הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית היא הגדולה מבין 14 הכנסיות העצמאיות של הכנסייה האורתודוקסית-המזרחית. הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית כוללת 135 מיליון מאמינים בעולם ומספרם הולך וגדל מאז נפילת ברית המועצות לשעבר. ראשיתה הלאומית של הכנסייה הרוסית מיוחסת לשנת 988 בה התנצר הנסיך ולדימיר הראשון בקייב ואימץ את הנצרות הביזנטית כדת הרשמית של נסיכותו.
צילום: רון פלד
הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית החלה את פעילותה בארץ הקודש במאה ה-19. משלחת כנסייתית ראשונה מטעמה נשלחה לארץ הקודש בשנת 1847 אולם היא שבה כלעומת שבאה. רק משלחת שהגיעה ב-1857, זכתה להכרת השלטונות הטורקיים. אנשי המשלחת דאגו לצד הרוחני של הצליינות הרוסית ואילו החברה הקיסרית הרוסית-אורתודוקסית בארץ הקודש שהוקמה ברוסיה בחסות משפחת הצאר הופקדה על הובלת הנוסעים ועל אירוחם. המשלחת הדתית הרוסית הקימה את קתדרלת השילוש הקדוש במגרש הרוסים במערב ירושלים וכן בתי הארחה שקידמו את פניהם של אלפי הצליינים שזרמו לארץ הקודש במחצית השנייה של המאה ה-19. התנועה הערה לארץ הקודש הביאה להקמת בתי ספר, בתי חולים ומנזרים (כגון מנזר מרים המגדלית ומנזר העלייה לשמים בהר הזיתים ומנזרים בעין כרם ובמגדל שלחוף הכנרת).
לאחר המהפכה הרוסית התפצלה הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית. הפטריארכיה של מוסקבה החלה לפעול בחסות סובייטית וכונתה הכנסייה "האדומה", ובמקביל הקימו גולים רוסיים את "הכנסייה הלבנה" שמרכזה בניו יורק. גם לאחר קריסת הקומוניזם בראשית שנות התשעים של המאה העשרים ממשיכות הפטריארכיות של מוסקבה ושל ניו יורק לתפקד בנפרד. הן מכירות זו בזו ומקיימות דו-שיח לשיתוף פעולה ולאחדות בין הכנסיות.
שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל נטו להכיר בכנסייה הלבנה. לאור התמיכה הסובייטית בהקמת מדינת ישראל הכירו שלטונות המדינה בכנסייה האדומה כבעלת הנכסים בתחומה. מדינת ישראל אף קיבלה לידיה נכסים רבים במגרש הרוסים בירושלים. הכנסיות שמעבר לקו הירוק, שהיו עד מלחמת ששת הימים בשטח ירדן, נותרו בחסות הכנסייה הלבנה.
בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במספר המאמינים של הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית ובמספר הנזירים והנזירות המשרתים בה. גם תנועת הצליינות לארץ הקודש מתחדשת ומתרחבת. במהלך העלייה הגדולה מרוסיה לישראל בעשור האחרון של המאה ה-20 הגיעו גם רוסים-אורתודוקסים רבים שנספחו לבני משפחה יהודים.