נצרות

הביטוי "כנסייה יוונית – אורתודוקסית" מתייחס למספר מצומצם של כנסיות אורתודוקסיו-מזרחיות, החולקות מסורת תרבותית קדומה ומקיימות את הליטורגיה ביוונית באופן מסורתי. על הכנסייה היוונית-אורתודוקסית נמנות הפטריארכיות הקדומות של קונסטנטינופול, של אלכסנדריה, של אנטיוכיה ושל ירושלים וכן הכנסיות של יוון ושל קפריסין. הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים זכתה למעמד "אם הכנסיות" כבר במאה הרביעית,  בהיותה הממשיכה הישירה […]

המונח "אורתודוקסי" מציין את הכנסייה הדבקה במסורת התיאולוגית, הרוחנית והטקסית הביזנטית-מזרחית ששורשיה בירושלים, באנטיוכיה, בקונסטנטינופול ובאלכסנדריה. כנסייה זו קיבלה את החלטותיהן של כל שבע המועצות האקומניות שהתכנסו מהמאה הרביעית עד למאה השמינית לספירה. מאחר שבירת האימפריה הרומית המזרחית הייתה קונסטנטינופול, הוכר הפטריארך של עיר זו, שכונתה רומא החדשה, כמנהיג המורם מעל לאחרים. גם כיום ידועה […]

הקדמה הכנסייה הרומית-קתולית במזרח התיכון מכונה הכנסייה הלטינית על שם השפה שבה נערכו בעבר תפילותיה. למעשה, הכנסייה הלטינית היא רק ביטוי טקסי אחד מתוך כמה נוסחי תפילה אחרים (לא לטיניים) של הכנסייה הקתולית. האפיפיור ברומא הוא הסמכות העליונה של כנסייה זו בכל העניינים הרוחניים והמנהליים. כבר במאה הרביעית ידוע על נוכחות לטינית בארץ הקודש – […]

הכנסייה הסיריאנית-קתולית גובשה בעקבות קשרים שקיימה הקהילה הסורית עם נציגי הכנסייה הקתולית בימי הצלבנים ולאחריהם. בשנת 1782 מונה המטרופוליט של חאלב לפטריארך אנטיוכיה והכריז על אחדות עם רומא. הוא ברח ללבנון ושוכן מאז בבירות. הכנסייה הסורית-קתולית התפשטה בעיראק, בסוריה ובלבנון. בשנת  1890 הקימה נציגות בירושלים שבראשה בישוף המייצג את הפטריארכיה. בצד הכנסייה פועלים בירושלים בית […]

שורשיה של הכנסייה המארונית במנזר בסוריה. הנזיר מרון (נפטר בשנת 410) עמד בראש המנזר והפך לפטרונו. במאה השישית התרחב המנזר והפך למרכז להוראה כנסייתית הנאמן להחלטות מועצת כלקדון.  הקהילה התרחבה ובמאה השביעית ניתקה את קשריה עם אנטיוכיה ועם הכנסייה הביזנטית בשל ויכוח תיאולוגי. הכנסייה נרדפה ועקרה ללבנון. בעקבות מסעי הצלב חודשו קשריה של הכנסייה המארונית […]

הכנסייה הכלדאית הקתולית נפרדה מהכנסייה האשורית של המזרח והודיעה על איחודה עם כנסיית רומא בשנת 1552. בשנת 1834 הפכה לקהילה שבראשה פטריארך, שמוצאו במשפחת הפטריארכים של הכנסייה האשורית. מושב הפטריארכיה בעיראק, ליד בגדאד. כנסייה זו גדולה מאחותה האורתודוקסית, הכנסייה הלא-קתולית, והיא שונה בכך מיתר הכנסיות הקתוליות המזרחיות. אין לכנסייה זו קהילת מאמינים בארץ הקודש, שכן […]

פורשים מהקהילה היוונית-אותודוקסית ייסדו את הכנסייה היוונית-קתולית הערבית בשנת 1724. הם בחרו להצטרף לכנסייה הקתולית בלי לוותר על המסורת המזרחית. הכנסייה היוונית-קתולית מקיימת את הפולחן הביזנטי בשפה הערבית כמקובל בכנסייה היוונית-אורתודוקסית בארץ הקודש. הכנסייה ידועה גם ככנסייה המלכיטית. שם זה נגזר ממילה ארמית שפירושה מלך או קיסר, ומקורו בנאמנות הכנסייה היוונית-אורתודוקסית לקיסר הביזנטי במשך כל […]

מספרם של חברי הכנסיות הקתוליות המזרחיות בארץ עולה על מספר חברי הכנסייה הקתולית-לטינית. נסיבות היסטוריות, פוליטיות וכלכליות  הובילו אותם לבקש את חסות הוותיקן ולהתנתק מכנסיות האם. במקביל לשמירה על זיקה מלאה לוותיקן ברומא, שומרים הקתולים המזרחים על מסורותיהם ועל טקסיהם הייחודיים. מרבית הכנסיות המזרחיות מקיימות נוכחות בארץ הקודש ולכמה מהן קהילות מאמינים גדולות. אף שרוב […]

