הכנסייה הרומית-קתולית (הלטינית)

הקדמה

הכנסייה הרומית-קתולית במזרח התיכון מכונה הכנסייה הלטינית על שם השפה שבה נערכו בעבר תפילותיה. למעשה, הכנסייה הלטינית היא רק ביטוי טקסי אחד מתוך כמה נוסחי תפילה אחרים (לא לטיניים) של הכנסייה הקתולית. האפיפיור ברומא הוא הסמכות העליונה של כנסייה זו בכל העניינים הרוחניים והמנהליים.

כבר במאה הרביעית ידוע על נוכחות לטינית בארץ הקודש – האב הירונימוס הקים אז מנזר בבית לחם.  מסוף המאה ה-11 ואילך החלו להגיע לארץ הקודש הצליינים הראשונים מאירופה המערבית והדרומית. במאה ה-12 השליטו הצלבנים את הנצרות הלטינית על ארץ הקודש במשך כמעט מאתיים שנה. אף שלבסוף גורשו על ידי המוסלמים, הנוכחות הלטינית בארץ הקודש מעולם לא נעלמה לחלוטין. כיום מייצגים אותה שלושה גורמים: הפטריארכיה הלטינית, הפרנציסקנים והמשלחת האפיפיורית.

 

המסדר הפרנציסקני (שומרי ארץ הקודש)

פרנציסקוס הקדוש מאסיזי הגיע לארץ הקודש בזמן מסעי הצלב. הנזירים הפרנציסקנים החיים לפי רוחניותו מקיימים נוכחות רצופה בארץ הקודש משנת 1333. צו אפיפיורי משנת 1342 הקנה להם את הסמכות לשמור על ארץ הקודש מטעם הכנסייה הקתולית, ולפיכך מכונה המסדר המקומי קוסטודיה די טרה סנטה – משמרת ארץ הקודש.  עד המאה ה-19 שימש המסדר הפרנציסקני נציגות קתולית יחידה בארץ הקודש. הקמת הפטריארכיה הלטינית ב-1847 יצרה מתחים בינה לבין המסדר הפרנציסקני, שייצג עד אז את הכנסייה הלטינית. הפטריארך הלטיני אחראי אמנם על קהילתו הלטינית, אולם ראש המסדר הפרנציסקני, הקוסטוס (שומר) של ארץ הקודש, מחזיק בידיו את הזכויות במקומות הקדושים.

מעבר לתפקידם של חברי המסדר בשמירה על המקומות הקדושים, בניהול הטקסים הנערכים בהם ובשמירה על נגישותם לצליינים פועלים חברי המסדר למען האוכלוסייה הנוצרית המקומית. הם הקימו רשת בתי ספר (המכונה טרה סנטה), דואגים לארגון פעילות חינוכית בלתי פורמלית ומושיטים סיוע כספי ורפואי.

 

 

המשלחת האפיפיורית (נציגות הוותיקן)

הוותיקן הקים את הנציגות האפיפיורית בירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-20, ובראשה עומד בישוף. בשנת 1993 כוננו יחסים דיפלומטיים בין מדינת ישראל למדינת הוותיקן. הבישוף העומד בראש הנציגות מכונה הנונציו (תואר מקביל לשגריר) במגעיו עם ישראל והנציג האפיפיורי במגעיו עם הרשות הפלסטינית.

המשרד במנזר פטרוס הקדוש ביפו משמש את שגרירות הוותיקן בישראל; מטה הנציגות האפיפיורית  נמצא על הר הזיתים בירושלים.

 

הפטריארכיה הלטינית

 

הצלבנים הקימו את הכנסייה הלטינית ההייררכית בירושלים. עם הגיעם אליה ב-1099 הם גירשו את הפטריארך היווני-אורתודוקסי ומינו תחתיו את הפטריארך הלטיני הראשון של ירושלים, ארנולף הראשון. בשנת 1187, עם הגיע הצבאות המוסלמיים, גורש הפטריארך הלטיני מירושלים והפטריארך היווני-אורתודוקסי שב אליה. בעקבות מסעי הצלב הגיעו לארץ הקודש נציגי המסדר הפרנציסקני כדי להגן על המקומות הקדושים. גידולה המתמיד של הקהילה הלטינית, כמו גם העניין המערבי בארץ הקודש, שהלך וגבר במאה ה-19, הובילו לפרסומו ב-1847 של צו רשמי בחותם האפיפיור פיוס התשיעי, שהורה על  חידוש הפטריארכיה הלטינית של ירושלים. הכנסייה הלטינית הקימה במהלך השנים קהילות בערים ובכפרים רבים ופעלה במיוחד לעיצוב כהונה דתית ערבית-מקומית לשירות הקהילות. מרכזה המנהלי של הכנסייה הרומית-קתולית שוכן אמנם ברומא, אך ירושלים היא מרכז רוחני בעל חשיבות ראשונה במעלה, כפי שמעידים המוני הצליינים, הנזירות והנזירים ותלמידי הדת הנוהרים אל העיר.

