קבר דוד

קבר דוד (مكام النبي داؤود) – מתחם עתיק ומכלול של מבנים השוכן בהר ציון, בסמוך לעיר העתיקה בירושלים. מבנה הקבר מזוהה במסורת הנוצרית, היהודית והמוסלמית כקבר דוד המלך. זיהוי המקום הוא על-פי מסורות הנזכרות לראשונה במאה העשירית, שמביא ההיסטוריון והגיאוגרף הערבי אל-מקדסי, בשנת 985.[1] במקורות יהודיים, נזכרת מסורת זו בכתבי בנימין מטודלה מ-1165.[2] באשר לנצרות, בתקופה הביזאנטית המסורת המקובלת הייתה כי דוד נקבר בבית-לחם. אולם, ייסודה של כנסיית Hagia Sion מעל מתחם הקבר, וחגיגות 'חג דוד' שנערכו בה – הביאו ל'נדידת' זיהוי הקבר להר-ציון. יתרה מזאת, התגבשות מסורת נוספת הגורסת כי אחד מחדרי הכנסייה הוא חדר 'הסעודה האחרונה' – הביאו להגברת קדושת המקום בעיני הנוצרים.[3]

במאה ה-16, בעקבות סכסוכים רבי-שנים בין היהודים לנוצרים על הבעלות במקום, החליט הסולטאן העות'מאני כי הר-ציון כולו הינו הקדש מוסלמי (וקף). מתחם הקבר הופקע, ועליו נבנה מסגד. בתקופה הזו השתרש הקשר המוסלמי למקום. בתקופת המנדט הבריטי, עם הבטחת זכויותיהם של כל בני הדתות לביקור ופולחן במקומותיהם הקדושים, חזרו היהודים והנוצרים לעלות שוב למקום.

בימינו הקבר ממשיך לעתים להוות מוקד למתחים בין-דתיים: ב-2007 נגנבו כתרי תורה נדירים שהונחו על הקבר, וב-2013 נותצו אריחי קרמיקה עות'מאנים-מוסלמים שעיטרו את הקיר מאחוריו; במקביל לכך, מעת לעת מתפרסמות בתקשורת טענות של הוותיקן והכנסיות השונות לבעלות על המקום. לצד זאת, במשך היום -יום מהווה המקום מוקד משיכה לבני ובנות כל שלוש הדתות, וקיים מעין סטטוס קוו אשר נשמר במקום. [4]

 

 

___________________

[1] מחמד בן-אחמד שמס א-דין אל-מקדסי, אחסן א-תקאסים פי מערפת אלאקאלים (ליידן: בריל, 1906).

[2] בנימין בן-יונה מטודלה, ספר מסעות של רבי בנימין מטודילה (ירושלים: האוניברסיטה העברית – החוג להיסטוריה של עם ישראל, תשכ"ז). לציין כי חוקרים רבים, ביניהם אורה לימור ואלחנן ריינר, טוענים כי קריאה פולמוסית של מטודלה וסיפורי הנוסעים היהודים במאה ה-12, מביאים למסקנה כי הללו שללו את זיהוי המקום כקבר דוד. יתרה מזאת, המסורת המקראית שוללת אף היא את זיהוי הר ציון כמקום הקבר: "וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם-אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד" (מלכים א', פרק ב', פס' 10).

[3] על-פי המסורת הנוצרית, ישוע הוא נצר לבית דוד. על כן, מיקום הקבר מתחת לחדר הסעודה האחרונה – מחזק את הקשר המיסטי בין השניים.

[4] לצורך הגדרת מונח זה, נעשה שימוש במקורות הבאים:

אורה לימור, 'קבר דוד בהר-ציון: למקורותיה של מסורת', בתוך: אורה לימור [עורכת], עלייה לרגל: יהודים, נוצרים, מוסלמים – אסופת מאמרים (רעננה, בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 2005), עמ' 267-255; אלחנן ריינר, 'השקר הגלוי והאמת הנסתרת: נוצרים, יהודים ומקומות קדושים בארץ-ישראל במאה הי"ב', בתוך: אורה לימור [עורכת], עלייה לרגל: יהודים, נוצרים, מוסלמים – אסופת מאמרים (רעננה, בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 2005), עמ' 298-268; 'קבר דוד', בתוך: אלונה ורדי [עורכת], מדריך ישראל החדש: ירושלים, כרך 12 (ירושלים: כתר, 2001), עמ' 275; קבר דוד על הר-ציון, מסמך של עמותת 'עמק שווה' – http://alt-arch.org/he/wp-content/uploads/2013/04/Davids-Tomb-Heb.pdf. נדגם מהאינטרנט בתאריך 23/03/2018.

