הכנסייה הסיריאנית-קתולית
גובשה בעקבות קשרים שקיימה הקהילה הסורית עם נציגי הכנסייה הקתולית בימי הצלבנים ולאחריהם. בשנת 1782 מונה המטרופוליט של חאלב לפטריארך אנטיוכיה והכריז על אחדות עם רומא. הוא ברח ללבנון ושוכן מאז בבירות.
הכנסייה הסורית-קתולית התפשטה בעיראק, בסוריה ובלבנון. בשנת 1890 הקימה נציגות בירושלים שבראשה בישוף המייצג את הפטריארכיה. בצד הכנסייה פועלים בירושלים בית הארחה לצליינים ומרכז קהילתי, וגם בבית לחם פועל מרכז דומה. היקפה הכולל של הקהילה הסיריאנית-קתולית בארץ הקודש מצומצם למדיי.
הכנסייה משמרת את התפילות הסוריות הקדומות ואת לחניהן אך בטקסיה היא משתמשת בעיקר בשפה הערבית.
הכנסייה הקופטית-קתולית
הכס הפטריארכלי הקופטי- קתולי של אלכסנדריה הוקם בשנת 1824 ומושבו עתה בקהיר. הכנסייה הקופטית-קתולית התפשטה ברחבי מצרים, בארצות ערב השכנות ובארצות התפוצה. לכנסייה זו אין כל נוכחות רשמית בארץ הקודש.
