הפרנסיסקנים ומחאת בלפור

בימים אלו החדשות מלאות בעדכונים מהמחאה בבלפור, רחוב בלפור הוא רחוב קטן ברחביה בו שוכן בית אגיון שהוקם על ידי איש עסקים יווני אלכסנדר אגיון בתכננו של ריכרד קאופמן בשנות ה30. משנת 1974 הוא מעונו הרשמי של ראש הממשלה. 

אבל המחאות כלל לא מתקיימות ברחוב בלפור, הרחוב עצמו סגור ומאובטח. המחאות מתקיימות בכיכר צרפת/פריז ומי שעוקבים מקרוב אחר ההפגנות, כבר מחודש  אפריל, הם דיירי קולג' טרה סנטה (בלטינית סנקטה), בניין בן 100 שנים החולש על הכיכר.

הקולג' הוקם על ידי אגודת סן פאולו ממילאנו, בשנות ה20 של המאה ה20, ובראשו העתק של המדונינה פסלה של מרים כפי שהוא ניצב על ראש הקתדרלה של מילאנו. האגודה נכנסה לקשיים כלכליים ובשנות ה30 הבניין הועבר לידי הפרנסיסיקנים שפתחו בו בית ספר לבנים. לבית הספר הגיעו תלמידי השכונות החדשות טלביה, קטמון בקעה, שהתקשו להגיע לבית הספר הפרנסיסקני בעיר העתיקה. בבית הספר היו גם מעט תלמידים מוסלמים ויהודים מהשכונות הסמוכות. תמונות מימי בית הספר ניתן לראות באולם המבואה.

בית הספר נסגר ב1947 שכן כל האיזור הפך להיות אזור ביטחון בריטי והכניסה אליו הוגבלה. שנתיים מאוחר יותר אמנם הבריטים עזבו אבל לא היה טעם בפתיחת בית הספר מחדש שכן לא היו תלמידים נוצרים ומוסלמים באיזור, יהודים הופנו למערכת החינוך הממלכתית והאוניברסיטה העברית חכרה את המבנה. 

בסוף שנות ה90 נותרו במבנה משרדים והוצאת הספרים מגנס, והפרנסיסקנים ביקשו לסיים את החכירה ולקבל את המבנה חזרה לידיהם. לאחר מאבק משפטי ארוך ותשלום בצידו, קבלו הפרנסיסקנים את הבניין, ניקו אותו ושיפצו אותו. 

כיום בבניין פועלים משרדי רשתות המדיה של הפרנסיסיקנים, וכן Christian Media Center מרכז תקשורת המספק תוכן על ארץ הקודש לערוצי תקשורת בעולם. כמו כן גרים בבניין מספר אחים פרנסיסקנים, מתנדבים העובדים בקסטודיה וסטודנטים הלומדים באוניברסיטה הפרנסיסיקנית הנמצאת בתחנה השניה Studium) Biblicum Franciscanum – the Faculty of Biblical Sciences and Archaeology,). מסייעות בתחזוקה מספר אחיות השייכות לאחיות ההתעברות ללא רבב  Franciscan Sisters of the Immaculate Conception 

האחים והאחיות, המתנדבים והסטודנטים אינם אזרחי ישראל, וספק אם השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, חשב עליהם כשהוא הזכיר את השכנים הסובלים מהמחאה. האחראי על הבית האב אלברטו פרי Alberto Pari, במקור מאיטליה, שאחראי בקסטודיה על הקשר עם החברה הישראלית,  אומר שהוא מבין  ומעריך את  המחאה, אבל גם ישמח לחזור לישון בשקט כשהכל יגמר. 

התמונות מההפגנה הערב שמילאו את הפיד…

Rossing Center logo

Other news and updates

Rossing Center logo
  • All
  • בלוג
טנטור
טנטור – המכון האקומני

על גבעה בדרום העיר המכונה טנטור (בערבית גבעה) נפתח בחודש ספטמבר 1972 המכון האקומני טנטור, המנוהל על ידי אוניברסטת נוטרדם הקתולית, ממדינת אינדיאנה ארה"ב. בימים אלו המוסד חוגג 50 שנים להיווסדו, בסדרת אירועים שנפתחו בערב חגיגי בנוכחות ראשי הכנסיות ונציגיהן.
החזון להקמת מוסד איקומני עלה בשנות ה60 כשיותר כנסיות החלו להתרחק מתפיסות של בלעדיות ורעיונות פתיחות, מפגש ודיאלוג, עלו שוב ושוב בכנסיות בעולם המערבי. אקומניזם מיוונית “העולם המיושב" הוא התנועה לאחדות נוצרית של העדות נוצריות שונות תוך שיתוף פעולה ופיתוח קשרים הדוקים יותר. אין באחדות כוונה לבטל את המסורת והמורשת הדתית של כל אחת מהקהילות אלא למצוא גשרים וחיבורים המאפשרים אחדות.