Rudi Paret, 'Dawud', in: H.A.R Gibb [editor], Encyclopedia of Islam – New Edition, Vol. III (Leiden: E.J. Brill, 1986), pp. 1007-1008;

Rossing Center logo

עוד על האסלאם

Rossing Center logo
כיסויי-ראש-768x446 (1)
סוגים שונים של כיסויי ראש

על פי השריעה (الشريعة), ההלכה המוסלמית, על אישה מאמינה ללבוש כיסויי ראש מהגיעה לגיל בגרות, בנוכחות גברים מבוגרים שאינם מבני משפחתה, זאת, בשונה מהמסורות היהודית …

קרא עוד
image-768x710
ראיון עם ג'נה חטיב: פמניזם וכיסויי ראש

אקטיביסטית פוליטית, מוסלמית עוטה חיג'ב, סטודנטית לתואר שני בבר אילן, ואישה פמניסטית כל אלו זהויות הנמצאות בתוך ג'נה חטיב. ג'נה, בת 24 מג'לג'וליה, בוגרת תואר …

קרא עוד
מולד אל-נבי

מַוְלִד א-נבי (مولد النبي, תעתיק מדויק: מַוְלִד אל-נַבִּי) – חג לידת הנביא, המצוין ביום ה-12 בחודש רַאבִּע אל-אָוַל ('האביב הראשון'), החודש השלישי בלוח השנה המוסלמי.[1] …

קרא עוד
עיד אל-פטר

עיד אל-פׅטְר (عيد الفطر) – חג שבירת הצום, מכונה גם 'החג הקטן'. חג מוסלמי הנחגג ביום הראשון בחודש שָׁוַּאל (החודש העשירי בלוח השנה המוסלמי), ונמשך …

קרא עוד
Eid Al Adha
עיד אל-אדחא

עיד אל-אדחא (عيد الاضحى, תעתיק מדויק: עיד אל-אַצְ'חא) – חג הקורבן, מכונה גם 'החג הגדול'. חג מוסלמי הנחגג ביום העשירי בחודש ד'ו אל-חג'ה (החודש השנים-עשר בלוח השנה המוסלמי), ונמשך ארבעה ימים. חג זה מציין את סיום מצוות החג', העלייה לרגל למֵכּה, ובו המאמינים מקריבים קורבן לאללה. אלו החוגגים את החג בביתם מקיימים טקס דומה הנהוג באותו היום במכה, שסִדרו: תַסְמִיָה (אמירת המשפט "בשם אללה הרחמן והרחום"), תפילה על הנביא (צלאת עלא אל-נבי), פנייה לעבר הקׅבְּלָה (כיוון התפילה, הפונה אל עבר הכעבה, האבן הקדושה במכה), אמירת תַכְּבּׅיר ("אללה הוא הגדול ביותר"), ולבסוף זבח הקורבן.

קרא עוד
הנביא מחמד

הנביא מֻחמד (النبي محمد, שם מלא: מֻחמד אִבְּן עבְּדאללה אִבְּן-עַבְּד אל-מֻטַּלִבּ אִבְּן-הַאשִם) – מייסד דת האסלאם. במסורת המוסלמית, נחשב לאחרון הנביאים עלי אדמות, ולחשוב שבהם. …

קרא עוד
סונה ושיעה

סֻנָה ושִׁיעָה – שני הזרמים העיקריים באסלאם, שנפרדו במאות הראשונות לקיומה של הדת, והתפתחו על יסוד המאבק ביניהן.   הסֻנָה הזרם המרכזי באסלאם, עליו נמנים …

קרא עוד
לידה

בואו של תינוק לעולם מסמל בדת האסלאם פוריות והמשכיות. המאורע משולב בטקסים וריטואלים דתיים. מיד לאחר לידת התינוק אומר אביו באוזנו הימנית את האַדַ'אן (أذان), …

קרא עוד
מילה

מילה (ختان, תעתיק מילולי: חׅ'תַאן) – האסלאם מחייב למול את הבנים הנולדים עד הגיעם לגיל 13,[1] אך בדרך כלל טקס זה מתבצע עוד בגיל ינקות. ככל …

קרא עוד
נישואין

נישואין – לפי תפישת האסלאם, הנישואין הם חסד מאלוהים, וניתן למצוא בקוראן פסוקים המעודדים את בני האדם להתחתן ולהקים משפחה: "אחד מאותותיו הוא שצר לכם …

קרא עוד
אל-חג'

העלייה לרגל (الحجّ, תעתיק מדויק: אל-חג') – עלייה לרגל למקומות הקדושים במכה. אחת מחמש מצוות היסוד באסלאם, המחייבת כל מוסלמי מאמין (בתנאי שהוא בריא וידו …

קרא עוד
קבורה ואבל

עם מותו של אדם, מחויבים בני משפחתו לקבור אותו במהירות האפשרית. כך למשל, אם הנפטר הלך לעולמו בעת מצוות החג' (העלייה לרגל למכה) – הוא …