הנציג הרומי-קתולי העליון בארץ הוא הפטריארך היושב בירושלים ומנהל את ענייני הכנסייה. הוא  משמש ארכיבישוף אך נושא את התואר המזרחי פטריארך. כיום מכהן פטריארך ערבי הנעזר בארבעה סגנים בישופים, הממונים על ארבעה מרכזים: ישראל (מושב הבישוף בנצרת), השטחים הפלסטיניים (מושב הבישוף בירושלים), ירדן (מושב הבישוף בעמאן) וקפריסין (את הפטריארך מייצג כוהן דת פרנציסקני). מאז 2003 פועל בישראל גם סגן הפטריארך הלטיני הממונה על הקהילות הקתוליות הדוברות עברית. בכנסייה הלטינית משרתים כוהני דת  מלאומים שונים, רבים מהם ערבים (בעיקר ירדנים ופלסטינים).

ארץ הקודש היא גם ביתם של מסדרים דתיים רומיים-קתוליים רבים המפעילים מנזרים, בתי הארחה לצליינים, בתי התבודדות, מוסדות סעד, בתי חולים, בתי ספר ומוסדות מחקר והשכלה גבוהה. מוסדות חינוכיים קתוליים (שמספרם בארץ הקודש קרוב ל-80) נמנים בין בתי הספר הטובים ביותר במגזר הערבי, ובהם מוסדות של האחיות סנט ג'וזף, אחיות המחרוזת והאחיות הסלזיאניות. בבית לחם פועלת אוניברסיטה קתולית המנוהלת על ידי אחי בית הספר הנוצרי ("פרייר").

השפה הנפוצה ביותר בטקסי הכנסייה הקתולית בארץ הקודש היא ערבית. השימוש המלא בלשון זו ה החל בשנת 1975, לאחר שמועצת הוותיקן השנייה החליטה על שימוש בשפות המקומיות במקום בלטינית. הכנסייה מספקת שירותים רב-לשוניים לצליינים הבאים לארץ הקודש ולתושבים זרים.  ארבע קהילות קטנות של קתולים דוברי עברית פועלות בירושלים, ביפו, בחיפה ובבאר שבע.

 

Rossing Center logo

עוד על הנצרות

Rossing Center logo
חגים ומועדים נוצרים – הקדמה

מרבית הקהילות האנושיות מארגנות את זמנן בהבחינן בין ימי שגרה לבין זמנים מיוחדים. הנוצרים נחלקים לעדות רבות ומגוונות. האורתודוקסים, העדות המזרחיות האחרות, הקתולים והפרוטסטנטים הן …

קרא עוד
עדות נוצריות – הקדמה

המונח הנוצרי "ארץ הקודש" מתייחס למדינת ישראל ולרשות הפלסטינית. יש הכוללים בתחום זה  גם את ירדן ואף חלקים מסוריה ומלבנון. מאז כינון הנצרות השתייכו כנסיות …

קרא עוד
נצרות אורתודוקסית – הקדמה

המונח "אורתודוקסי" מציין את הכנסייה הדבקה במסורת התיאולוגית, הרוחנית והטקסית הביזנטית-מזרחית ששורשיה בירושלים, באנטיוכיה, בקונסטנטינופול ובאלכסנדריה. כנסייה זו קיבלה את החלטותיהן של כל שבע המועצות …

קרא עוד
הכנסיות המזרחיות – הקדמה

"הכנסיות המזרחיות" קיבלו על עצמן את החלטות שלוש המועצות האקומניות הראשונות אך דחו את החלטות מועצת חלקדון בשנת 451. בכך פרשו מהכנסייה האורתודוקסית שאימצה גם …

קרא עוד
הכנסיות הקתוליות המזרחיות – הקדמה

מספרם של חברי הכנסיות הקתוליות המזרחיות בארץ עולה על מספר חברי הכנסייה הקתולית-לטינית. נסיבות היסטוריות, פוליטיות וכלכליות  הובילו אותם לבקש את חסות הוותיקן ולהתנתק מכנסיות …

קרא עוד
יום א'

ישוע קם לתחייה מן המתים ביום הראשון בשבוע ועל כן יום זה הוא שיאו של השבוע הנוצרי. מגמתו של יום א' שונה ממגמת יום השבת …

קרא עוד
מחזור חג המולד

רבים סבורים שחג המולד הוא החג הנוצרי המובהק, אך חג זה משני בחשיבותו לחג הפסחא. בחג המולד מציינים בשמחה את הולדתו של ישוע בבית לחם …

קרא עוד
מחזור הפסחא

מרבית השנה הנוצרית מורכבת מ"ימי שגרה", וביניהם שתי תקופות חגים. חג הפסחא, המציין את צליבתו של ישוע ואת תחייתו, הוא שיאו של מחזור החגים העיקרי, …

קרא עוד
ימי השגרה

לצד שני המחזורים החשובים של השנה הדתית הנוצרית המנציחים אירועים בחיי ישוע, חשוב להזכיר גם את פרק הזמן המכונה "ימי השגרה". גם תקופה זו משופעת …

קרא עוד
הכנסיות הפרוטסטנטיות

הכנסיות הפרוטסטנטיות והרפורמיות, שנוסדו במהלך המאה ה-16 ולאחריה, הגיעו לארץ הקודש רק במאה ה-19. כנסיות אלה מגוונות מאוד ומספרן בארץ הקודש מגיע לעשרות. על כן …

