Healing Hatred: ליווי רוחני במצבי קונפליקט

שנים של קונפליקט אלים ופחד שנלווה אליו הותירו הן את הישראלים הן את הפלסטינים בטראומה, ולעיתים נדמה כי השנאה כלפי האחר היא תגובה מוצדקת נוכח המורכבות של הסכסוך המתמשך בין שתי החברות. הגזענות ההולכת וגוברת בחברה הישראלית היא רק דוגמה אחת לייאוש שהביאה עמה האינתיפאדה השנייה; ואילו מהצד הפלסטיני, תחושות של אכזבה מהמנהיגות וריקנות בשל חוסר ההתקדמות לקראת פתרון הביאו לדחייה הולכת וגוברת של כל מעורבות עם הצד הישראלי. וכך כל צד הולך ומתבצר בעמדותיו, והחשד והפחד הולכים ומתגברים.

לאחר שנים של עבודה בתחום הדיאלוג הבין-דתי דרך קיום מפגשים בין ישראלים ופלסטינים, יהודים, נוצרים ומוסלמים, לצד עבודה עם מנהיגים דתיים, מחנכים, נשים, נוער וצעירים –  מרכז רוסינג ו- HLT (Holy Land Trust בבית לחם) הבינו כי יש צורך בדיאלוג מעמיק אשר מתבסס על ריפוי רוחני הן של יחידים הן של החברה בכללותה. אחד מעמודי התווך של HLT הוא הצורך בריפוי החברות הישראליות והפלסטיניות מהטראומה שישראלים ופלסטינים מדתות ומרקעים שונים שרויים בה בשל החיים במצב מתמשך של סכסוך אלים.

בשנים האחרונות פיתחו ביניהם קשר הדוק מרכז רוסינג, היברו יוניון קולג' ו-HLT במטרה לפתח שפה ופרקטיקות של טיפול באותה טראומה עמוקה. פרקטיקות אלו מבוססות על הבנת המרכיב הדתי השוכן בתוך תהליך הריפוי.

תכנית פיילוט הביאה יחדיו 40 ישראלים פלסטינים, יהודים, נוצרים ומוסלמים, במהלך שלוש השנים האחרונות, לקורסים ששילבו אימון רוחני, הוראה פורמלית ועיבוד קבוצתי א-פורמלי. סאמי עוואד (HLT) אף הוסיף לתכנית מפגשי אימון של מנהיגות לא-לינארית, אשר עודדו את המשתתפים לבודד את חוויות הטראומה שלהם כדי לשבור את מעגל הנקמה והשנאה. משתתפי הקורס היו עובדים סוציאליים, מדריכים, מנהיגים דתיים ועובדי נוער מכל רחבי ישראל והרשות הפלסטינית. המשוב החיובי והלקחים שהופקו התכנסו למודל חדש של ריפוי הטראומה והפחתת הפחד והשנאה בקרב הישראלים והפלסטינים, על מנת לאפשר להם לפעול בתהליך אמיתי שיוביל לשלום צודק ובר-קיימא. ליבת המודל היא 'השאלון הרוחני'; שאלון ממוקד-קונפליקט שפותח במקור בהיברו יוניון קולג' כחלק מ-Pastoral Care Program.

אלה ההבדלים העיקריים בין המודל החדש שפיתחנו לבין מודלים אחרים של קבוצות דיאלוג:

1. בעוד שתכניות דיאלוג ומיזמי שלום חינוכיים אחרים סובבים סביב נושאי המפתח, המודל שלנו פונה ישירות לאמונות הבסיסיות שטמונות בנו ושעלינו להתמודד עמן כדי שלקיום הדיאלוג תהיה השפעה משמעותית. מדובר באמונות דוגמת תחושות של עליונות מוסרית; קוֹרבּנוּת; ההצדקה שאנו היחידים המגינים על עצמנו מפני אויב שמנסה להשמידנו; והפחד להישרדותנו הן כאינדיבידואלים הן כעם.
2. בעוד שבקבוצות דיאלוג סטנדרטיות הדגש מושם על הקשבה לאחר כדי להבין את נקודת מבטו וליצור אמפתיה למצבו, בתהליך שלHealing Hatred הדגש הוא על בחינה עצמית. השאלון דורש מכל משתתף לשתף את הקבוצה בדילמות שלו-עצמו נוכח הקונפליקט. מכיוון שהתהליך הוא קבוצתי, הקבוצה מקשיבה לזולת עמוקות ושומעת סיפורים שונים מנקודות מבט שונות.
3. יש למודל שלנו הרבה מן המשותף עם צורות אחרות של דיאלוג, אולם לצד זאת, הדינמיקה שנוצרת היא חדשנית ושונה לחלוטין: הקבוצה מקשיבה לכל אינדיבידואל, והשיקוף מצד המשתתפים נועד לעזור לאותו אינדיבידואל, ולא להצדיק את חברי הקבוצה עצמם. כך נמנעת דינמיקה של ויכוח, של תחרות 'מי סובל יותר' או של התבצרות בעמדות, ובמקומה נוצרת דינמיקה של שיתוף וכנות, של אמפתיה, של הבנה ושל ריפוי.

המודל נבחן כעת בסדרה של מפגשי סוף שבוע חד-פעמיים בקרב שסעים הרלוונטיים לקונפליקט: ישראלי-פלסטיני, נוצרי-מוסלמי בתוך החברה הפלסטינית, שמאל-ימין בתוך החברה היהודית הישראלית, יהודי-ערבי בתוך החברה הישראלית, הפלסטינים שבתוך גבולות הקו הירוק מול אלה שמחוצה לו וכו'. אנו רואים שסמינרים אינטנסיביים אלו, הבנויים על בסיס השאלון הרוחני, מזמנים למשתתפים הזדמנות להתמודד עם הדילמות האישיות והקבוצתיות הקשורות בסכסוך, מתוך יצירת קשרים הדוקים מעבר לחומת הסכסוך ועם נגיעה אמתית באמונות ובערכי היסוד אשר שוכנים מתחת לסכסוך הפוליטי. בכל סמינר אף מתבצעת הערכה, בשיתוף ארגון Alliance for Peacebuilding.