תמונה של WhatsApp‏ 2022-10-18 בשעה 11.24.44
הרימון בבתי נוצרים בתקופת תשרי

בבתים יהודים בתקופת חגי תשרי, הרימון מונח על השולחן, כאחד מסימני החג, ומאחלים "שירבו זכויותנו כרימון". הרימון מככב גם בחג נוצרי הנחגג בסמיכות לחג סוכות ובעל חשיבות רבה במיוחד בארץ הקודש, חג רוממות הצלב. החג מציין את יום מציאת הצלב האמיתי על ידי הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס, ויום חנוכת כנסיית הקבר הראשונה במאה ה 4. הוא נחגג ב 14 בספטמבר (או 27 בספטמבר לפי הלוח היוליאני) בתקופת תשרי.
במסורת הנוצרית הרימון נקשר עם פריון, עם המעבר ממוות לחיים, עם מותו ותחייתו של ישוע. מראה הרימון מזכיר את סיפור הצליבה. הצבע האדום של הפרי מזכיר את דמו של ישוע, כשחוצים את הפרי הצורה בה מסודרים הגרגרים יכולה להזכיר צלב. צורתו החיצונית של הרימון מזכירה את סלע הגולגותא, והתפרחת בראש הרימון את הצלב שעמד בראש הגבעה. טעמה של קליפת הרימון מרה, כמו סבלו וכאביו של ישוע ושל בני האדם, והפרי המתוק מבטא את נצחון החיים והתחייה. הגרעינים המלוכדים בתוך פרי הרימון מזכירים את הלכידות של הכנסיה הקהילת המאמינים.

פלגיה
יום חגה של פלגיה – הנשים של הר הזיתים

סיפורה של פלגיה מסופר בידי דיאקון ושמו יעקב, שהתלווה לבישוף הנזיר נונוס לאספת בישופים באנטיוכיה, והיה עד למאורעות שעליהם הוא מספר. על פי סיפורו, הבישופים שהתכנסו באנטיוכיה ישבו יום אחד והאזינו לדברי אלוהים מפי הבישוף נונוס. באותה שעה עברה במקום פלגיה, רכובה על חמור מקושט בפעמונים ובעדיים ועמה קבוצה גדולה של משרתים. היא הייתה עדויה תכשיטי זהב, פנינים ואבנים יקרות, וריח בשמיה ותמרוקיה נדף למרחוק. ראשה היה גלוי כאילו הייתה גבר, צעיף עטה את כתפיה, וכה רב היה יופייה עד כי כל רואיה אהבוה. בשל הפנינים הרבות שענדה כינו אותה אנשי אנטיוכיה בשם מרגריטה – פנינה ביוונית.

כנסיית לצלב האמיתי 1
ציון חג הצלב האמיתי אצל הארמנים

את זכרו של חזיון מציאת הצלב יחגגו בכנסיה הארמנית בחג ייחודי להם, הנחגג מדי שנה ביום ראשון הסמוך ל28 בספטמבר שבועיים אחרי חג רוממות הצלב (בפטריארכית ירושלים הארמני יציינו זאת לפי הלוח היוליאני חג רוממות הצלב חל ביום ראשון הסמום ל27.9 וחג הצלב של וארוק ביום ראשון הסמוך ל11 באוקטובר).

חג זה הנחגג בירושלים בכל העדות מציין את "הצלב האמיתי" אותו צלב שמאמינים שעליו יש עליו נצלב, ביום בו זיהתה הלנה, אמו של קונסטנטין, את הצלב האמיתי ליד הגולגותא, והיום שבו נחגגה חנוכת כנסיית הקבר בשנת 335. זיהוי הצלב על ידי הלנה, הוא סיפור מסוף המאה הרביעית ולא מוזכר בביוגרפיה של קונסטנטינוס שנכתבה על ידי אוסביוס בישוף קיסריה, בן זמנו של קונסטנטינוס הקיסר.

חג העלייה
חג העלייה

חג העלייה הוא החג לציון עלייתו של ישוע לשמים. על פי המסופר בברית החדשה, 40 יום לאחר שישוע קם לתחייה והופיע בפני תלמידיו הוא עלה להר גבוה, ומשם עלה לשמים לנגד עיניהם. הר הזיתים, ממנו עלה לשמים על פי המסופר בספר מעשי השליחים, תוחם את העיר ממזרח ומהווה חיץ בינה לבין המדבר. הר הזיתים מוזכר בספר זכריה כחלק מחזון עתידי של התכנסות כל העמים והופעת האל על הר הזיתים. הברית החדשה מתארת את הופעתם של שני אנשים לובשי לבן המתגלים לשליחים, לאחר שישוע עלה לשמים, וקוראים לאנשי הגליל המופתעים "יֵשׁוּעַ זֶה אֲשֶׁר נִשָֹא מֵעֲלֵיכֶם הַשָּׁמַיְמָה – בּוֹא יָבוֹא בְּאוֹתוֹ אֹפֶן שֶׁרְאִיתֶם אוֹתוֹ עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם."(מעשי השליחים א)

מקום של שרידי הצלב
החג לציון "הצלב האמיתי"

עד היום החג המרכזי לציין ה" הצלב האמיתי" אותו צלב שמאמינים שעליו יש עליו נצלב, נחגג ב14 בספטמבר, ביום בו זיהתה הלנה, אמו של קונסטנטין, את הצלב האמיתי ליד הגולגותא, והיום שבו נחגגה חנוכת כנסיית הקבר בשנת 335. זיהוי הצלב על ידי הלנה, הוא סיפור מסוף המאה הרביעית ולא מוזכר בביוגרפיה של קונסטנטינוס שנכתבה על ידי אוסביוס בישוף קיסריה, בן זמנו של קונסטנטינוס הקיסר. אוסביוס מזכיר את הלנה ביחס ל3 כנסיות אחרות, המולד, אלאונה ואלוני ממרא. אך כמה עשרות שנים מאוחר יותר קבלה הלנה את הקרדיט, וסיפור מציאת הצלב אף מצא את דרכו אל הפולמוס היהודי נוצרי.

גלילה למעלה