרומית את הנצרות, במאה הרביעית לסה"נ, היא הכריזה על יום א' כעל "יום המנוחה". ברבות הימים, התווספה התיאולוגיה של השבת לחגיגה הנוצרית של יום א'. בכמה מן הכנסיות שנולדו מן הרפורמה במאה ה-16 לסה"נ התווספו לטקסי יום א' חוקים קפדניים הדומים לחוקי השבת המקראיים. האדוונטיסטים של היום השביעי, למשל, ניסחו מחדש את הצורך בציון השבת המקראית בנפרד מציון תחייתו של ישוע מן המתים ביום א'.

בקהילות הנוצריות, יום א' הוא ההזדמנות השבועית העיקרית לחוג את סעודתו האחרונה של ישוע המתוארת בספרי הבשורה. חגיגה זו מכונה במסורות נוצריות רבות בשם "אוכריסטיה" (הודיה ביוונית) או מיסה. בפי הפרוטסטנטים מכונה חגיגה זו "סעודת האדון" ובפי האורתודוקסים "ליתורגיה". על פי המסורת התקיימה הסעודה האחרונה בליל הסדר. פאולוס באיגרתו הראשונה אל הקורינתים מתאר את מהותה:

כי כה קיבלתי אנוכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם, כי האדון ישוע, בלילה ההוא אשר נמסר בו, לקח את הלחם. ויבצע ויאמר: קחו, אכלו, זה גופי הנבצע בעדכם, עשו זאת לזיכרוני. וכן גם את הכוס אחר הסעודה, ויאמר: הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי, עשו זאת לזיכרוני בכל עת שתשתו. כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת, הזכר תזכירו את מות אדוננו, עד כי יבוא (האיגרת הראשונה אל הקורינתים 11, 26-23).

בכנסיות המסורתיות – האורתודוקסיות, הרומיות-קתוליות וחלק מן הפרוטסטנטיות – חוגגים את המיסה היא סעודת האדון מדי יום א' ואנשי דת מיוחדים מופקדים על עריכתה. קהילות אחרות חוגגות את הטקס רק מדי חודש או לעתים רחוקות יותר.

יום א' אפוא הוא היום שבו מרבית הנוצרים מבטאים את זהותם הדתית. הם מבקרים בכנסייה וחוגגים את היום בהפסקת עיסוקיהם הרגילים. בישראל, שבה חיים הנוצרים בקרב היהודים והמוסלמים, יום א' הוא, בדרך כלל, יום עבודה רגיל. עקב כך, תפילות יום א' נערכות בקהילות רבות במוצאי שבת.

Rossing Center logo

עוד על הנצרות

Rossing Center logo
חגים ומועדים נוצרים – הקדמה

מרבית הקהילות האנושיות מארגנות את זמנן בהבחינן בין ימי שגרה לבין זמנים מיוחדים. הנוצרים נחלקים לעדות רבות ומגוונות. האורתודוקסים, העדות המזרחיות האחרות, הקתולים והפרוטסטנטים הן …

קרא עוד
עדות נוצריות – הקדמה

המונח הנוצרי "ארץ הקודש" מתייחס למדינת ישראל ולרשות הפלסטינית. יש הכוללים בתחום זה  גם את ירדן ואף חלקים מסוריה ומלבנון. מאז כינון הנצרות השתייכו כנסיות …

קרא עוד
נצרות אורתודוקסית – הקדמה

המונח "אורתודוקסי" מציין את הכנסייה הדבקה במסורת התיאולוגית, הרוחנית והטקסית הביזנטית-מזרחית ששורשיה בירושלים, באנטיוכיה, בקונסטנטינופול ובאלכסנדריה. כנסייה זו קיבלה את החלטותיהן של כל שבע המועצות …

קרא עוד
הכנסיות המזרחיות – הקדמה

"הכנסיות המזרחיות" קיבלו על עצמן את החלטות שלוש המועצות האקומניות הראשונות אך דחו את החלטות מועצת חלקדון בשנת 451. בכך פרשו מהכנסייה האורתודוקסית שאימצה גם …

קרא עוד
הכנסיות הקתוליות המזרחיות – הקדמה

מספרם של חברי הכנסיות הקתוליות המזרחיות בארץ עולה על מספר חברי הכנסייה הקתולית-לטינית. נסיבות היסטוריות, פוליטיות וכלכליות  הובילו אותם לבקש את חסות הוותיקן ולהתנתק מכנסיות …

קרא עוד
יום א'

ישוע קם לתחייה מן המתים ביום הראשון בשבוע ועל כן יום זה הוא שיאו של השבוע הנוצרי. מגמתו של יום א' שונה ממגמת יום השבת …

קרא עוד
מחזור חג המולד

רבים סבורים שחג המולד הוא החג הנוצרי המובהק, אך חג זה משני בחשיבותו לחג הפסחא. בחג המולד מציינים בשמחה את הולדתו של ישוע בבית לחם …

קרא עוד
מחזור הפסחא

מרבית השנה הנוצרית מורכבת מ"ימי שגרה", וביניהם שתי תקופות חגים. חג הפסחא, המציין את צליבתו של ישוע ואת תחייתו, הוא שיאו של מחזור החגים העיקרי, …

קרא עוד
ימי השגרה

לצד שני המחזורים החשובים של השנה הדתית הנוצרית המנציחים אירועים בחיי ישוע, חשוב להזכיר גם את פרק הזמן המכונה "ימי השגרה". גם תקופה זו משופעת …

