חג העלייה

חג העלייה

חג העלייה או חג עליית האדון הינו חג לציון עלייתו של ישוע לשמיים. החגיגות שלו מוזכרות החל מהמאה הרביעית בכתביו של אוזביוס וכן גם בכתביו של אוגוסטינוס בתחילת המאה החמישית .החג מתרחש 40 יום לאחר הפסחא ונחשב לאחד מחגי החובה עבור רוב הנצרות המערבית.

אתר העלייה מוזכר בראשית המחצית השנייה של המאה הרביעית על ידי הצליינית אגריה בשנת 382-4 אשר מספרת על כך שהאתר עדיין לא בנוי כמבנה רשמי אך היא כן מתארת כי נעשו בו וסביבו טקסים. לפני אותה תקופה כנראה העלייה לשמיים הונצחה כחלק מחגיגות ירידת רוח הקודש בחג השבועות. הכנסייה המרכזית נבנתה בשנת 391. את השחזור של הכנסיה על פי תיאורו של אורקולף מהמאה ה7- אפשר לראות כאן https://www.youtube.com/watch?v=TC83lTOIq9c) הכנסייה פעלה במתכונת מצומצמת יחסית על פי עדויות של צליינים שופצה על ידי הצלבנים בצורת מתומן וכך פעלה. היא הוסבה למסגד עם נפילת ממלכת ירושלים. 

על פי המסופר בברית החדשה, 40 יום לאחר שישוע קם לתחייה והופיע בפני תלמידיו הוא עלה להר גבוה, ומשם עלה לשמים לנגד עיניהם. הר הזיתים, ממנו עלה לשמים על פי המסופר בספר מעשי השליחים, תוחם את העיר ממזרח ומהווה חיץ בינה לבין המדבר. הר הזיתים מוזכר בספר זכריה כחלק מחזון עתידי של התכנסות כל העמים והופעת האל על הר הזיתים. הברית החדשה מתארת את הופעתם של שני אנשים לובשי לבן המתגלים לשליחים, לאחר שישוע עלה לשמים, וקוראים לאנשי הגליל המופתעים "יֵשׁוּעַ זֶה אֲשֶׁר נִשָֹא מֵעֲלֵיכֶם הַשָּׁמַיְמָה – בּוֹא יָבוֹא בְּאוֹתוֹ אֹפֶן שֶׁרְאִיתֶם אוֹתוֹ עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם."(מעשי השליחים א)

עבור הנוצרי המבקר בהר הזיתים, באתר העליה לשמים, הביקור במקום העלייה הוא גם סימן לתקווה. המאמין נמצא, מתרגש, מזדהה, מתחבר לאירועים שקרו לשליחים לפני 2000 שנים, אבל גם חושב על עצמו ומה שעתיד לקרות לו כשישוע יחזור. ביקור במקומות הקדושים הוא לא רק חיבור לעבר הוא גם מבט לעתיד, לצפייה הגדולה של המאמין לחזרתו של ישוע מאותו מקום ולפתיחת שערי מלכות שמיים.

חלוקת הזכויות באתר השייך לווקף, עוגנה בהסכם הסטטוס קוו שעליו הכריזו העותומנים לאחר מלחמת קרים, ואושרה בהסכמים בינלאומיים בשנים שלאחר מכן. כך במהלך השנים אפשרו מנהלי הווקף לנוצרים לבקר ולעלות כדי לבצע תפילות במרחב. בכלל שישנן המון קהילות שחוגגות באותו היום את החגיגה, מנהלי הווקף התירו למאמינים לבנות אוהלים וכך לערוך את התפילות במקביל במרחב, כמו כן גם אפשרו להקיף את נקודת הציון של העליה, לפזר קטורת ולשיר במרכז הרחבה.

לפי חלוקת הזכויות, בונות הקהילות ערב החג אוהלים, זו לצד זו, ועורכות את הליטורגיה כשקולות התפילה הקופטית, מתערבבים במנגינת אנשי הסמינר הארמנים, וברקע השירה הארמית של הסיריאנים לצד הנזירים השרים ביוונית. זו גם הזדמנות לעקוב אחר עריכת הליטורגיה מקרוב, שכן המזבחות הם זמניים ולא מוסתרים במחיצה כמו במבני כנסיה מוסדרים.

