ביקורו של הפטריארך הסיריאני של אנטיוכיה

ביקורו של הפטריארך הסיריאני מאנטיוכיה בירושלים

השעה 16:30 יום חמישי 4.5, אנשים רבים נרגשים עומדים ליד שער יפו, תייר שואל מישהו מקומי, אולי המדריך שלו, מה קורה? והנל עונה, אלו ההורים מחכים לאסוף את הילדים מבית ספר.

ככה זה בירושלים, יכולים להתרחש אירועים דרמטים ומרגשים, ועוברי האורח לא ישימו לב, או לא יבינו לאן נקלעו.

האירוע ההיסטורי הוא ביקורו של הפטריארך הסיריאני של אנטיוכיה וכל המזרח מור איגנציוס אפרם השני, יורשו ה122 של פטרוס השליח מייסד הכס באנטיוכיה, שמכהן בתפקיד כבר 9 שנים. יליד סוריה, ממשפחה שמקורה באיזור טור אבדין (היום מזרח תורכיה) , בבגרותו עבר מערבה, השלים את הדוקטורט באירלנד, ושירת כארכיבישוף בארה"ב. בגיל צעיר, בן 49 בלבד, נבחר לפטריארך הסיריאני של אנטיוכיה, עם מות הפטריארך הקודם.

הפטריארך עומד בראש הכנסייה הסיריאנית, המונה כמליון ורבע מאמינים, הכוללים קהילות במזרח התיכון, קהילות בתפוצות, שבדיה גרמניה וארצות הברית, ושלוחה משמעותית של נצרות סיריאנית שמרכזה בדרום הודו (ומאמיניה הודים ולא ערבים). בירושלים ואיזור בית לחם קהילה קטנה המונה כ1500 איש, ורבים מהמסיירים בירושלים מכירים את הכנסיה ברובע הארמני, כנסיית סנט מרק, ואת האב בולוס, המשקיע את מיטב מרצו בקידום לימוד השפה הארמית.

זו הפעם הראשונה מזה 58 שנים שמגיע הפטריארך לירושלים, ואת פניו קיבלו, כמחוייב בפרוטוקול, ראשי הכנסיות, וליוו אותו לכנסיית הקבר. את התהלוכה הובילו הצופים הסיריאנים בנגינה, ונציגי הצופים הלטינים והארמנים הצטרפו אליהם.

המשלחת הכוללת 15 בישופים וכהני דת, וקבוצות נוספות שהגיעו מחו"ל, צעדה בעיר בחיוכים רחבים, במיוחד הפטריארך ששלוותו ושמחתו הקרינו על הנוכחים. בעקבותיהם בני הקהילה המקומית נושאים דגלים עם תמונתו של הפטריארך ודגל הקהילה הסיריאנית.

הסבר על דגל: הדגל אינו דגל הכנסיה אלא מסמל את דגלה של האומה/קהילה/אתנוס הארמי-סיריאני, וניתן לראות אותו סביב המנזר הסיריאני, על חולצות, חפצים, סטיקרים על רכבים ועוד.

הדגל נבחר לסמל את האומה הארמית ב1983 על ידי המועצה הבינלאומית הארמית, בניו ג'רסי, ועוצב על ידי אנשי מגזין ארמי-סיריאני בשבדיה (שם נמצאת אחת מקהילות הגדולות מחוץ למזה"ת נמצאת), מספר שנים קודם.

מקור ההשראה הוא לוח אבן שהתגלה באתר תל חלף בסוריה, עיר מדינה ארמית עצמאית בתחילת האלף הראשון לפנה"ס, שם רואים את גלגמש אוחז שמש מכונפת. הכנפיים מסמלות כוח, בעוד השמש המסמלת במזרח הקדום את האלוהות, ובדגל הוחלפה בלהבה ההמסמלת את רוח הקודש. ארבעת הכוכבים מסמלים את ארבעת נהרות הזורמים במולדת הארמית: גיחון, פישון, פרת וחידקל, המוזכרים בבראשית פרק ב ומקורם בגן העדן (גם אם לא כולם זוהו בודאות). הצבע האדום מסמל את דם המרטירים ודם קורבנות של רצח העם Sayfo במקביל לרצח העם הארמני במזרח תורכיה. הצהוב מסמל את התקווה לעצמאות האומה הארמית.

התמונות מעמוד הפייסבוק של הקסטודיה ושל הפטריארך מור אגנציוס אפרם השני ושל ג'ורג' כיזאם