הכנסיות הפרוטסטנטיות והרפורמיות, שנוסדו במהלך המאה ה-16 ולאחריה, הגיעו לארץ הקודש רק במאה ה-19. כנסיות אלה מגוונות מאוד ומספרן בארץ הקודש מגיע לעשרות. על כן יוזכרו המרכזיות שבהן. כל הצילומים: רון פלד הכנסיות האוונגליות והרפורמיות כנסיות אוונגליות רבות נוספות הגיעו לארץ הקודש וניתן למוצאן ברחבי הארץ. כשלושים מהן חברות בארגון המועצה הנוצרית המאוחדת בישראל United […]

מרבית השנה הנוצרית מורכבת מ"ימי שגרה", וביניהם שתי תקופות חגים. חג הפסחא, המציין את צליבתו של ישוע ואת תחייתו, הוא שיאו של מחזור החגים העיקרי, וחג המולד, שבו נולד ישוע על פי המסורת, הוא שיאו של מחזור החגים השני. על פי ספרי הבשורה ישוע נצלב בחג הפסח. חג הפסח המקראי מציין את היציאה ממצרים, מבית […]

ישוע קם לתחייה מן המתים ביום הראשון בשבוע ועל כן יום זה הוא שיאו של השבוע הנוצרי. מגמתו של יום א' שונה ממגמת יום השבת המקראי. שבת מוקדשת למנוחה בעקבות מנוחתו של האל במעשה הבריאה: "ששת ימים ייעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קודש לה'" (שמות לא, טו). עבור הנוצרים מנוחת השבת קשורה למנוחת ישוע […]

מרבית הקהילות האנושיות מארגנות את זמנן בהבחינן בין ימי שגרה לבין זמנים מיוחדים. הנוצרים נחלקים לעדות רבות ומגוונות. האורתודוקסים, העדות המזרחיות האחרות, הקתולים והפרוטסטנטים הן ארבע הקבוצות העיקריות. מרבית הנוצרים בארץ הקודש משתייכים לעדות בעלות המסורת הביזנטית (יוונית-אורתודוקסית או יוונית-קתולית). עדה גדולה אחרת היא הרומית-קתולית (הלטינית). לכל עדה נוצרית מסורת ותפיסה ייחודיות, המשפיעות על  אופן […]

רבים סבורים שחג המולד הוא החג הנוצרי המובהק, אך חג זה משני בחשיבותו לחג הפסחא. בחג המולד מציינים בשמחה את הולדתו של ישוע בבית לחם כמסופר בספרי הבשורה. במרבית העולם הנוצרי נחוג חג המולד ב-25 בדצמבר. הכנסייה האורתודוקסית גם היא חוגגת את חג המולד ב-25 בדצמבר אולם על פי הלוח היוליאני, כלומר ב-7 בינואר על […]

הכנסייה הרומנית-אורתודוקסית תקעה יתד בירושלים בתקופת המנדט הבריטי עם הקמתה של כנסיית סנט גיאורגיוס שליד שכונת מאה שערים. בראש הכנסייה עומד כוהן דת במעמד ארכימנדריט (ראש מנזר). הכנסייה מספקת את צורכיהם הדתיים של הצליינים מרומניה, של העובדים הזרים ושל נוצרים רומנים שקיבלו אזרחות ישראלית על פי חוק השבות מכוח קרבתם המשפחתית ליהודים. צילום: רון פלד

הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית היא הגדולה מבין 14 הכנסיות העצמאיות של הכנסייה האורתודוקסית-המזרחית. הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית כוללת 135 מיליון מאמינים בעולם ומספרם הולך וגדל מאז נפילת ברית המועצות לשעבר. ראשיתה הלאומית של הכנסייה הרוסית מיוחסת לשנת 988 בה התנצר הנסיך ולדימיר הראשון בקייב ואימץ את הנצרות הביזנטית כדת הרשמית של נסיכותו. צילום: רון פלד הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית החלה את […]

לצד שני המחזורים החשובים של השנה הדתית הנוצרית המנציחים אירועים בחיי ישוע, חשוב להזכיר גם את פרק הזמן המכונה "ימי השגרה". גם תקופה זו משופעת בחגיגות לציון אירועים מחיי ישוע. להלן נסקור בקצרה כמה מהן, כולל חגים המיוחדים לקהילות מקומיות.   חגי האדון וגברתנו מרים   חגי האדון: להלן שלוש דוגמות לחגי האדון שחלים בימי […]

