היום (25/10/2020) יצאה הודעה מהוותיקן הארכיבישוף פיירבטיסטה פיצאבלה מונה להיות הפטריארך הלטיני של ירושלים. זו לא היתה הפתעה מוחלטת שכן הארכיבישוף פיצאבלה מכהן כבר 4 שנים כאדמיניסטרטור מטעם האפיפיור (Apostolic Administrator) ומנהל בפועל את הפטריארכיה כארכיבישוף, בתפקיד הזמני. אך הזמני נעשה קבוע היום.
למה זה חשוב? כי הפטריארכיה היא מוסד קתולי חשוב הפועל בארץ הקודש, ישראל, ירדן, הרשות הפלסטינית וקפריסין, מנהל כנסיות קהילתיות, מוסדות חינוך, בתי ספר, סמינר לכהנים, פרויקטים להכשרה מקצועית, פרויקטים של דיור, פעילות סוציאלית רחבה וכן משתתפים בטקסים המרכזים בכנסיית הקבר. מינוי פטריארך קבוע, לפחות עד יציאתו לפנסיה, נותנת יציבות לממסד הכנסייתי, מאפשרת תכנון לטווח ארוך, ויותר חופש פעולה.
הארכיבישוף פיצאבלה נשלח חזרה לירושלים אחרי ששימש במשך 12 שנים כקוסטוד, ראש הפרנציסקנים בארץ הקודש, וניהל את המסדר בשטח שיפוט רחב יותר, ותחומים דומים, חינוך, רווחה, דיור, תעסוקה וכן שמירה על המקומות הקדושים ודאגה לצליינים. ימי שירותו בקסטודיה הצטיינו בעשייה ציבורית, ביצירת קשרים עם הקהילות הדתיות השונות בעיר, ובניית יחסי אמון עם האוכלוסייה היהודית. את הניסיון הניהולי העשיר הוא הביא לפטריארכיה לפני 4 שנים כשהחל בניהולה.
אלא שבשונה מהקסטודיה טרה סנטה, המסדר הפרנציסקני הפועל בארץ הקודש כבר 800 שנים מתאפיין בהיותו מסדר של נזירים/אחים מכל העולם, כולל מקומיים. אמנם השפה המשותפת של הפרנציסקנים היא איטלקית והקוסטוס ממוצא איטלקי, אך בחדר האוכל אפשר לשמוע בליל של שפות. בפטריארכיה זה קצת אחרת. עד לפני 23 שנים כל הפטריארכים ששרתו בעיר מ1847 היו ממוצא איטלקי. ההשפעה הצרפתית על הפטריארכיה היתה רבה, האווירה היתה אירופאית. לפני 23 שנים מונה הפטריארך בדימוס מישל סבאח, יליד נצרת, פלסטיני, בוגר הסמינר של הפטריארכיה שפועל עד היום בבית ג'אלה. עבור הקהילה הפלסטינית המקומית היה זה צעד משמעותי ביותר המקרב את ההנהגה הכנסייתית אל צאן מרעיתה. כהני הדת כמעט כולם ערבים, הבישוף בירדן, הבישוף הנוכחי בישראל (שיושב בנצרת), ערבים, האדמיניסטרציה כולה כמעט מנוהלת על ידי ערבים. מינוי פטריארך שאינו ערבי, נתפס כנסיגה בתהליך הערביזציה של הכנסיה המערבית. הכנסיה הקתולית לטינית דאגה להדגיש את הערביזציה של ההנהגה הכנסייתית, בדומה לכנסיות הלותרנית והאנגליקנית, אל מול השמירה של הנהגת הכנסייה היוונית בידי אנשי דת ממוצא יווני. אתרי חדשות מסוימים דאגו אף להדגיש את העובדה שהארכיבשוף פיירבטיסטה דובר עברית, למד באוניברסיטה העברית כיהן בקהילה הקתולית דוברת העברית, ואף עמד בעבר בראשה.
הפטריארך פיירבטיסטה מחובר מאד לקהילות המקומיות ויודע לנווט בין הגורמים השונים, הלחצים הפוליטיים, והאתגרים של ארץ הקודש. במכתבו מיד לאחר המינוי, הוא כתב על איך כמו התלמידים הוא נקרא למשימה, כשעזב את ירושלים הוא נקרא לחזור אליה. ועתה הוא מתבקש להישאר, כמו שישוע אומר לתלמידיו רגע לפני שהוא עולה לשמיים, "אל תעזבו את ירושלים" (מעשי השליחים 1:4) עוד לא נגמרה המשימה!!!
כולנו יודעים שאפשר לעזוב את ירושלים אבל ירושלים לא עוזבת אותך.
בקרוב הפטריארך יקבל את הפאליום PALLIUM מן צעיף עשוי צמר הנענד על ידי אנשי כנסיה בכירים ביותר בכנסיה הקתולית, האפיפיור, ארכיבישופים -מטרופוליטים כמו גם פטריארך ירושלים.
תאריך ההכרזה אולי אינו מקרי, מחר יחגגו הנוצרים הקתולים בארץ הקודש את חגה של מרים מלכת פלסטינה בכנסיה בדיר ראפת לא רחוק מבית שמש. מרים, אמו של ישוע היא פטרונה של ארץ הקודש ומגינה עליה, על פי האמונה הנוצרית, ובכל שנה ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובור מתכנסים נוצרים קתולים פלסטינים מישראל ומהרשות הפלסטינית, חוגגים מיסה בערבית, עושים תהלוכה עם פסל מרים השמור שם, ולאחר מכן חוגגים בפיקניקים באיזור. החג הוא הזדמנות למפגש וגיבוש הקהילה הלטינית בארץ, בחסות הכנסיה. השנה כמובן ההשתתפות תהיה דרך הפייסבוק.
כמה מילים על מוסד הפטריארכיה:
הפטריארכיה הלטינית הוקמה לאחר כיבוש ירושלים במסע הצלב הראשון, עת פטריארך ירושלים שכיהן בה, מהכנסיה היוונית אורתודוכסית, עזב את העיר. בשונה מפטריארך האורתודוכסי שהינו עצמאי, ואינו כפוף לפטריארך אחר אלא ישירות לאל, הפטריארך הלטיני הינו למעשה תואר נוסף שניתן לארכיבישוף של ירושלים שמונה על ידי האפיפיור וכפוף לו. פטריארך ירושלים הלטיני שכן בירושלים ליד כנסיית הקבר עד נפילתה בידי האיובים ואז עבר לעכו. בעכו הוא כהן כפטריארך ירושלים עד נפילתה ב1291 הממלוכים, ומשם עבר למאחז הצלבני האחרון בקפריסין. ב1374 עבר הפטריארך הלטיני לרומא ושם שכן עד שהושב לירושלים ב1847. משכנו של הפטריארך הלטיני של ירושלים היה בראשית דרכו בתוך המנזר הפרנציסקני ובשנת 1874 נחנך מתחם חדש ליד שער יפו בו נמצא הפטריארך ומשרדי הפטריארכיה עד היום.
לצד הפטריארך הלטיני יש עוד שלושה ארכיבישופים לטינים המחזיקים בתואר פטריארך, בליסבון, ונציה וגואה שבהודו. עם זאת יש הכנסיה הקתוליות המזרחיות עוד פטריארכים רבים אלא שלהם יש עצמאות רבה, ואוטונומיה של קהילות בבחירתם, לצד כפיפות לאפיפיור.
