פורשים מהקהילה היוונית-אותודוקסית ייסדו את הכנסייה היוונית-קתולית הערבית בשנת 1724. הם בחרו להצטרף לכנסייה הקתולית בלי לוותר על המסורת המזרחית. הכנסייה היוונית-קתולית מקיימת את הפולחן הביזנטי בשפה הערבית כמקובל בכנסייה היוונית-אורתודוקסית בארץ הקודש. הכנסייה ידועה גם ככנסייה המלכיטית. שם זה נגזר ממילה ארמית שפירושה מלך או קיסר, ומקורו בנאמנות הכנסייה היוונית-אורתודוקסית לקיסר הביזנטי במשך כל האלף הראשון, שבו נערכו שבע המועצות האקומניות.
מרבית הקהילה מרוכזת בגליל וכפופה למרותה של הפטריארכיה היוונית-קתולית של אנטיוכיה מאז שנת 1729. מאותה עת נושא הפטריארך היווני-קתולי, המתגורר כיום בלבנון, בתואר הפטריארך המלכיטי היווני-קתולי של אנטיוכיה, אלכסנדריה וירושלים.
היוונים-קתולים הם כיום העדה הנוצרית הגדולה ביותר במדינת ישראל. הארץ מחולקת לשני מחוזות כנסייתיים יווניים-קתוליים: בראש מחוז הפטריארכיה בירושלים החולש על קהילות גם בבית לחם, ברמאללה, ביפו ובכפרים עומד סגן (ויקאר) הפטריארך, ואת המחוז הצפוני שמרכזו בחיפה ובתחומו קהילות גם בנצרת ובכפרים ברחבי הגליל מנהיג הארכיבישוף של עכו, חיפה נצרת והגליל. בכפרים פסוטה ומעיליה האוכלוסייה כולה משתייכת לכנסייה היוונית-קתולית. מספר המאמינים המתגוררים במחוז הצפוני גדול באופן ניכר ממספרם במחוז ירושלים.
הכנסייה היוונית-קתולית בארץ הקודש מפעילה מוסדות רבים לשירות מאמיניה: כנסיות קהילתיות, בתי ספר, מוסדות רווחה ועוד. בכפר עיבלין שבגליל מחזיקה הכנסייה היוונית-קתולית מערכת חינוכית המכונה "מר אליאס" וכוללת גני ילדים, בית ספר יסודי ותיכון וכן מוסד על-תיכוני שהפך לא מכבר לאוניברסיטה הערבית הראשונה בישראל.
צילום: רון פלד