קרא עוד
רמדאן

צום הרמדאן (رمضان, תעתיק מדויק: רמצ'אן) – הצום העיקרי באסלאם, אחת מחמש מצוות היסוד של האסלאם. על-פי המסורת, בחודש הרמדאן קיבל הנביא את ההתגלות הראשונה …

קרא עוד
אחמדים

אַחְמַדׅיָה (احمدية) – כיתה באסלאם שנוסדה בסוף המאה ה-19, בחבל פנג'אב בהודו, ונקראת על שם מייסדה, מירזא ע'ולאם אחמד אל-קדיאני. ב-1875, בהיותו כבן 40, הכריז …

קרא עוד
צופים

צוּפׅיוּת (تصوؔف) – תנועת החסידוּת והמיסטיקה המוסלמית, המבכּרת את יסוד אהבת האל והכוונה שבאמונה, על פני ההלכה. ראשיתה של הצופיות במאה התשיעית, עת נפגשו הכובשים …

קרא עוד
צ'רקסים

הצ'רקסים הם עם קווקזי-מוסלמי המורכב מ-12 שבטים, המתגורר בעיקר בצפון הקווקז שברוסיה, בתורכיה ובמספרים קטנים יותר בשאר חלקי המזרח-התיכון. בישראל ישנה קהילה קטנה של צ'רקסים, …

קרא עוד
בדווים

בדווים (بدو) קבוצה אתנית שבעיקרה כוללת ערבים נוודים או נוודים למחצה, המאמינים בדת האסלאם. תפוצתם בחגורת המדבריות של אזור המזרח-התיכון – ממדבר סהרה לחופי האוקיינוס …

קרא עוד
אל-אסראא' ואל-מעראג'

אל-אסראא' ואל-מעראג' (الاسراء والمعراج, תעתיק מדויק: אלאסראא' ואלמעראג') – המסע הלילי והעלייה לשמיים של מֻחמד. ע"פ המסורת המוסלמית, בלילה זה המלאך גבריאל הסיע את הנביא …

קרא עוד
ארץ הקודש תחת האסלאם

ארץ הקודש תחת האסלאם האימפריה המוסלמית שלטה בארץ הקודש כ-1,300 שנה – החל מכיבושי הערבים במאה השביעית, ועד לגירוש העות'מאנים בידי הבריטים בתום מלחמת העולם …

קרא עוד
חרם אל-שריף

חרם אל-שריף (الحرم الشربف, תעתיק מדויק: אל-חרם א-שריף, תרגום: המתחם הקדוש והנאצל) – המתחם המקודש לאסלאם בארץ, והשלישי בחשיבותו בעולם המוסלמי (אחרי מסגד אלחראם במכה …

קרא עוד
קבר דוד

קבר דוד (مكام النبي داؤود) – מתחם עתיק ומכלול של מבנים השוכן בהר ציון, בסמוך לעיר העתיקה בירושלים. מבנה הקבר מזוהה במסורת הנוצרית, היהודית והמוסלמית …

קרא עוד
אל-חרם אל-אבראהימי (מערת המכפלה)

מערת המכפלה (الحرم الابراهيمي, الحرم الخليل תעתיק מדויק: אלחרם אלאבראהימי, אלחרם אלח'ליל, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) – מן המקומות המקודשים ביותר בארץ. על-פי ספר …

קרא עוד
מסגד בלאל (קבר רחל)

מסג'ד בלאל בן-רבאח, או קבר רחל (مسجد بلال بن رباح , قبة راحيل)- מבנה כיפתי מצפון לבית-לחם, על אם הדרך מירושלים. זיהוי האתר כמקום קבורתה של רחל אשת-יעקב …

קרא עוד
נבי מוסא

נבי מוסא (نبي موسى) – מבנה רב כיפות הנמצא כשבעה ק"מ מדרום-מערב ליריחו, על אם הדרך המובילה לירושלים. המסורת המוסלמית מזהה כאן – לצד מקומות …

קרא עוד
המסגד הלבן

המסגד הלבן (الجامع الابيض) ברמלה – שרידי מבנה מפואר בעל מתאר מרובע, ולצדו מינרט[1] מרשים. המסגד נקרא גם 'מסגד ארבעים הלוחמים' (جامع اربعين المغازي), ע"ש …

קרא עוד
מסגד אל-ג'זאר

מסגד אלג'זאר (جامع الجزار) בעכו – המסגד המרכזי של עכו, שנבנה ב-1781 בידי אחמד אל-ג'זאר פאשה,[1] מושל צפון ארץ-ישראל מטעם האימפריה העות'מאנית. נקרא גם 'מסגד …

קרא עוד