ארץ הקודש תחת האסלאם

ארץ הקודש תחת האסלאם

האימפריה המוסלמית שלטה בארץ הקודש כ-1,300 שנה – החל מכיבושי הערבים במאה השביעית, ועד לגירוש העות'מאנים בידי הבריטים בתום מלחמת העולם הראשונה במאה ה-20. השלטון המוסלמי הותיר את רישומו העמוק על הארץ ותושביה: מרבית האוכלוסייה התאסלמה והסתערבה; ערבית הפכה לשפת הדיבור השלטת; מערכת החוקים הוכפפה לבתי הדין השרעיים; והתרבות הערבית משלה בכיפה – מארכיטקטורה ועד לאוכל. אמנם, במהלך המאות ה-12 וה-13 נכבשו חלקים מהארץ בידי הצלבנים ועברו לשלטון נוצרי, אך הלה היה קצר-מועד, ורישומו התרבותי על הארץ ותושביה היה פחוּת.

 

סרגל זמנים היסטורי:

634 – תחילת הקרבות על הארץ בין הצבא המוסלמי, בראשות החל'יף אבו-בכר, ומצביאו המהולל ח'אלד אבן אלוליד, לבין הצבא הביזנטי. אבו-בכר נפטר באותה השנה, והח'ליף אחריו, עמר אבן-אלח'טאב, ממשיך במלאכה.

638 – כיבוש ירושלים וסביבתה.

641 – בשנה זו, לאחר שבע שנים של קרבות קשים בין הצבא המוסלמי לביזאנטי בארץ – מושמד הצבא הנוצרי, ואחרוני הביזאנטים מסולקים מן האזור.

661 – תמה תקופת האיחוד הראשוני באסלאם. מועאוויה אבן-סופיאן, מבית אומיה, מתמנה לח'ליף. האומיים שולטים בסוריה והופכים אותה למרכז השלטוני באימפריה. כתוצאה מכך, מתחזק מעמד אזור ארץ-ישראל (שנכלל בעת ההיא בתוך מחוז 'א-שאם', סוריה הגדולה).

691 – בניית כיפת הסלע ע"י הח'ליף עבד אל-מלכ אבן מרואן.

705 – בניית מסגד אל-אקצא ע"י הח'ליף אל-וליד אבן עבד אל-מלכ. מעשה זה מחזק את הקשר הדתי בין האסלאם לירושלים, והיא הופכת למוקד עלייה לרגל. המסגד עצמו נהיה למקום השלישי בקדושתו למוסלמים (לאחר המסגדים במכה ובמדינה).

749 – המהפכה העבאסית. שושלת בית אומיה יורדת מעל דפי ההיסטוריה, ולשלטון עולה בית עבאס, שהעביר את המרכז השלטוני מזרחה – אזור עיראק של ימינו.

המאה העשירית – התפוררות השלטון העבאסי, ופיצול האימפריה לעשרות שושלות ובתי מלוכה. בארץ שולטת השושלת הפאטימית, שושלת שיעית-איסמאעילית שמוצאה במצרים.

1099-1096 – מסע הצלב הראשון, שיוצא לכבוש את ירושלים מידי המוסלמים ולהשיבה לחיק הנצרות.

1099 – הקמת 'ממלכת ירושלים' בידי הצלבנים, בכל שטחי ארץ הקודש.

1187 – השושלת האיובית, שהתהוותה בסוריה, והובלה בידי צלאח א-דין אל-איובי (סורי ממוצא כורדי), כובשת את ירושלים וסביבתה מידי הצלבנים. מעתה ועד לקץ שלטונם באזור, נהדפים הצלבנים משטחי הארץ, עד להתרכזותם בכמה כיסים במישור החוף (ארסור, עתלית, קיסריה, עכו, צור וצידון).

1249 – הממלוכים, עבדים-חיילים ממוצא תורכי, מדיחים את האיובים ומשתלטים על ההנהגה בסוריה ובמצרים.

