בכנסיה האריתראית כמו בכל הכנסיות המזרחיות, אין כלי נגינה, משתמשים בכלי הנגינה המושלם ביותר, שיצר האל, הקול האנושי. עם זאת ברבות מהכנסיות המזרחיות ניתן למצוא כלי הקשה, מצלתיים ומשולש בכנסייה הקופטית, תוף וצלצלים בכנסיה האתיופית והאריתראית.
"הַלְלוּהוּ, בְּתֹף וּמָחוֹל; הַלְלוּהוּ, בְּמִנִּים וְעֻגָב.
ה הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי-שָׁמַע" נאמר בתהילים ק"נ (150)
הצלצל מורכב מידית המסמלת את המורשת המקראית ומתפצל לשתי זרועות, המציינות את הברית הישנה והחדשה. ו5 פיסות מתכת המפיקות את הצלצול מציינות את הטקסים המרכזיים שהמאמין הנוצרי משתתף בהם בימי חייו, הטבילה, האישוש, הוידוי היוקריסטה.
הכנסייה האריתראית היא כנסייה אוטוקפלית (עצמאית בבחירת הפטריארך שלה, על ידי סינוד הבישופים) החל משנת 1998 עת זכתה למעמד זה מידי פטריארך אלכסנדיה וכל אפריקה (ראש הכנסייה הקופטית). היא נמצאת באחדות דתית ורוחנית עם הכנסיה האתיופית, הקופטית ושאר הכנסיות המזרחיות.
מהשנה שבה קיבלה הכנסייה עצמאות ועד היום היו לה 3 פטריארכים באסמרה, האחרון שבהם, אבונה אנטוניוס נמצא במאסר בית משנת 2006 בהוראת השלטונות, שאף דרשו מהסינוד (כנס הבישופים שמנהל את ענייני הכנסיה ובוחר את הפטריארך) למנות פטריארך אחר, מטעמם. רבים באריתריאה ובקהילה האריתראית בתפוצות, וכן הכנסיות האחיות באתיופיה ומצרים, מערערים על הזכות של השלטונות להתערב בענייני הכנסייה ומסרבים להכיר בהדחה של אבונה אנטוניוס ומסרבים להכיר בפטריארך הרביעי.
בארץ אין לה ייצוג נפרד (כמו הקופטים והאתיופים) אבל בשנים האחרונות הקהילה האריתראית הפכה להיות הגדולה מבין כל הקהילות הנוצריות המזרחיות (ארמנים, קופטים, אתיופים, סיריאנים), שכן הגיעו לארץ 35,000 מבקשי מקלט מאריתריאה (נתוני מחלקת ההגירה). מבקשי המקלט שהגיעו מאריתריאה הם אנשים דתיים והתארגנו במהירות לעצב לעצמם חיים דתיים וחברתיים בארץ. דירות בדרום תל אביב הוסבו לכנסיות, פארקים לאומיים הוסבו לאולמות חתונה (בקיץ) ובסופי השבוע תמיד אפשר לפגוש אותם מטיילים במקומות הקדושים הנוצרים. כמו כאן, במורדות ההר בפאתי יריחו.
