הכנסיות הקתוליות המזרחיות

מספרם של חברי הכנסיות הקתוליות המזרחיות בארץ עולה על מספר חברי הכנסייה הקתולית-לטינית. נסיבות היסטוריות, פוליטיות וכלכליות  הובילו אותם לבקש את חסות הוותיקן ולהתנתק מכנסיות

הכנסייה הכלדאית הקתולית נפרדה מהכנסייה האשורית של המזרח והודיעה על איחודה עם כנסיית רומא בשנת 1552. בשנת 1834 הפכה לקהילה שבראשה פטריארך, שמוצאו במשפחת הפטריארכים

הכנסייה הסיריאנית-קתולית גובשה בעקבות קשרים שקיימה הקהילה הסורית עם נציגי הכנסייה הקתולית בימי הצלבנים ולאחריהם. בשנת 1782 מונה המטרופוליט של חאלב לפטריארך אנטיוכיה והכריז על

פורשים מהקהילה היוונית-אותודוקסית ייסדו את הכנסייה היוונית-קתולית הערבית בשנת 1724. הם בחרו להצטרף לכנסייה הקתולית בלי לוותר על המסורת המזרחית. הכנסייה היוונית-קתולית מקיימת את הפולחן

ראשיתה של הכנסייה הארמנית-קתולית במעבר הצלבנים בממלכת קיליקיה הארמנית, אולם רק בשנת 1740 הכריז הפטריארך של הבירה סיס על אחדות עם רומא. שנתיים מאוחר יותר