לידה

בואו של תינוק לעולם מסמל בדת האסלאם פוריות והמשכיות. המאורע משולב בטקסים וריטואלים דתיים. מיד לאחר לידת התינוק אומר אביו באוזנו הימנית את האַדַ'אן (أذان), הקריאה לתפילה,[1] ובאוזן שמאל את האִקַאמַה (اٍقامة), נוסח מקוצר של אותה הקריאה.[2] כך, עם היוולדו שומע התינוק את שני המשפטים המרכיבים את העדות (השַׁהַאדָה) המחייבת כל מוסלמי: ההצהרה על בלעדיות […]

קרא עוד...

מילה

מילה (ختان, תעתיק מילולי: חׅ'תַאן) – האסלאם מחייב למול את הבנים הנולדים עד הגיעם לגיל 13,[1] אך בדרך כלל טקס זה מתבצע עוד בגיל ינקות. ככל הנראה, שורשי המילה בחצי-האי ערב הטרום-אסלאמי. המילה אינה מוזכרת בקוראן, אך מצוינת כחובה בספרי המסורת המוסלמיים (הסֻנָה) – שגורסים כי הנביא נולד נימול, וכי אברהם, אבי האמונה באל אחד, נימול […]

קרא עוד...

נישואין

נישואין – לפי תפישת האסלאם, הנישואין הם חסד מאלוהים, וניתן למצוא בקוראן פסוקים המעודדים את בני האדם להתחתן ולהקים משפחה: "אחד מאותותיו הוא שצר לכם נשים כעצם מעצמכם למען תדבקו בהן, והשכין ביניכם אהבה וחמלה" (סורת בני ביזנטיון [אל-רום], פס' 21);  "הוא אשר ברא אתכם מתוך נפש יחידה, ואז עשה לה בת-זוג מתוכה, למען תדבק […]

קרא עוד...

קבורה ואבל

עם מותו של אדם, מחויבים בני משפחתו לקבור אותו במהירות האפשרית. כך למשל, אם הנפטר הלך לעולמו בעת מצוות החג' (העלייה לרגל למכה) – הוא ייקבר במכה ולא בארץ מוצאו. לאחר המוות, איש דת מטהר את הגופה ומבשם אותה בקטורת. הגופה תירחץ על-ידי בן אותו המין, ולאחר הטהרה תיכרך ביריעות בד לבנות (גברים – בשלושה […]

קרא עוד...

אל-חג'

העלייה לרגל (الحجّ, תעתיק מדויק: אל-חג') – עלייה לרגל למקומות הקדושים במכה. אחת מחמש מצוות היסוד באסלאם, המחייבת כל מוסלמי מאמין (בתנאי שהוא בריא וידו משגת לממן את המסע). הנביא נחשב כמי שחידש את מנהג העלייה לרגל לכַּעְבַּה, לאחר שהדבר נשכח מימי אברהם. החג' עצמו נמשך כשבוע, וכולל את הריטואלים הבאים: בהגיעם לגבול השטח הקדוש […]

קרא עוד...