1260 – המונגולים, שפלשו בסערה לעולם האסלאם ודהרו מערבה, נעצרים בקרב מול הצבא הממלוכי בעין ג'אלות (עין חרוד של ימינו). הממלוכים מהדקים את אחיזתם בארץ הקודש.

1291 – לאחר מצור ממושך וקשה, מצליחים הממלוכים לכבוש את עכו, העיר הצלבנית האחרונה בארץ. הם משמידים את שרידי הצבא הצלבני במקום, ומחריבים את העיר עד היסוד, על-מנת למנוע כל אפשרות חזרה.

1516 – העות'מאנים, מוסלמים ממוצא תורכי שהחלו דרכם כסולטאנות קטנה באנטוליה, הולכים ומתפשטים באזור, וכובשים את הארץ מידי הממלוכים. עתה, מתחיל שלטון שנמשך קרוב ל-400 שנה. השלטון העות'מאני ניכר בכל תחומי החיים בארץ, וחלק מחוקיו ומוסדותיו אף ממשיכים עד לימינו-אנו.

1917/18 – במהלך מלחמת העולם ה-I, כובש הצבא המלכותי הבריטי את הארץ מידי העות'מאנים. בכך מגיע הקץ לשלטון המוסלמי בארץ הקודש. אולם רוב מוסלמי גדול נותר בארץ עד למלחמת 1948, אז קטנה הקהילה המוסלמית בצורה משמעותית בעקבות תוצאות המלחמה. [1]

 

 

 

[1] לצורך הגדרת מונח זה, נעשה שימוש במקורות הבאים:

מֻחמד והח'ליפות: המזרח התיכון המוסלמי במאות השישית-האחת עשרה (ירושלים ובאר שבע: מוסד ביאליק ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2001); קלוד כאהן, האיסלאם: מלידתו עד תחילת האימפריה העות'מאנית (תל אביב: דביר, 1995); יהושע פראוור [עורך], ההיסטוריה של ארץ-ישראל: שלטון המוסלמים והצלבנים, 1291-634 (ירושלים: יד יצחק בן-צבי וכתר, 1998); אמנון כהן [עורך], ההיסטוריה של ארץ-ישראל: שלטון הממלוכים והעות'מאנים, 1804-1260 (ירושלים: יד יצחק בן-צבי וכתר, 1998); ישראל ברטל ויהושע בן-אריה [עורכים], ההיסטוריה של ארץ-ישראל: שלטון הממלוכים והעות'מאנים, 1917-1799 (ירושלים: יד יצחק בן-צבי וכתר, 1983).

 

Rossing Center logo

עוד על האסלאם

Rossing Center logo
כיסויי-ראש-768x446 (1)
סוגים שונים של כיסויי ראש

על פי השריעה (الشريعة), ההלכה המוסלמית, על אישה מאמינה ללבוש כיסויי ראש מהגיעה לגיל בגרות, בנוכחות גברים מבוגרים שאינם מבני משפחתה, זאת, בשונה מהמסורות היהודית …

קרא עוד
image-768x710
ראיון עם ג'נה חטיב: פמניזם וכיסויי ראש

אקטיביסטית פוליטית, מוסלמית עוטה חיג'ב, סטודנטית לתואר שני בבר אילן, ואישה פמניסטית כל אלו זהויות הנמצאות בתוך ג'נה חטיב. ג'נה, בת 24 מג'לג'וליה, בוגרת תואר …

קרא עוד
מולד אל-נבי

מַוְלִד א-נבי (مولد النبي, תעתיק מדויק: מַוְלִד אל-נַבִּי) – חג לידת הנביא, המצוין ביום ה-12 בחודש רַאבִּע אל-אָוַל ('האביב הראשון'), החודש השלישי בלוח השנה המוסלמי.[1] …

קרא עוד
עיד אל-פטר

עיד אל-פׅטְר (عيد الفطر) – חג שבירת הצום, מכונה גם 'החג הקטן'. חג מוסלמי הנחגג ביום הראשון בחודש שָׁוַּאל (החודש העשירי בלוח השנה המוסלמי), ונמשך …