ראשיתה של הכנסייה הארמנית-קתולית במעבר הצלבנים בממלכת קיליקיה הארמנית, אולם רק בשנת 1740 הכריז הפטריארך של הבירה סיס על אחדות עם רומא. שנתיים מאוחר יותר עבר מרכז הכנסייה לאנטליאס שליד בירות, לבנון. בשנת 1840 נשלח נציג ראשון של הפטריארך לירושלים כדי לטפל בענייניה של הקהילה הארמנית הקתולית. בניית הכנסייה הראשונה בירושלים הושלמה בשנת 1905 בתחנה […]

ראשיתה של הכנסייה האשורית של המזרח,  הידועה לעתים ככנסייה הנסטוריאנית,  מיוחסת להטפותיו של השליח תומס. במועצת אפסוס שהתקיימה בשנת 431 פרשה כנסייה זו מן הזרם המרכזי האורתודוקסי-הביזנטי. בראשה עמד באותם ימים הבישוף נסטוריוס ומרכזה נקבע  בעיראק של ימינו.  עד המאה ה-16 פרסה הכנסייה האשורית את חסותה על כנסיות המזרח הרחוק – בהודו, בסין ובמרכז אסיה. […]

כל הצילומים בעמוד: רון פלד הכנסייה הארמנית נוסדה עם הגיע השליחים ברתולמיאו ותדאוס לאדמת ארמניה. אולם רק בשנת 301, בעקבות פעילותו של גרגוריוס הקדוש, הידוע בכינויו "המאיר", התנצרו מלך ארמניה טרינידט השלישי וכל עמו והיו לעם הראשון שקיבל על עצמו את הנצרות בזמן שהייתה עדיין נרדפת באימפריה הרומית. כנסייה זו מכונה גם "גרגוריאנית" על שמו […]

צילום: רון פלד על פי המסורת הביא השליח מרקוס את בשורת הנצרות למצרים במאה הראשונה. אנטוניוס הקדוש, אבי הנזורה, יסד על פי המסורת מרכז נזירי במדבריות מצרים. הנצרות הקופטית הושפעה בראשיתה מהתנועה הנזירית ולפיכך מאפיינים אותה חיי פשטות, ענווה והכנעה. הכנסייה הקופטית הושפעה גם מחוויית הרדיפה הממושכת של הרומאים בשלוש מאות השנים הראשונות לקיומה. לוח […]

הכנסייה האתיופית-אורתודוקסית היא הכנסייה המזרחית הגדולה ביותר ומספר מאמינה מגיע לכ-40 מיליון, רובם באתיופיה. לנצרות האתיופית מנהגים המזכירים את המסורת היהודית כגון הקפדה  על חוקי כשרות מסוימים  ושמירת השבת כיום מנוחה קדוש לצד יום ראשון. באורח החיים של אנשי הכנסייה האתיופית ובעיקר של חברי הקהילה הנזירית בולטים ימי צום מרובים, כ-250 בשנה, הכוללים את כל […]

הכנסייה הסיריאנית מייצגת מסורת נוצרית עתיקת יומין. היא פרשה מהכנסייה האורתודוקסית בעקבות החלטת מועצת חלקדון, ואורגנה במאה השישית בהנהגתו הנמרצת של הבישוף יעקב בראדוס. באלף הראשון לספירה הנוצרית היו הסיריאנים הנוצרים ידועים בקשריהם עם השליטים המוסלמים. הם שימשו מתורגמנים, רופאים, מהנדסים ועוד והצליחו לבסס את נוכחותם בארץ הקודש בהקימם כנסיות ומנזרים סביב המקומות הקדושים. כוהני […]

"הכנסיות המזרחיות" קיבלו על עצמן את החלטות שלוש המועצות האקומניות הראשונות אך דחו את החלטות מועצת חלקדון בשנת 451. בכך פרשו מהכנסייה האורתודוקסית שאימצה גם את החלטותיהן של ארבע המועצות האקומניות הבאות ומרכזה בביזנטיון (קונסטנטינופול). פרישתן של הכנסיות המזרחיות הביאה ליצירת מגוון כנסיות שחבריהן לא דיברו יוונית: הכנסייה הארמנית, הכנסייה הסיריאנית, הכנסייה הקופטית והכנסייה האתיופית. […]

המונח הנוצרי "ארץ הקודש" מתייחס למדינת ישראל ולרשות הפלסטינית. יש הכוללים בתחום זה  גם את ירדן ואף חלקים מסוריה ומלבנון. מאז כינון הנצרות השתייכו כנסיות ארץ הקודש לנצרות המזרחית, פרט לתקופה הצלבנית שבה נכפתה על הארץ כנסייה בסגנון מערבי. במאה ה-19 חלה בארץ הקודש תמורה ניכרת  עם הופעת  הכנסיות המערביות (הכנסייה הלטינית והכנסיות הפרוטסטנטיות) בתחומה. […]