קרא עוד
הכנסיות הפרוטסטנטיות

הכנסיות הפרוטסטנטיות והרפורמיות, שנוסדו במהלך המאה ה-16 ולאחריה, הגיעו לארץ הקודש רק במאה ה-19. כנסיות אלה מגוונות מאוד ומספרן בארץ הקודש מגיע לעשרות. על כן …

קרא עוד
הכנסייה המארונית

שורשיה של הכנסייה המארונית במנזר בסוריה. הנזיר מרון (נפטר בשנת 410) עמד בראש המנזר והפך לפטרונו. במאה השישית התרחב המנזר והפך למרכז להוראה כנסייתית הנאמן …

קרא עוד
הכנסייה האשורית של המזרח

ראשיתה של הכנסייה האשורית של המזרח,  הידועה לעתים ככנסייה הנסטוריאנית,  מיוחסת להטפותיו של השליח תומס. במועצת אפסוס שהתקיימה בשנת 431 פרשה כנסייה זו מן הזרם …

קרא עוד
הכנסייה הכלדאית-קתולית

הכנסייה הכלדאית הקתולית נפרדה מהכנסייה האשורית של המזרח והודיעה על איחודה עם כנסיית רומא בשנת 1552. בשנת 1834 הפכה לקהילה שבראשה פטריארך, שמוצאו במשפחת הפטריארכים …

קרא עוד
הכנסייה הסיריאנית-קתולית והכנסייה הקופטית-קתולית

הכנסייה הסיריאנית-קתולית גובשה בעקבות קשרים שקיימה הקהילה הסורית עם נציגי הכנסייה הקתולית בימי הצלבנים ולאחריהם. בשנת 1782 מונה המטרופוליט של חאלב לפטריארך אנטיוכיה והכריז על …

קרא עוד
הכנסייה הרומית-קתולית (הלטינית)

הקדמה הכנסייה הרומית-קתולית במזרח התיכון מכונה הכנסייה הלטינית על שם השפה שבה נערכו בעבר תפילותיה. למעשה, הכנסייה הלטינית היא רק ביטוי טקסי אחד מתוך כמה …

קרא עוד
הכנסייה היוונית-קתולית (המלכיטית)

פורשים מהקהילה היוונית-אותודוקסית ייסדו את הכנסייה היוונית-קתולית הערבית בשנת 1724. הם בחרו להצטרף לכנסייה הקתולית בלי לוותר על המסורת המזרחית. הכנסייה היוונית-קתולית מקיימת את הפולחן …

קרא עוד
הכנסייה הארמנית-קתולית

ראשיתה של הכנסייה הארמנית-קתולית במעבר הצלבנים בממלכת קיליקיה הארמנית, אולם רק בשנת 1740 הכריז הפטריארך של הבירה סיס על אחדות עם רומא. שנתיים מאוחר יותר …

קרא עוד
יוונים אורתודוקסים

הביטוי "כנסייה יוונית – אורתודוקסית" מתייחס למספר מצומצם של כנסיות אורתודוקסיו-מזרחיות, החולקות מסורת תרבותית קדומה ומקיימות את הליטורגיה ביוונית באופן מסורתי. על הכנסייה היוונית-אורתודוקסית נמנות …

קרא עוד
הכנסייה הרומנית – אורתודוקסית

הכנסייה הרומנית-אורתודוקסית תקעה יתד בירושלים בתקופת המנדט הבריטי עם הקמתה של כנסיית סנט גיאורגיוס שליד שכונת מאה שערים. בראש הכנסייה עומד כוהן דת במעמד ארכימנדריט …

קרא עוד
הכנסייה הרוסית – אורתודוקסית

הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית היא הגדולה מבין 14 הכנסיות העצמאיות של הכנסייה האורתודוקסית-המזרחית. הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית כוללת 135 מיליון מאמינים בעולם ומספרם הולך וגדל מאז נפילת ברית המועצות …

קרא עוד
הכנסייה הארמנית – אורתודוקסית

כל הצילומים בעמוד: רון פלד הכנסייה הארמנית נוסדה עם הגיע השליחים ברתולמיאו ותדאוס לאדמת ארמניה. אולם רק בשנת 301, בעקבות פעילותו של גרגוריוס הקדוש, הידוע …

קרא עוד
הכנסייה הקופטית – אורתודוקסית

צילום: רון פלד על פי המסורת הביא השליח מרקוס את בשורת הנצרות למצרים במאה הראשונה. אנטוניוס הקדוש, אבי הנזורה, יסד על פי המסורת מרכז נזירי …

קרא עוד
הכנסייה האתיופית – אורתודוקסית

הכנסייה האתיופית-אורתודוקסית היא הכנסייה המזרחית הגדולה ביותר ומספר מאמינה מגיע לכ-40 מיליון, רובם באתיופיה. לנצרות האתיופית מנהגים המזכירים את המסורת היהודית כגון הקפדה  על חוקי …

קרא עוד
הכנסייה הסיריאנית – אורתודוקסית  

הכנסייה הסיריאנית מייצגת מסורת נוצרית עתיקת יומין. היא פרשה מהכנסייה האורתודוקסית בעקבות החלטת מועצת חלקדון, ואורגנה במאה השישית בהנהגתו הנמרצת של הבישוף יעקב בראדוס. באלף …

קרא עוד