קרא עוד
Eid Al Adha
עיד אל-אדחא

עיד אל-אדחא (عيد الاضحى, תעתיק מדויק: עיד אל-אַצְ'חא) – חג הקורבן, מכונה גם 'החג הגדול'. חג מוסלמי הנחגג ביום העשירי בחודש ד'ו אל-חג'ה (החודש השנים-עשר בלוח השנה המוסלמי), ונמשך ארבעה ימים. חג זה מציין את סיום מצוות החג', העלייה לרגל למֵכּה, ובו המאמינים מקריבים קורבן לאללה. אלו החוגגים את החג בביתם מקיימים טקס דומה הנהוג באותו היום במכה, שסִדרו: תַסְמִיָה (אמירת המשפט "בשם אללה הרחמן והרחום"), תפילה על הנביא (צלאת עלא אל-נבי), פנייה לעבר הקׅבְּלָה (כיוון התפילה, הפונה אל עבר הכעבה, האבן הקדושה במכה), אמירת תַכְּבּׅיר ("אללה הוא הגדול ביותר"), ולבסוף זבח הקורבן.

קרא עוד
הנביא מחמד

הנביא מֻחמד (النبي محمد, שם מלא: מֻחמד אִבְּן עבְּדאללה אִבְּן-עַבְּד אל-מֻטַּלִבּ אִבְּן-הַאשִם) – מייסד דת האסלאם. במסורת המוסלמית, נחשב לאחרון הנביאים עלי אדמות, ולחשוב שבהם. …

קרא עוד
סונה ושיעה

סֻנָה ושִׁיעָה – שני הזרמים העיקריים באסלאם, שנפרדו במאות הראשונות לקיומה של הדת, והתפתחו על יסוד המאבק ביניהן.   הסֻנָה הזרם המרכזי באסלאם, עליו נמנים …

קרא עוד
לידה

בואו של תינוק לעולם מסמל בדת האסלאם פוריות והמשכיות. המאורע משולב בטקסים וריטואלים דתיים. מיד לאחר לידת התינוק אומר אביו באוזנו הימנית את האַדַ'אן (أذان), …

קרא עוד
מילה

מילה (ختان, תעתיק מילולי: חׅ'תַאן) – האסלאם מחייב למול את הבנים הנולדים עד הגיעם לגיל 13,[1] אך בדרך כלל טקס זה מתבצע עוד בגיל ינקות. ככל …

קרא עוד
נישואין

נישואין – לפי תפישת האסלאם, הנישואין הם חסד מאלוהים, וניתן למצוא בקוראן פסוקים המעודדים את בני האדם להתחתן ולהקים משפחה: "אחד מאותותיו הוא שצר לכם …

קרא עוד
אל-חג'

העלייה לרגל (الحجّ, תעתיק מדויק: אל-חג') – עלייה לרגל למקומות הקדושים במכה. אחת מחמש מצוות היסוד באסלאם, המחייבת כל מוסלמי מאמין (בתנאי שהוא בריא וידו …

קרא עוד
קבורה ואבל

עם מותו של אדם, מחויבים בני משפחתו לקבור אותו במהירות האפשרית. כך למשל, אם הנפטר הלך לעולמו בעת מצוות החג' (העלייה לרגל למכה) – הוא …

קרא עוד
רמדאן

צום הרמדאן (رمضان, תעתיק מדויק: רמצ'אן) – הצום העיקרי באסלאם, אחת מחמש מצוות היסוד של האסלאם. על-פי המסורת, בחודש הרמדאן קיבל הנביא את ההתגלות הראשונה …

קרא עוד
אחמדים

אַחְמַדׅיָה (احمدية) – כיתה באסלאם שנוסדה בסוף המאה ה-19, בחבל פנג'אב בהודו, ונקראת על שם מייסדה, מירזא ע'ולאם אחמד אל-קדיאני. ב-1875, בהיותו כבן 40, הכריז …

