חג הצלב מתנהל באופן ייחודי בכנסיה הארמנית. חג זה הנחגג בירושלים בכל העדות מציין את "הצלב האמיתי" אותו צלב שמאמינים שעליו יש עליו נצלב, ביום בו זיהתה הלנה, אמו של קונסטנטין, את הצלב האמיתי ליד הגולגותא, והיום שבו נחגגה חנוכת כנסיית הקבר בשנת 335. זיהוי הצלב על ידי הלנה, הוא סיפור מסוף המאה הרביעית ולא מוזכר בביוגרפיה של קונסטנטינוס שנכתבה על ידי אוסביוס בישוף קיסריה, בן זמנו של קונסטנטינוס הקיסר. אוסביוס מזכיר את הלנה ביחס ל3 כנסיות אחרות, המולד, אלאונה ואלוני ממרא. אך כמה עשרות שנים מאוחר יותר קבלה הלנה את הקרדיט, וסיפור מציאת הצלב אף מצא את דרכו אל הפולמוס היהודי נוצרי.
בכנסיית הקבר, בקפלת גרגורי המאיר המכונה גם קפלת הלנה מוצגים מספר ציורים שנעשו בשנות החמישים על ידי הצייר מארדירֹוס אלטוניאן, הציורים על הקיר מימין המוביל אל קפלת מציאת הצלב, מציגים שתי סצינות הקשורות בצלב הקדוש, האחת מתארת את השבת הצלב לירושלים על ידי הקיסר הרקליוס, לאחר שנלקח מזרחה בעת הכיבוש הפרסי. הצלב הועבר דרך ארמניה בעת השבתו מערבה בשנת 629. הציור השני מתאר שני אנשים, הנזירים טֹוטיג והֹובֵל, מביטים לעבר כנסיה על הר ומעליה צלב זוהר, בתיאור התמונה מזכירים את החיזיון של הנזיר ותלמידו, בשנת 660 ליד הר ואראק.
את זכרו של החזיון יחגגו בכנסיה הארמנית בחג ייחודי להם, הנחגג מדי שנה ביום ראשון הסמוך ל28 בספטמבר שבועיים אחרי חג רוממות הצלב (בפטריארכית ירושלים הארמני יציינו זאת לפי הלוח היוליאני חג רוממות הצלב חל ביום ראשון הסמום ל27.9 וחג הצלב של וארוק ביום ראשון הסמוך ל11 באוקטובר).
בסוף המאה השלישית הנזירה הרפיסמה ו-33 נזירות שחברו אליה, ברחו מרומא מזרחה לאחר שנרדפו בשל אמונותיהן בימיו של הקיסר דיוקלטיאנוס, שפעל נחרצות לדיכוי הקהילה הנוצרית. בדרכן לעבר ואראשאפאט, Vagharshapat המוכרת יותר כאצ'מדזין, בארמניה) הן עברו בהר ואראק, ליד אגם ואן (היום במזרח תורכיה) ושם החביאו שריד מהצלב האמיתי, הצלב עליו נצלב ישוע, שהיה שמור איתן. הנזירות הגיעו ליעדן שם הוצאו להורג בעינויים, במיוחד הרפיסמה, שיופיה משך את תשומת ליבו של המלך טרידטס הIII, טרם קבל את הנצרות.
השריד נעלם אלא שבשנת 660 נזיר בשם ראה חיזון של כנסיה, מעליה 12 עמודים ועליהם צלב זוהר בשמים. האור של הצלב האיר על המזבח, טוטיג ותלמידו הובל מיהרו לכנסייה וכרעו ברך לפני המזבח, הם וגילו את השריד הקדוש. הוא שיתף החדשות עם קתוליקוס נרסס (הבנאי) שקבע את החג בלוח השנה של הכנסיה הארמנית.
החג נחגג בכנסיות הארמניות ברחבי העולם, אבל במקום בו נוסד, עומד מנזר חרב. מנזר ואראגאוואנק שהוקם באתר במאה ה11 שימר את השרידים, והגיע לשיאו במאה ה19 כשפעל במקום גם בית דפוס ובית ספר. המנזר נפגע קשות במהלך רצח העם הארמני ב1915, הרכוש הופקע, והרס נוסף ב1960 וברעידת האדמה ב2011 הותירו במקום חורבות.
