ליטורגיה באשדוד?

התמונה מאתר האינטרנט של הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית. אזוטוס במפת מדבא מתוך ויקיפדיה.

בין הוילות של רובע י"א בעיר אשדוד התגלה מנזר ובמרכזו כנסיה גדולה. הפסיפסים בכנסיה כללו גם את שמו של הבישוף שבזמנו נחנכה הכנסיה, וגם תאריך על פי לוח שנה גיאורגי  קדום, המעיד על נוכחות של נזירים ממוצא גיאורגי במקום:"(בחסד האל, או בחסדו של כריסטוס), מבנה זה הוקם מיסודותיו בימי פרוקופיוס הבישוף הצדיק והקדוש שלנו, בחודש דיוס של האינדיקטיה השלישית, בשנת 292". הכנסיה מתוארכת למאה ה5-6 וכולל גם מרטיריום לאישה וסדרה של קברי דיאקונים ודיאקונסיות באחת הסיטראות.

אַשְׁדּוֹד יָם הייתה  עיר נמל מתקופת הברזל, הממוקמת היום בחוף הים הדרומי של  אשדוד המודרנית.  בתקופה הביזנטית נקראה העיר ביוונית אזוֹטוֹס מסוֹגיוֹס, Άζωτος Μεσόγειο נמל היה חשוב, והיא מתוארת במפת מדבא כעיר גדולה עם מבנים ציבוריים וכנסיות. 

ביום חמישי 29/7/21 הגיע הפטריארך  היווני אורתודוכסי של ירושלים, תיאופלוס הIII לבקר באתר הארכיאולוגי שעדיין נמצא בשלבי חפירה. הוא התקבל על ידי סגן ראש עיריית אשדוד שמעון כצנלסון ומנכ"ל חברת התיירות בעיר, והביקור לווה בנציגי המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת ת"א, אשר מבצעים את החפירות במקום.

בעת הביקור של הפטריארך ופמלייתו הם ערכו במקום ליטורגיה על מזבח נייד שהוכן במקום על שרידי הכנסיה הקדומה בנוכחות אנשי הכנסיה ומספר מצומצם של מתפללים, מהעיר והסביבה.

בדברי הברכה שלו הזכיר הפטריארך את אשדוד המופיעה הן בתנ"ך והן בברית החדשה, עיר אליה הגיעה השליח פיליפוס לבשר,  ודיבר על חשיבות האתר מבחינה היסטורית, מחקרית ודתית. הפטריארך הזכיר בישופים מהעיר אזוטוס שהשתתפו בועידות הכנסייתיות החשובות.

הפטריארך שיבח את הרשויות הישראליות והדגיש את שיתוף הפעולה עמן. בברכתו אמר : "אנו מעריכים מאוד שמדינת ישראל ורשות העתיקות הרגישים לתרבויות המגוונות שהתקיימו באזור זה. היה זה תמיד נוף רב-תרבותי, רב-אתני ורב-דתי בו פרחו עמים שונים לאורך הדורות. אנו מוכירים את  העבודה הקשה והמחויבות של ד"ר פנטאלקין והפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב, אליה משתייך החוג לארכיאולוגיה, שמאז גילוי האתר בשנת 2017 נושאים בנטל העיקרי של עבודת החפירה והוציאו לאור את המורשת שלא תסולא בפז…"

בהמשך פנה הפטריארך לראש העיר והוסיף " אנו מודים לך, ראש העיר, על דאגתך לשמירה על אתר זה שהוא עדות להיסטוריה הקדושה המשותפת שלנו באזור זה. ואנו מברכים אותך, ד"ר פנטאלקין, על ההישג המדהים שלך בהבאת אתר זה לידיעת הקהילה העולמית. שימור ופיתוח אתר זה על ידי הרשויות המקומיות יחזקו את היחסים הטובים הקיימים בין מדינת ישראל לפטריארכיה של ירושלים, ובהרחבה, עם העולם הנוצרי בכלל ועם העולם האורתודוקסי בפרט, כגון מדינות יוון, קפריסין, רוסיה, רומניה, בולגריה, סרביה, גאורגיה ואחרים."

בשנות ה80 בעת הכשרת הקרקע לבניה נתקלו הדחפורים בשרידים ארכיאולוגים וחפירות ראשונות נערכו במקום. השטח נותר ריק עד שבשנת 2009 חודשו החפירות והכנסייה והמנזר עם הפסיפסים הרבים התגלה ב2017. עיריית אשדוד מתכוונת לפתוח את הממצאים לקהל הרחב ופועלת לשמר ולכבד את העבר של העיר, כך על פי ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי.

