נמצא ב:

נצרות / הכנסיות הפרוטסטנטיות (הרפורמיות)

הכנסיות הפרוטסטנטיות והרפורמיות, שנוסדו במהלך המאה ה-16 ולאחריה, הגיעו לארץ הקודש רק במאה ה-19. כנסיות אלה מגוונות מאוד ומספרן בארץ הקודש מגיע לעשרות. על כן יוזכרו המרכזיות שבהן.

 

הכנסיות האוונגליות והרפורמיות

כנסיות אוונגליות רבות נוספות הגיעו לארץ הקודש וניתן למוצאן ברחבי הארץ. כשלושים מהן חברות בארגון המועצה הנוצרית המאוחדת בישראל United Christian Council in Israel – UCCI)). הארגון נוסד בשנת 1956 כדי לקדם אחדות ואחווה בין קהילות אוונגליות בישראל ולרבות מהכנסיות הקשורות בו אין הנהגה מרכזית.

הכנסייה ההולנדית הרפורמית פועלת בארץ הקודש. הנוכחות הידועה ביותר של הנוצרים ההולנדים בארץ הקודש היא ה"קיבוץ" האקומני הנוצרי נס עמים, שנוסד ליד נהריה בשנת 1963. התושבים, בעיקר הולנדים וגרמנים, חיים בצוותא ומקדמים דו-שיח בין יהודים לנוצרים.

בין הקבוצות האחרות ניתן למנות את הפנטקוסטלים, חברי כנסיית האדוואנט של יום השביעי, חברי כנסיית נצרת ועוד.

בשנת 1980 הקימו כמה מן הכנסיות האוונגליות התומכות במדינת ישראל והמגדירות עצמן כ"נוצריות ציוניות" את השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים. גוף זה מקיים פעילויות לתמיכה חומרית ומורלית במדינה ומארגן ביקורי צליינים.

 

הכנסייה האנגליקנית העצמאית

הכנסייה האנגליקנית תקעה יתד בארץ הקודש בשנת 1841, עם חתימתו של הסכם בין אנגליה לפרוסיה. בשל קשיים שהערימו העות'מנים החליטו שתי המדינות להקים בישופות משותפת לכנסיות האנגליקנית והלותרנית ועל שליחתו לירושלים של בישוף אחד מטעמן. מאותה עת החלה הכנסייה בפעולותיה ליצירת קהילה מקומית – בניית כנסיות, בתי ספר, בתי חולים ומרכזים אחרים. הכנסייה האנגליקנית שאפה לגרום להמרת דתם של יהודים ומוסלמים בארץ הקודש. כאשר הדבר לא צלח בידה היא פנתה למאמינים האורתודוקסים והקתולים כדי להקים קהילה מקומית.

לאחר הפיצול בבישופות הלותרנית-אנגליקנית בשנת 1886 המשיכה הכנסייה האנגליקנית להחזיק בכנסייה הפרוטסטנטית הראשונה שנבנתה בירושלים במשותף, הלוא היא  כנסיית המשיח שליד שער יפו.  כן בנתה מרכז חדש במזרח ירושלים המשמש גם למושב הבישוף האנגליקני – קתדרלת סנט ג'ורג'.  הבישוף  מנהל את ענייני הכנסייה בסיוע  כוהני דת המשמשים בקהילות בירושלים, ברמאללה, בביר-זית, בנצרת, בחיפה, בשפרעם, בכפר יאסיף ועוד. בפעילותה של הכנסייה האנגליקנית בארץ נעשה שימוש באנגלית ובערבית. משנת 1957 עלה מעמדה של ירושלים לארכיבישופות ומשנות ה-70 עומד הבישוף הירושלמי בראש הכנסייה העצמאית של המזרח התיכון וירושלים. הכנסייה האנגליקנית הייתה בין הכנסיות הראשונות שמינו בישוף ערבי מקומי, בשנת 1976, וראשיה מילאו תפקיד חשוב בעניינים ערביים מקומיים.

 

הכנסייה הלותרנית האוונגלית

ראשיתה של הכנסייה הלותרנית ברפורמה שחולל מרטין לותר בראשית המאה ה-16 בגרמניה, והיא נקראת על שמו. בדומה לכנסייה האנגליקנית, גם הכנסייה הלותרנית האוונגלית החלה את נוכחותה בארץ הקודש במאה ה-19, הודות לשיתוף פעולה בין הקיסר הפרוסי לבין מלכת אנגליה. עם סיום השותפות הקימו הלותרנים בשנת 1886 את מרכזם החדש במוריסטן שבלב הרובע הנוצרי, לצד כנסיית הגואל שנחנכה ב-1898, סמוך לכנסיית הקבר. הם הקימו בתי ספר, בית חולים על הר הזיתים וארגוני צדקה שונים. סמוך למאה ה-20 יכולה הייתה הכנסייה הלותרנית להתגאות בשורה של קהילות בירושלים, בבית לחם, בבית ג'אלה ובבית סחור.

את ענייני הכנסייה מנהל בישוף וכוהני דת מטעמו משרתים את הקהילות. מאז 1979 עומד בישוף ערבי בראש הכנסייה הלותרנית המקומית. נציג הכנסייה הלותרנית הגרמנית, הפרובסט, אחראי על מתחמי הכנסייה ועל הקהילה דוברת הגרמנית. הקהילה הלותרנית מתחלקת גם לקבוצות הדוברות שבדית, דנית, פינית ואנגלית, בנוסף לערבית ולגרמנית. הכנסייה הלותרנית מקיימת קשרים הדוקים עם הכנסייה האנגליקנית העצמאית.

 

הכנסייה הסקוטית הפרסביטריאנית

כנסייה זו קשורה לכנסייה הפרוטסטנטית בסקוטלנד, שנוסדה על פי תורתו של ג'ון נוקס, תלמידו של הרפורמטור השוויצרי ז'אן קלווין. נוכחותה בארץ הקודש החלה במאה ה-19 בשליחות רפואית של מיסיונרים סקוטיים בצפון הארץ. מתקופת מלחמת העולם הראשונה ואילך שירתו חיילים סקוטים בצבא הבריטי שלחם ושהה במזרח התיכון. כנסיית סנט אנדרו נחנכה בירושלים בשנת 1930, כדי לספק את צורכי הקהילה הסקוטית ושל הקבוצה המקומית הקטנה שהצטרפה לפולחנה. כיום מקיימת הכנסייה תפילות בימי ראשון ומפעילה מרכז אירוח לצליינים ולתיירים. הכנסייה בירושלים כפופה למרותה של כנסיית האם בסקוטלנד וכוהן הדת נשלח מטעמה. לכנסייה הסקוטית מלון בטבריה ששימש בעבר בית חולים ובית ספר ביפו.