קרא עוד
הכנסייה המארונית

שורשיה של הכנסייה המארונית במנזר בסוריה. הנזיר מרון (נפטר בשנת 410) עמד בראש המנזר והפך לפטרונו. במאה השישית התרחב המנזר והפך למרכז להוראה כנסייתית הנאמן …

קרא עוד
הכנסייה האשורית של המזרח

ראשיתה של הכנסייה האשורית של המזרח,  הידועה לעתים ככנסייה הנסטוריאנית,  מיוחסת להטפותיו של השליח תומס. במועצת אפסוס שהתקיימה בשנת 431 פרשה כנסייה זו מן הזרם …

קרא עוד
הכנסייה הכלדאית-קתולית

הכנסייה הכלדאית הקתולית נפרדה מהכנסייה האשורית של המזרח והודיעה על איחודה עם כנסיית רומא בשנת 1552. בשנת 1834 הפכה לקהילה שבראשה פטריארך, שמוצאו במשפחת הפטריארכים …

קרא עוד
הכנסייה הסיריאנית-קתולית והכנסייה הקופטית-קתולית

הכנסייה הסיריאנית-קתולית גובשה בעקבות קשרים שקיימה הקהילה הסורית עם נציגי הכנסייה הקתולית בימי הצלבנים ולאחריהם. בשנת 1782 מונה המטרופוליט של חאלב לפטריארך אנטיוכיה והכריז על …

קרא עוד
הכנסייה הרומית-קתולית (הלטינית)

הקדמה הכנסייה הרומית-קתולית במזרח התיכון מכונה הכנסייה הלטינית על שם השפה שבה נערכו בעבר תפילותיה. למעשה, הכנסייה הלטינית היא רק ביטוי טקסי אחד מתוך כמה …

קרא עוד
הכנסייה היוונית-קתולית (המלכיטית)

פורשים מהקהילה היוונית-אותודוקסית ייסדו את הכנסייה היוונית-קתולית הערבית בשנת 1724. הם בחרו להצטרף לכנסייה הקתולית בלי לוותר על המסורת המזרחית. הכנסייה היוונית-קתולית מקיימת את הפולחן …

קרא עוד
הכנסייה הארמנית-קתולית

ראשיתה של הכנסייה הארמנית-קתולית במעבר הצלבנים בממלכת קיליקיה הארמנית, אולם רק בשנת 1740 הכריז הפטריארך של הבירה סיס על אחדות עם רומא. שנתיים מאוחר יותר …

קרא עוד
יוונים אורתודוקסים

הביטוי "כנסייה יוונית – אורתודוקסית" מתייחס למספר מצומצם של כנסיות אורתודוקסיו-מזרחיות, החולקות מסורת תרבותית קדומה ומקיימות את הליטורגיה ביוונית באופן מסורתי. על הכנסייה היוונית-אורתודוקסית נמנות …

קרא עוד
הכנסייה הרומנית – אורתודוקסית

הכנסייה הרומנית-אורתודוקסית תקעה יתד בירושלים בתקופת המנדט הבריטי עם הקמתה של כנסיית סנט גיאורגיוס שליד שכונת מאה שערים. בראש הכנסייה עומד כוהן דת במעמד ארכימנדריט …

קרא עוד
הכנסייה הרוסית – אורתודוקסית

הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית היא הגדולה מבין 14 הכנסיות העצמאיות של הכנסייה האורתודוקסית-המזרחית. הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית כוללת 135 מיליון מאמינים בעולם ומספרם הולך וגדל מאז נפילת ברית המועצות …

קרא עוד
הכנסייה הארמנית – אורתודוקסית

כל הצילומים בעמוד: רון פלד הכנסייה הארמנית נוסדה עם הגיע השליחים ברתולמיאו ותדאוס לאדמת ארמניה. אולם רק בשנת 301, בעקבות פעילותו של גרגוריוס הקדוש, הידוע …

קרא עוד
הכנסייה הקופטית – אורתודוקסית

צילום: רון פלד על פי המסורת הביא השליח מרקוס את בשורת הנצרות למצרים במאה הראשונה. אנטוניוס הקדוש, אבי הנזורה, יסד על פי המסורת מרכז נזירי …

קרא עוד
הכנסייה האתיופית – אורתודוקסית

הכנסייה האתיופית-אורתודוקסית היא הכנסייה המזרחית הגדולה ביותר ומספר מאמינה מגיע לכ-40 מיליון, רובם באתיופיה. לנצרות האתיופית מנהגים המזכירים את המסורת היהודית כגון הקפדה  על חוקי …

קרא עוד
הכנסייה הסיריאנית – אורתודוקסית  

הכנסייה הסיריאנית מייצגת מסורת נוצרית עתיקת יומין. היא פרשה מהכנסייה האורתודוקסית בעקבות החלטת מועצת חלקדון, ואורגנה במאה השישית בהנהגתו הנמרצת של הבישוף יעקב בראדוס. באלף …

קרא עוד