אזוטוס במפת מדבא מתוך ויקיפדיה

Rossing Center logo

Other news and updates

Rossing Center logo
  • All
  • Public events
  • בלוג
  • ללא קטגוריה
חג העלייה
חג העלייה

חג העלייה הוא החג לציון עלייתו של ישוע לשמים. על פי המסופר בברית החדשה, 40 יום לאחר שישוע קם לתחייה והופיע בפני תלמידיו הוא עלה להר גבוה, ומשם עלה לשמים לנגד עיניהם. הר הזיתים, ממנו עלה לשמים על פי המסופר בספר מעשי השליחים, תוחם את העיר ממזרח ומהווה חיץ בינה לבין המדבר. הר הזיתים מוזכר בספר זכריה כחלק מחזון עתידי של התכנסות כל העמים והופעת האל על הר הזיתים. הברית החדשה מתארת את הופעתם של שני אנשים לובשי לבן המתגלים לשליחים, לאחר שישוע עלה לשמים, וקוראים לאנשי הגליל המופתעים "יֵשׁוּעַ זֶה אֲשֶׁר נִשָֹא מֵעֲלֵיכֶם הַשָּׁמַיְמָה – בּוֹא יָבוֹא בְּאוֹתוֹ אֹפֶן שֶׁרְאִיתֶם אוֹתוֹ עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם."(מעשי השליחים א)

מקום של שרידי הצלב
החג לציון "הצלב האמיתי"

עד היום החג המרכזי לציין ה" הצלב האמיתי" אותו צלב שמאמינים שעליו יש עליו נצלב, נחגג ב14 בספטמבר, ביום בו זיהתה הלנה, אמו של קונסטנטין, את הצלב האמיתי ליד הגולגותא, והיום שבו נחגגה חנוכת כנסיית הקבר בשנת 335. זיהוי הצלב על ידי הלנה, הוא סיפור מסוף המאה הרביעית ולא מוזכר בביוגרפיה של קונסטנטינוס שנכתבה על ידי אוסביוס בישוף קיסריה, בן זמנו של קונסטנטינוס הקיסר. אוסביוס מזכיר את הלנה ביחס ל3 כנסיות אחרות, המולד, אלאונה ואלוני ממרא. אך כמה עשרות שנים מאוחר יותר קבלה הלנה את הקרדיט, וסיפור מציאת הצלב אף מצא את דרכו אל הפולמוס היהודי נוצרי.

תהלוכת יום ראשון של כפות התמרים בכנסיית הקבר.
לולבים לא רק בסוכות

שיאה של השנה הליתורגית הנוצרית מגיע בחג הפסחא, החג שמציין את תחייתו של ישוע ויצויין ביום ראשון באביב בסמוך לחג הפסח. חג הפסחא מזכיר למאמינים את קורבנו של ישוע, כמו קורבן הפסח, קורבן של גאולה. כמו שאומר פאולוס באגרת אל הראשונה הקורינתיים 5:6 "שֶׁהֲרֵי נִזְבַּח שֵׂה הַפֶּסַח שֶׁלָּנוּ – הַמָּשִׁיחַ" כמו שבפסח אמר רבן גמליאל (פסחים קטז ע"ב) "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" כך גם המאמינים הנוצרים המבקשים להזדהות עם ישוע ועם קורבנו, משחזרים את השבוע האחרון, הדרמטי בחייו.

התמונה מאתר האינטרנט של הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית. אזוטוס במפת מדבא מתוך ויקיפדיה.
ליטורגיה באשדוד?

בין הוילות של רובע י"א בעיר אשדוד התגלה מנזר ובמרכזו כנסיה גדולה. הפסיפסים בכנסיה כללו גם את שמו של הבישוף שבזמנו נחנכה הכנסיה, וגם תאריך על פי לוח שנה גיאורגי  קדום, המעיד על נוכחות של נזירים ממוצא גיאורגי במקום:"(בחסד האל, או בחסדו של כריסטוס), מבנה זה הוקם מיסודותיו בימי פרוקופיוס הבישוף הצדיק והקדוש שלנו, בחודש דיוס של האינדיקטיה השלישית, בשנת 292". הכנסיה מתוארכת למאה ה5-6 וכולל גם מרטיריום לאישה וסדרה של קברי דיאקונים ודיאקונסיות באחת הסיטראות.

Giulio Quaglio the Younger - Obglavljenje sv. Barbare
סנט ברברה – عيد البربارة

ב4/12 (או ב17/12 לחוגגים על פי הלוח היוליאני) בארץ הקודש אוכלים דייסה מתוקה עשויה גרגירי חיטה מבושלים עם סוכר מעוטרים בגרגירי רימון, צימוקים, קינמון, שקדים, אניס ובגרסה יותר מודרנית ממתקים, וסוכריות. המאכל מבושל במיוחד לכבוד חגה של הקדושה ברברה, או בהגיה הערבית Burbara, מקור השם מיוונית ופירושו "הזרה".

חדר הסעודה האחרונה ושבוע התפילה לאחדות הכנסייה

בכל שנה בסוף ינואר מתבצעת התפילה לאחדות הכנסייה, היא מתרחשת בין שני ימי ראשון האחרונים של חודש ינואר. בכל יום לוקחת על עצמה את הארגון של התפילה ואירועי היום, אחת הקהילות הנוצריות אחרת תוך התייחסות לנושא השנתי. כל משתתף המגיע לירושלים לקחת חלק בשבוע הזה יכול לחוות את החוויה ולשמוע את הליטורגיה, התפילה  של כל אחת מכנסיות ירושלים.

גלילה למעלה