חג הקדושה ברברה – עיד אל בורברה عيد البربارة :
ב4/12 (או ב17/12 לחוגגים על פי הלוח היוליאני) בארץ הקודש אוכלים דייסה מתוקה עשויה גרגירי חיטה מבושלים עם סוכר מעוטרים בגרגירי רימון, צימוקים, קינמון, שקדים, אניס ובגרסה יותר מודרנית ממתקים, וסוכריות. המאכל מבושל במיוחד לכבוד חגה של הקדושה ברברה, או בהגיה הערבית Burbara, מקור השם מיוונית ופירושו "הזרה".
על פי המסורת ברברה נולדה באזור לבנון בהליופוליס פאוניסיה, כיום בעלבכ, במאה ה3. וכמי שנולדה לאב פגאני וקנאי לבתו, היא בילתה את נעוריה סגורה במגדל, שם שמר עליה אביה מפני העולם שבחוץ ובעיקר מפני מחזרים. הוא הופתע לגלות שלמרות בידודה החברתי, כשהציע לה להינשא לאדם לפי בחירתה, היא סרבה וחשפה בפניו את השינוי הרוחני שעברה. היא קבלה את ישוע והיתה למאמינה אדוקה. אביה המתוסכל שלף את חרבו להכות בבתו, אלא שבדרך נס נפער חור במגדל והיא ברחה דרכו החוצה לקניון צר בו רעו הרועים את עדריהם. הם עזרו לה להמלט אלא שאביה רץ בעקבותיה, והמשיך לחפש אותה. הרועה הראשון לא חשף את מקום מחבואה, הרועה השני בגד בה והפך לאבן, הכבשים שלו לחגבים. הסגרתה למושל המחוז והעינויים שעברה, כמו ברבים מסיפורי המרטירים, לא שינו את דעתה. ניסים התחוללו מדי לילה כשחדרה נמלא אור ופצעי העינויים נרפאו. לבסוף היא נידונה לעריפת ראש אותה ביצע אביה (כמו ברבים מסיפורי המרטירים המתארים מתח בין אב פגאני לביתו הנוצריה, כשבמקרים רבים הוא מוביל או מיישם את גזר דין המוות בעצמו). בדרכו הביתה היכה בו ברק ושרף אותו.
מהו הקשר של ברברה הקדושה לארץ הקודש ולחיטה?
בכפר עבוד לא רחוק מרמאללה ישנה מערה, שם מאמינים המקומיים כי התחבאה ברברה כשברחה מאביה. מסורות אחרות מספרות שכאשר ברחה מאביה, עברה בשדה של חיטה שזה עתה נזרעה. נעשה נס והחיטה צמחה במהירות ולגובה, והסתירה את הבת שברחה. כמו כן בחלק מהמשפחות מסופר שהאל שלח ציפורים שיזרקו גרגירים ופירות לעכב את הרודפים ולהקשות על מציאתה. זה מקור המנהג להכין תבשיל זרעי חיטה מבושלים (בורגול) עם פירות, תבלינים וממתקים. בארץ הקודש מנהג זה ויום חגה של ברברה נחשב ליום חשוב מאוד שכל משפחה נוצרית חוגגת, היא נחשבת לקדושה מקומית ורואים בה סמל לאמונה בדומה לסנט ג'ורג', הם שניהם קדושים מקומיים שזכו להכרה בכל העולם הנוצרי, ומהווים גם סימן וביטוי לגאווה מקומית מזרח תיכונית ופלסטינית..
כמו כן, עבור הקהילות הנוצריות בארץ הקודש, ובמזה"ת שמקפידות לחגוג את החג, זוהי יריית הפתיחה לתקופת חג המולד. עבורם ברברה המרטירית היא מודל להערצה, כאישה מקומית שנכונה להקריב את החייה למען אמונתה. כמו כן יש המאמינים כי היא קבורה בכנסיית מריה מגדלנה של הר הזיתים.
קיימים כל מיני גרסאות להכנת הבורברה, כמו כן קיימים גם טקסים משפחתיים. אצל משפחתה של ויויאן רביע, מנהלת הבית הפתוח ברמלה, מתקיימים שני טקסים, האחד קשור לילדים, כל ילד שעדיין לא היה בחג ברברה הקודם (כלומר בני השנה ומטה) מונחים בתוך קערה גדולה של ממתקים שניתן להוסיף לתבשיל הבורבורה. כמו כן, בגלל שחג המולד מתקרב ויויאן מספרת שכשהיא הייתה ילדה בערב לאחר שחגגו את חגה של ברברה כל המשפחות היו מוציאות את עצי חג המולד שלהם ומתחילות לקשט. היום לא לכולם יש סבלנות, ורבים מתחילים בקישוט הבית ממש בצחילת דצמבר.
כאשר חיפשנו מתכון מדוייק עבור התבשיל טענה ויויאן כי אימה, שעדיין מכינה את המטעם לכבוד החג, לא יכולה לתת מתכון כזה כי אין מתכון. מכינים "לפי העין" ובכל שנה זה יוצא טעים :
מתכון להכנת הבּוּרְבָּרַה Burbara:
מצרכים
- 500 גר' חיטה
- 200 גרם פירות יבשים
- יריעות לדר –1/2 ק"ג
- 150 גרם אגוזי מלך שבורים
- 1-2 כוס סוכר לפי הטעם
- תמצית מי-זהר
- קמצוץ קינמון
- פרחי אניס
אופן הכנה
- משרים את החיטה בקערה עם מים, שתתרכך במהלך הלילה לפני
- למחרת שופכים את המים, מכסים במים נקיים, ומבשלים עד שהחיטה רכה למאכל
- בכף מחוררת "דגים" את החיטה מן הסיר לתוך מסננת, לניקוז המים
- מוסיפים למי הבישול את הסוכר לפי הטעם (עדיף להתחיל בכוס ולאט להוסיף עד קבלת המתיקות הרצויה)
- מביאים את המים והסוכר לרתיחה ומערבבים עד שכל הסוכר נמס
- קורעים את הלדר לפיסות גדולות ומכניסים לסיר עם המים הרותחים
- מבשלים כחמש דקות אחרי הרתיחה המחודשת
- מכבים את האש ומשרים בסיר סגור למשך כשעתיים
- בעזרת ממחה ידני מרסקים את הלדר למחית חלקה, בתוך הסיר (אם סמיך מדי, סימן שצריך להוסיף מים)
- עושים זאת בהדרגה עד שמתקבלת תערובת חלקה, במרקם של דייסה לא סמיכה מדי
- חוזרים לחמם הסיר על הכיריים ומביאים לרתיחה קצרה
- מנמיכים ונותנים לבעבע במשך כחמש דקות
- מכבים את האש, שופכים פנימה את גרגרי החיטה המבושלים
- קוצצים את המשמשים לקוביות קטנות, כמו של סלט, ושופכים פנימה
- שוברים גס את האגוזים ומצרפים לתערובת החמה
- מוסיפים כמה טיפות של תמצית מי זהר טובה
- מערבבים, ומצננים ואח"כ מעבירים לכלי סגור היטב ושומרים במקרר
הגשה: מגישים קר, בקעריות קטנות או בכוסות גלידה, כאשר מלמעלה שמים מעט קינמון, שברי אגוזים ואניס.
