חדר הסעודה האחרונה ושבוע התפילה לאחדות הכנסייה

לו"ז שבוע התפילה 2022

בחדר השומר לפני הכניסה לחדר הסעודה האחרונה בהר ציון, מוצב שלט של משרד הפנים המורה על כללי ההתנהגות בחדר הסעודה האחרונה. החדר הוא חלק משריד כנסיה צלבנית, על בסיס כנסיה קדומה יותר, שהוחרם על ידי העותומנים בראשית המאה ה16, יחד עם קבר דוד, והוסב למסגד. ב1948, לאחר כיבוש הר ציון הועבר לניהול משרד הדתות, ולאחר פיצלו של האחרון, הועברה הקומה השנייה של הבניין, המוקדשת לחדר הסעודה האחרונה, וצליחת רוח הקודש על התלמידים ביום החמישים, לידי משרד הפנים. ברשימת הכללים מוזכר שאסור לקיים תפילה במקום, למעט תפילה קצרה ושקטה, למעט 3 מועדים. שניים מהמועדים מוכרים מאירועי הברית החדשה, יום הסעודה האחרונה (יום חמישי לפני הפסחא) ויום הפנטקוסט, אך המועד השלישי אינו מוכר ובוודאי לא היה חלק מזכויות התפילה המותרות מראשית המאה כשהיה המקום בעדיין מסגד.

בכל שנה בסוף ינואר מתבצעת התפילה לאחדות הכנסייה, היא מתרחשת בין שני ימי ראשון האחרונים של חודש ינואר. בכל יום לוקחת על עצמה את הארגון של התפילה ואירועי היום, אחת הקהילות הנוצריות אחרת תוך התייחסות לנושא השנתי. הנושא השנתי לשנת 2022: "ראינו את הכוכב במזרח ובאנו לסגוד לו" (מתי 2:2). כך, כל משתתף המגיע לירושלים לקחת חלק בשבוע הזה יכול לחוות את החוויה ולשמוע את הליטורגיה, התפילה  של כל אחת מכנסיות ירושלים.

החגיגות הן תוצאה של התפתחות ארוכה והדרגתית,  ניצניה בראשית המאה ה20, עם  יוזמות שונות לקיים תפילות המעודדות אחדות של העולם הנוצרי. עם הקמת המועצה העולמית של הכנסיות World Council of Churches  ב1948 השבוע הזה הפך יותר מקובל ומצויין בכל העולם. 

בירושלים קיים תיעוד לתפילה שקטה של מאמינים אנגליקניים, קתולים ולותרניים בכנסיית הקבר כבר בשנת 1959, ובשנת 1963 כבר נערכה סדרת תפילות לאורך השבוע. בהמשך גדל מספר המשתתפים ומגוון הזרמים והקהילות שייצגו ובהמשך הכנסיות עצמן נטלו אחריות על ארגון התפילות וראשי הכנסיות השונות החלו להשתתף ולנהל את התפילות. החל משנות ה-70 תיאום החגיגות נעשה על ידי חוג הידידים האקומני, שהינם קבוצה בלתי רשמית של אנשי דת  ועמאים אשר מתכנסים מידי חודש ללא סמכות  רשמית מהכנסיות שלהן, על מנת לקדם  חיים משותפים בירושלים לנוצרים בעיר.

במרבית העולם אמצו את מועד השבוע לתפילה כפי שהציעו הקתולים בראשית המאה ה20 בין חג עדות פטרוס, כשפטרוס מעיד על ישוע כמשיח בבניאס לבין חג המרת פאולוס (18.1-25.1) אלא שבירושלים כיוון שחלק מהקהילות חוגגות את האפיפניה ב19.1 והארמנים גם את חג המולד באותו יום, הוחלט להזיז את התפילות אל בין שני ימי ראשון האחרונים של חודש ינואר.

בכל שנה ביום החמישי של שבוע התפילה לאחדות הכנסייה מתבצעת תפילה קצרה בחדר הסעודה האחרונה בהר ציון, אשר נחשב לאחד המקומות המשמעותיים והקדושים לכל העדות הנוצריות, שם קבלו התלמידים את רוח הקודש, והחלו להפיץ את הבשורה, שם ישבה קהילת המאמינים הראשונה בירושלים, בראשותו של יעקב המכונה "אחי האדון". זהו אחד הימים הבודדים במהלך השנה שבו ניתן לבצע שם תפילה.

התמונה במעללה הבלוג הינה התוכנית לשמונת ימי התפילה (אוקטבה) שפורסמו בשנת 2022. מידי שנה מפרסמים באתרי האינטרנר של הכנסיות ארץ הקודש את התוכנייה לימי התפילה.