Rossing Center logo

Other news and updates

Rossing Center logo
  • All
  • Public events
  • בלוג
  • ללא קטגוריה
חג העלייה
חג העלייה

חג העלייה הוא החג לציון עלייתו של ישוע לשמים. על פי המסופר בברית החדשה, 40 יום לאחר שישוע קם לתחייה והופיע בפני תלמידיו הוא עלה להר גבוה, ומשם עלה לשמים לנגד עיניהם. הר הזיתים, ממנו עלה לשמים על פי המסופר בספר מעשי השליחים, תוחם את העיר ממזרח ומהווה חיץ בינה לבין המדבר. הר הזיתים מוזכר בספר זכריה כחלק מחזון עתידי של התכנסות כל העמים והופעת האל על הר הזיתים. הברית החדשה מתארת את הופעתם של שני אנשים לובשי לבן המתגלים לשליחים, לאחר שישוע עלה לשמים, וקוראים לאנשי הגליל המופתעים "יֵשׁוּעַ זֶה אֲשֶׁר נִשָֹא מֵעֲלֵיכֶם הַשָּׁמַיְמָה – בּוֹא יָבוֹא בְּאוֹתוֹ אֹפֶן שֶׁרְאִיתֶם אוֹתוֹ עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם."(מעשי השליחים א)

מקום של שרידי הצלב
החג לציון "הצלב האמיתי"

עד היום החג המרכזי לציין ה" הצלב האמיתי" אותו צלב שמאמינים שעליו יש עליו נצלב, נחגג ב14 בספטמבר, ביום בו זיהתה הלנה, אמו של קונסטנטין, את הצלב האמיתי ליד הגולגותא, והיום שבו נחגגה חנוכת כנסיית הקבר בשנת 335. זיהוי הצלב על ידי הלנה, הוא סיפור מסוף המאה הרביעית ולא מוזכר בביוגרפיה של קונסטנטינוס שנכתבה על ידי אוסביוס בישוף קיסריה, בן זמנו של קונסטנטינוס הקיסר. אוסביוס מזכיר את הלנה ביחס ל3 כנסיות אחרות, המולד, אלאונה ואלוני ממרא. אך כמה עשרות שנים מאוחר יותר קבלה הלנה את הקרדיט, וסיפור מציאת הצלב אף מצא את דרכו אל הפולמוס היהודי נוצרי.

תהלוכת יום ראשון של כפות התמרים בכנסיית הקבר.
לולבים לא רק בסוכות

שיאה של השנה הליתורגית הנוצרית מגיע בחג הפסחא, החג שמציין את תחייתו של ישוע ויצויין ביום ראשון באביב בסמוך לחג הפסח. חג הפסחא מזכיר למאמינים את קורבנו של ישוע, כמו קורבן הפסח, קורבן של גאולה. כמו שאומר פאולוס באגרת אל הראשונה הקורינתיים 5:6 "שֶׁהֲרֵי נִזְבַּח שֵׂה הַפֶּסַח שֶׁלָּנוּ – הַמָּשִׁיחַ" כמו שבפסח אמר רבן גמליאל (פסחים קטז ע"ב) "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" כך גם המאמינים הנוצרים המבקשים להזדהות עם ישוע ועם קורבנו, משחזרים את השבוע האחרון, הדרמטי בחייו.

התמונה מאתר האינטרנט של הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית. אזוטוס במפת מדבא מתוך ויקיפדיה.
ליטורגיה באשדוד?

בין הוילות של רובע י"א בעיר אשדוד התגלה מנזר ובמרכזו כנסיה גדולה. הפסיפסים בכנסיה כללו גם את שמו של הבישוף שבזמנו נחנכה הכנסיה, וגם תאריך על פי לוח שנה גיאורגי  קדום, המעיד על נוכחות של נזירים ממוצא גיאורגי במקום:"(בחסד האל, או בחסדו של כריסטוס), מבנה זה הוקם מיסודותיו בימי פרוקופיוס הבישוף הצדיק והקדוש שלנו, בחודש דיוס של האינדיקטיה השלישית, בשנת 292". הכנסיה מתוארכת למאה ה5-6 וכולל גם מרטיריום לאישה וסדרה של קברי דיאקונים ודיאקונסיות באחת הסיטראות.

Giulio Quaglio the Younger - Obglavljenje sv. Barbare
סנט ברברה – عيد البربارة

ב4/12 (או ב17/12 לחוגגים על פי הלוח היוליאני) בארץ הקודש אוכלים דייסה מתוקה עשויה גרגירי חיטה מבושלים עם סוכר מעוטרים בגרגירי רימון, צימוקים, קינמון, שקדים, אניס ובגרסה יותר מודרנית ממתקים, וסוכריות. המאכל מבושל במיוחד לכבוד חגה של הקדושה ברברה, או בהגיה הערבית Burbara, מקור השם מיוונית ופירושו "הזרה".

חדר הסעודה האחרונה ושבוע התפילה לאחדות הכנסייה

בכל שנה בסוף ינואר מתבצעת התפילה לאחדות הכנסייה, היא מתרחשת בין שני ימי ראשון האחרונים של חודש ינואר. בכל יום לוקחת על עצמה את הארגון של התפילה ואירועי היום, אחת הקהילות הנוצריות אחרת תוך התייחסות לנושא השנתי. כל משתתף המגיע לירושלים לקחת חלק בשבוע הזה יכול לחוות את החוויה ולשמוע את הליטורגיה, התפילה  של כל אחת מכנסיות ירושלים.

גלילה למעלה