קרא עוד
צופים

צוּפׅיוּת (تصوؔف) – תנועת החסידוּת והמיסטיקה המוסלמית, המבכּרת את יסוד אהבת האל והכוונה שבאמונה, על פני ההלכה. ראשיתה של הצופיות במאה התשיעית, עת נפגשו הכובשים …

קרא עוד
צ'רקסים

הצ'רקסים הם עם קווקזי-מוסלמי המורכב מ-12 שבטים, המתגורר בעיקר בצפון הקווקז שברוסיה, בתורכיה ובמספרים קטנים יותר בשאר חלקי המזרח-התיכון. בישראל ישנה קהילה קטנה של צ'רקסים, …

קרא עוד
בדווים

בדווים (بدو) קבוצה אתנית שבעיקרה כוללת ערבים נוודים או נוודים למחצה, המאמינים בדת האסלאם. תפוצתם בחגורת המדבריות של אזור המזרח-התיכון – ממדבר סהרה לחופי האוקיינוס …

קרא עוד
אל-אסראא' ואל-מעראג'

אל-אסראא' ואל-מעראג' (الاسراء والمعراج, תעתיק מדויק: אלאסראא' ואלמעראג') – המסע הלילי והעלייה לשמיים של מֻחמד. ע"פ המסורת המוסלמית, בלילה זה המלאך גבריאל הסיע את הנביא …

קרא עוד
ארץ הקודש תחת האסלאם

ארץ הקודש תחת האסלאם האימפריה המוסלמית שלטה בארץ הקודש כ-1,300 שנה – החל מכיבושי הערבים במאה השביעית, ועד לגירוש העות'מאנים בידי הבריטים בתום מלחמת העולם …

קרא עוד
חרם אל-שריף

חרם אל-שריף (الحرم الشربف, תעתיק מדויק: אל-חרם א-שריף, תרגום: המתחם הקדוש והנאצל) – המתחם המקודש לאסלאם בארץ, והשלישי בחשיבותו בעולם המוסלמי (אחרי מסגד אלחראם במכה …

קרא עוד
קבר דוד

קבר דוד (مكام النبي داؤود) – מתחם עתיק ומכלול של מבנים השוכן בהר ציון, בסמוך לעיר העתיקה בירושלים. מבנה הקבר מזוהה במסורת הנוצרית, היהודית והמוסלמית …

קרא עוד
אל-חרם אל-אבראהימי (מערת המכפלה)

מערת המכפלה (الحرم الابراهيمي, الحرم الخليل תעתיק מדויק: אלחרם אלאבראהימי, אלחרם אלח'ליל, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) – מן המקומות המקודשים ביותר בארץ. על-פי ספר …

קרא עוד
מסגד בלאל (קבר רחל)

מסג'ד בלאל בן-רבאח, או קבר רחל (مسجد بلال بن رباح , قبة راحيل)- מבנה כיפתי מצפון לבית-לחם, על אם הדרך מירושלים. זיהוי האתר כמקום קבורתה של רחל אשת-יעקב …

קרא עוד
נבי מוסא

נבי מוסא (نبي موسى) – מבנה רב כיפות הנמצא כשבעה ק"מ מדרום-מערב ליריחו, על אם הדרך המובילה לירושלים. המסורת המוסלמית מזהה כאן – לצד מקומות …

קרא עוד
המסגד הלבן

המסגד הלבן (الجامع الابيض) ברמלה – שרידי מבנה מפואר בעל מתאר מרובע, ולצדו מינרט[1] מרשים. המסגד נקרא גם 'מסגד ארבעים הלוחמים' (جامع اربعين المغازي), ע"ש …

קרא עוד
מסגד אל-ג'זאר

מסגד אלג'זאר (جامع الجزار) בעכו – המסגד המרכזי של עכו, שנבנה ב-1781 בידי אחמד אל-ג'זאר פאשה,[1] מושל צפון ארץ-ישראל מטעם האימפריה העות'מאנית. נקרא גם 'מסגד …

קרא עוד