שלט עם כללי ההתנהגות בחדר הסעודה האחרונה  (תודה לשלי אשכולי על התמונה)

Rossing Center logo

Other news and updates

Rossing Center logo
  • All
  • Public events
  • בלוג
  • ללא קטגוריה
חג העלייה
חג העלייה

חג העלייה הוא החג לציון עלייתו של ישוע לשמים. על פי המסופר בברית החדשה, 40 יום לאחר שישוע קם לתחייה והופיע בפני תלמידיו הוא עלה להר גבוה, ומשם עלה לשמים לנגד עיניהם. הר הזיתים, ממנו עלה לשמים על פי המסופר בספר מעשי השליחים, תוחם את העיר ממזרח ומהווה חיץ בינה לבין המדבר. הר הזיתים מוזכר בספר זכריה כחלק מחזון עתידי של התכנסות כל העמים והופעת האל על הר הזיתים. הברית החדשה מתארת את הופעתם של שני אנשים לובשי לבן המתגלים לשליחים, לאחר שישוע עלה לשמים, וקוראים לאנשי הגליל המופתעים "יֵשׁוּעַ זֶה אֲשֶׁר נִשָֹא מֵעֲלֵיכֶם הַשָּׁמַיְמָה – בּוֹא יָבוֹא בְּאוֹתוֹ אֹפֶן שֶׁרְאִיתֶם אוֹתוֹ עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם."(מעשי השליחים א)

מקום של שרידי הצלב
החג לציון "הצלב האמיתי"

עד היום החג המרכזי לציין ה" הצלב האמיתי" אותו צלב שמאמינים שעליו יש עליו נצלב, נחגג ב14 בספטמבר, ביום בו זיהתה הלנה, אמו של קונסטנטין, את הצלב האמיתי ליד הגולגותא, והיום שבו נחגגה חנוכת כנסיית הקבר בשנת 335. זיהוי הצלב על ידי הלנה, הוא סיפור מסוף המאה הרביעית ולא מוזכר בביוגרפיה של קונסטנטינוס שנכתבה על ידי אוסביוס בישוף קיסריה, בן זמנו של קונסטנטינוס הקיסר. אוסביוס מזכיר את הלנה ביחס ל3 כנסיות אחרות, המולד, אלאונה ואלוני ממרא. אך כמה עשרות שנים מאוחר יותר קבלה הלנה את הקרדיט, וסיפור מציאת הצלב אף מצא את דרכו אל הפולמוס היהודי נוצרי.

תהלוכת יום ראשון של כפות התמרים בכנסיית הקבר.
לולבים לא רק בסוכות

שיאה של השנה הליתורגית הנוצרית מגיע בחג הפסחא, החג שמציין את תחייתו של ישוע ויצויין ביום ראשון באביב בסמוך לחג הפסח. חג הפסחא מזכיר למאמינים את קורבנו של ישוע, כמו קורבן הפסח, קורבן של גאולה. כמו שאומר פאולוס באגרת אל הראשונה הקורינתיים 5:6 "שֶׁהֲרֵי נִזְבַּח שֵׂה הַפֶּסַח שֶׁלָּנוּ – הַמָּשִׁיחַ" כמו שבפסח אמר רבן גמליאל (פסחים קטז ע"ב) "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" כך גם המאמינים הנוצרים המבקשים להזדהות עם ישוע ועם קורבנו, משחזרים את השבוע האחרון, הדרמטי בחייו.

התמונה מאתר האינטרנט של הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית. אזוטוס במפת מדבא מתוך ויקיפדיה.
ליטורגיה באשדוד?

בין הוילות של רובע י"א בעיר אשדוד התגלה מנזר ובמרכזו כנסיה גדולה. הפסיפסים בכנסיה כללו גם את שמו של הבישוף שבזמנו נחנכה הכנסיה, וגם תאריך על פי לוח שנה גיאורגי  קדום, המעיד על נוכחות של נזירים ממוצא גיאורגי במקום:"(בחסד האל, או בחסדו של כריסטוס), מבנה זה הוקם מיסודותיו בימי פרוקופיוס הבישוף הצדיק והקדוש שלנו, בחודש דיוס של האינדיקטיה השלישית, בשנת 292". הכנסיה מתוארכת למאה ה5-6 וכולל גם מרטיריום לאישה וסדרה של קברי דיאקונים ודיאקונסיות באחת הסיטראות.

Giulio Quaglio the Younger - Obglavljenje sv. Barbare
סנט ברברה – عيد البربارة

ב4/12 (או ב17/12 לחוגגים על פי הלוח היוליאני) בארץ הקודש אוכלים דייסה מתוקה עשויה גרגירי חיטה מבושלים עם סוכר מעוטרים בגרגירי רימון, צימוקים, קינמון, שקדים, אניס ובגרסה יותר מודרנית ממתקים, וסוכריות. המאכל מבושל במיוחד לכבוד חגה של הקדושה ברברה, או בהגיה הערבית Burbara, מקור השם מיוונית ופירושו "הזרה".

חדר הסעודה האחרונה ושבוע התפילה לאחדות הכנסייה

בכל שנה בסוף ינואר מתבצעת התפילה לאחדות הכנסייה, היא מתרחשת בין שני ימי ראשון האחרונים של חודש ינואר. בכל יום לוקחת על עצמה את הארגון של התפילה ואירועי היום, אחת הקהילות הנוצריות אחרת תוך התייחסות לנושא השנתי. כל משתתף המגיע לירושלים לקחת חלק בשבוע הזה יכול לחוות את החוויה ולשמוע את הליטורגיה, התפילה  של כל אחת מכנסיות ירושלים.

גלילה למעלה